החסידות כהצעה קולינרית – ביקורת ספר – צמאה לך (מוצ”ש, מקור ראשון)

צמאה לך- פנינים מתורתו של הבעש”ט / יוסי אליטוב ויאיר שרקי

512  עמודים

הוצאת מעיינותיך | יוסי אליטוב ויאיר שרקי

ביקורת ספר, יחיאל הררי

באחת מתורותיו שואל מייסד החסידות מדוע חכמת הקבלה נקראת גם חכמת הנסתר. מה כל כך נסתר בספרות הקבלה. שהרי גם בזמנים קדומים לא נהגו להסתיר את ספרי הקבלה ולהרחיק אותם פיזית מלומדי התורה והתלמוד. הספרים פתוחים וכל מי שרוצה יכול ללמוד בהם.

ייתכן ויהיו שיאמרו כי תורת הקבלה והחסידות נקראת תורה נסתרת מפני שהיא סבוכה להבנה. יתר על כן הלימוד בספרות זו דורש בקיאות בענפי ידע שונים ובעיקר מחייב את הכרת הטרמינולוגיה, השפה ועולם המושגים הייחודיים לתורת הקבלה והחסידות.

על טיעון זה עונה הבעש”ט שגם דפי הגמרא והתוספות דורשים רקע רחב ויכולות לימוד גבוהות. מי שאינו מכיר את התורה שבכתב, יתקשה עם התורה שבעל פה. למרות זאת, התלמוד אינו נקרא חכמת הנסתר ומי שאינו מבין את הנאמר בו נקרא “בור”, כלשונו של הבעש”ט. הפתרון עבורו הוא להרחיב ולהעמיק את לימודו. לעומת התלמוד, תורת הקבלה עשויה להיוותר נסתרת גם עבור מי שיגביר את הלימוד בה.

ההסבר שמציע מייסד תנועת החסידות הוא שספרות הקבלה נקראת גם חכמת הנסתר כי היא כמו מטעם לא מוכר.

“אדם יכול לקרוא הרבה על טעמו של מאכל מסוים,” מפרשים אליטוב ושרקי את דברי הבעש”ט. “הוא אפילו יכול לראות תמונה ובאמת להבין את כל הטכניקות שבהכנת המנה, שהופכות אותה למעדן גורמה. אבל עד שלא טעם מהמעדן – לא יידע את טעמו. ככל שילמד וישמע וידבר על כך – עדיין לא יחצה את המחיצה המהותית שבין ידיעה שכלית ובין ידיעה אמיתית של טעימה בלתי-אמצעית.” (עמ’ 51-53)

כלומר אפשר לקרוא באופן חופשי בספרות הקבלה והחסידות וגם לרכוש בקיאות במושגי סדר השתלשלות ומבנה הבריאה. אך עד שהלומד לא ידבק בתכנים ויחדיר אותם לתוך חייו, הם יישארו רעיונות מעניינים בלבד הנסתרים ממנו במהותם. הוא יבין למשל את אחד החידושים המשמעותיים של הבעש”ט, לפיו העולם מתחדש בכל רגע ורגע ולכן גם כל המתרחש בחיי האדם מתחדש בכל רגע ורגע. אולם הבנה כללית של החידוש לא תצור שינוי דרמטי בחייו האישיים. הוא עצמו לא יזכה לדבוק באותה התחדשות מתמדת.

מאז שהסתלק הבעש”ט, לפני כמאתיים ושישים שנה, נכתב לא מעט עליו ועל אודות תורתו. באופן כללי אפשר למיין את הספרים הניצבים על המדף העוסק בתורת החסידות ובמייסדה לכמה ז’אנרים. ישנם ספרים מחקריים המנסים לפענח את דמותו של הבעש”ט מבחינה היסטורית. מחקרים אחרים מבקשים לעמוד על סוד קסמו והיקף השפעתו על קהלים גדולים, היום אפילו יותר מאי פעם בעבר. לצד הספרות המחקרית נפוצים ספרים המתענגים על סיפורי חסידים ומשמעויותיהם המודרניות. ביניהם ניתן למצוא ספרים של מחברים קאנונים כמו מרטין בובר וש”י עגנון, לצד סופרים חדשים ופרויקטים ציבוריים כדוגמת זושא בראשות שרה ב”ק וד”ר זאב קיציס.

ישנם גם ספרים המזמינים את הקורא להעמיק בתורות הבעש”ט ולראות בהם שיטה שלימה וסדורה. הם מזמינים את הקורא למסע שבמהלכו הוא זוכה להכיר את היסודות הקבליים חסידיים עליהם נשענת תורת הבעש”ט והאופן שבו הוא כורכם יחדיו.

