ונסלח – זוגיות ויום הכיפורים – כתבת שער בשבועון כפר חב״ד
כיצד רוח הסליחה של יום הכיפורים יכולה לרומם את הקשר הזוגי? ספר חדש של ד״ר יחיאל הררי מציג כלים מהפכניים על פי תורת החסידות.
לקריאה
יום הכיפורים, היום הקדוש בשנה מגיע, ואנחנו רוצים להפיק לקראת היום הזה תובנות מזווית קצת שונה.
יום הכיפורים הוא יום של סליחה, מחילה וקירוב בין איש לרעהו ובינינו לבין הקב״ה, אבל לעתים אנחנו נוטים להזניח היבט לא פחות חשוב של חיבור, ההיבט הזוגי. בלא מעט פעמים אנחנו מתגברים על הישות ומבקשים סליחה מאדם רחוק שפגענו בו, או מוחלים למי שפגע בנו. אבל בתוך הבית שלנו, אנחנו מתקשים לנקות כתמים, לסלוח ולהתגבר על פגיעה.
ממש לפני מספר ימים ראה אור ספרו החדש, שנים עשר במספר, של ד״ר יחיאל הררי – לבנות זוגיות מצליחה, על-פי תורת הנפש ביהדות. בספר הוא מנסה לגרום לנו לחשוב אחרת על הזוגיות, ומציע ארגז כלים חדשני ומהפכני, המתבסס על ספרות החסידות, שבאמצעותו נוכל לדעת מה חוסם אותנו מלהצליח בזוגיות ואיך אפשר לתקן ולרומם את הקשר הזוגי.
ישבנו איתו לשיחה על ספרו החדש ועל יום הכיפורים.
שלום יחיאל, אולי נתחיל בשאלה למה כתבת את הספר הזה?
יש כמה סיבות. אחת מהן היא המחשבה על הילדים הבוגרים שלי.
במידה רבה הספר הוא סוג של מתנה שהיה לי חשוב לתת לילדי. כשאני מתפלל עליהם, אני מתפלל שיהיו מקושרים, שיזכו לבריאות, לנפש שמחה ולבהירות בדרך שבחרו בה; אבל גם שיצליחו במסע הזוגי. שימצאו בני זוג מתאימים, שרוצים לעבוד יחד ולהתפתח, שמוכנים להתגבר על קשיים ולצאת מהם מחוזקים. שיחד ידעו לבנות מערכת יחסים חזקה, כזו שבוערת בה אש האהבה, ושישכילו לשמור עליה מול אתגרי החיים והזמן.
בדרך כלל אדם מבקש עבור הקרובים לו את מה שהוא רוצה לעצמו או את מה שהוא מעריך בחייו. אני מתפלל על הזוגיות של הילדים שלי כי אני יודע עד כמה זוגיות טובה משפיעה על כל המימדים בחיים. עד כמה הזוגיות מחזקת את הנפש, מעודדת הצלחה, ועד כמה היא מפתח להורות טובה ולילדים בריאים ושמחים. זוגיות טובה מרוממת את האדם ומסייעת לו לעורר תחושה של ביטחון ומנוחת נפש. תחושה זו משפיעה על כל הפעילויות האחרות בחייו. זה נכון גם בהיפוך. קשר זוגי רעוע מחליש את בני הזוג, פוגע בערך העצמי שלהם ושואב כוחות במקום להעניק כוחות.