הספרות המחקרית פורשת בבקיאות רבה את המסד הרעיוני והסוציולוגי ממנו צומח הבעש”ט. מכאן חשיבותה הרבה. אבל היא משאירה את הקורא כמי שלומד על אודות המעדן, אבל לא מאפשרת לו להכיר באמת את טעמו הנסתר. מהצד השני סיפורי הבעל שם טוב הם כמו הזמנה לאירוע טעימות. האורח יכול לטעום את טעמם של המאכלים, אבל לא באמת לסעוד את לבו ואף ללמוד כיצד להתקין את המעדן בביתו. הספרות המעמיקה על אודות הבעש”ט ושיטתו היא כבר ארוחה שלמה, אבל לעתים כבדה מדי ודורשת יכולת העמקה עבור מי שמבקש נשנוש קליל באמצע היום.

אליטוב ושרקי מבקשים בספרם להכיר לקורא את תורת הנסתר בדרך חדשה, המספקת מענה לצורך השוטף במסרים קצרים, מעוררים, מעודדים ומחזקים. ספרם הוא לא ספר עיוני למתקדמים וגם לא ספר סיפורי חסידים ובוודאי שאינו ספר מחקרי. זהו מעין ספר אימון אישי. הם מזמינים את הקורא להכיר את קסם החסידות באמצעות פנינים קצרות, שיש בהן שילוב נינוח של סיפורים וביאורים אישיים בשפה עכשווית.

מתוך מאות תורות הבעש”ט, האצורות אצל תלמידיו וממשיכי דרכו, אליטוב ושרקי בחרו מאתיים וחמישים, וחילקו אותם לנושאים: אהבה, אמונה, מחשבות זרות, האדם. כפי שמעידים המחברים, הם לא חיפשו את התורות שיש בהם חידוש וגם לא ביקשו להתחקות אחר הקו הרעיוני המקשר בין התורות. הם ליקטו רק את התורות המציעות הדרכה לחיים. חיים של משמעות ושמחה.

הייחודיות של הספר מודגשת על רקע ההקשר הביוגרפי של הכתיבה. אליטוב ושרקי הם עיתונאים במקצועם. התורות הקצרות שמרכיבות את הספר פורסמו בעבר ברשתות החברתיות ועברו עריכה והתאמה למבנה של ספר. הן עלו כלשונם בתוך שטף החיים, בתוך העיסוק היומיומי והשוחק שלהם בזרם “האינסופי של פוליטיקה, חדשות וסערות העולם”.

ההקשר בו נכתב הספר והרקע של המחברים מוסיף לתורות נדבך פיקנטי ועדכני. הוא מלמד על חשיבות הרוח שלא במנותק מחיי השגרה העמוסים. הרוח חשובה ורלוונטית כשהיא משפיעה על החיים עצמם ומשגשגת בתוכם. הספר ואופן כתיבתו מעידים כי תכני החסידות אינם דורשים עצירה משטף החיים והם גם אינם מנותקים מהם. אלא הם נועדו להפרות אותם ולעזור לקורא לחיות את חייו בעוצמה רבה הרבה יותר.

“צמאה לך” יכול להיות ספר מבוא לתורת הבעש”ט. הוא מתאים למי שמבקש שער אל תורות הבעש”ט, ובעיקר מבקש למצוא את הרלוונטיות של אותן תורות בחיים המודרניים. לא פחות מכך הספר יכול לעורר צמאון ולדחוף להמשך לימוד שיטתי ומעמיק בתורת החסידות.

כשהמחברים מבארים את תורת הבעש”ט לגבי השאלה מדוע נקראת תורת הקבלה תורת הנסתר הם מתארים שאותה חוויית דבקות דורשת מאמץ אקטיבי, נכונות להקרבה ולהמשכה של התכנים לחיי היומיום. וכך בלשונם:

“חווית הדבקות בה׳, ההכרה באין-סוף ובאחדות הבורא – הן אפוא בבחינת סוד גדול, הטמון במעמקי הלב. אמת, מילותיה של תורה זו חשופות כיום לעין כול. אך טעמה, ריחה, הווייתה – כל אלו מוסתרים וחבויים בהגדרה, גם היום תורת הנסתר היא תורה נסתרת וחוכמה

חבויה ונעלמה, כי היא מדברת על חוויה פנימית ורק עבודה קשה של מאמץ ויגיעה ודבקות נפשית הם המאפשרים לטעום את טעמו של עולם נסתר וכמוס זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software