הצלחה בזוגיות חשובה מעוד מימד. ברוב התחומים בחיינו אנחנו יכולים להשתפר ולהתקדם, אבל לרוב אנחנו נשארים בגבולות עצמנו. בקשר הזוגי יש לאדם הזדמנות לגדול, לעבור מהפך, להשתנות מהותית, וזו הרי עיקר עבודת האדם על-פי החסידות. הוא יכול ונדרש לפרוץ את טבע האישיות שלו, וכך להשיג דברים שהוא לא יכול להשיג כשהוא חי לבדו. בענייני פרנסה האדם לומד להיות איש שיווק טוב יותר או מתכנת טוב יותר או איש מכירות מוצלח. בזוגיות זה לא מספיק. הוא צריך ללמוד לשנות את מידותיו, ובתוך כך להתגבר על כעסים וחרדות, עצבות וחוסר ביטחון, התקפי שליטה ונטייה לשיפוטיות וביקורתיות. משכך, המסקנה היא שלא פחות מאשר הצלחה בקריירה, זוגיות טובה היא חלק חשוב מתחושת מימוש עצמי וחוויית הצלחה בחיים. בלעדיה האדם אולי צומח בהיבט אחד בחייו, באזור הנוחות שלו או בהתאם לטבע שלו, אך הוא מזניח צמיחה בתחום אחר, של שינוי ותיקון של מידותיו.
בשל החשיבות של הזוגיות לחיים, אני מצרף לתפילות שלי על הילדים גם תפילה שיצליחו בזוגיות שלהם. אולם עד כמה שתפילה היא דבר חשוב, היא לא מספיקה. גם מזל או התאמה מוצלחת בבחירת בן הזוג אינם מספיקים. לכולם ברור שלא מעט מהמורות מצפות לבני הזוג לאורך החיים המשותפים. החיים מלאי אתגרים שיכולים להקשות על הצלחה בזוגיות. האמת היא שגם כשהחיים מאירי פנים, חיבור בין שתי נשמות שמוליד אהבה, אמון ועניין לאורך זמן, הוא משימה מורכבת.
המשימה של הספר היא לבחון מה יש לתורת החסידות להציע כדי לעמוד במשימה ואיך היא רואה את בניין הקשר הזוגי.
מה מיוחד בספר החדש שלך על זוגיות?
אנחנו נוטים לחשוב על דברים דרך פתרון בעיות. כלומר אנחנו עומדים מול בעיה ושואלים מה הדרך לפתור אותה. הנטייה הזאת רווחת גם בהיבט הזוגי. זוגות בדרך כלל מתעוררים לעבוד על הזוגיות כשמתעוררת בעיה כלשהי שמפריעה להם בקשר. זה יכול להיות משבר אמון, בעיה בתקשורת, ציפיות שאינן נענות, סדרי עדיפויות הפוכים, ריחוק פיזי ואובדן משיכה, אי הסכמות סביב נושא החינוך או היחס למשפחה המורחבת, עמידה מול משבר כלכלי, נטייה מוגזמת לריכוז עצמי של אחד מבני הזוג, חוסר יכולת להפסיק מריבות והתחשבנויות אינסופיות.
בני זוג יכולים לקבל ייעוץ ולהשתתף בסדנאות, ובסופו של דבר להצליח בפתרון הבעיה הספציפית שהעסיקה אותם. אולם לבסוף במה הם היו עסוקים? בבעיות, בנושאים שליליים, נושאים שגרמו להם לריחוק.
הדרך השנייה לעבודה זוגית היא להביא לתוך המערכת הזוגית ״אור״ חדש. אור גבוה יותר, שמגביה את הקשר ואת השותפים לו. הדרך לכך היא ללמד את בני הזוג לשנות את זווית הראייה. להחליף את האופן שבו הם תופסים את הזוגיות, את בן הזוג ואת עצמם בתוך הקשר. המטרה היא להראות להם שהם יכולים לחשוב, לחוות ולחיות אחרת. האור האחר כולל שינוי זווית הראייה והבנה שונה, מתקדמת, של המניעים הנפשיים להתנהגות של בן הזוג. מתוך האור החדש שמבקיע לתוך תודעת בני הזוג, הבעיות נפתרות מאליהן. כבר אין טעם לעסוק בהן כי הן הופכות ללא רלוונטיות. האור החדש הזה מחזק את האהבה, את החום וההבנה, ולכן הוא מייתר התעסקות עם בעיות קטנות, שעתה, מתוך האהבה, קל להתגבר עליהן והן אינן תופסות את עיקר תשומת הלב.
השיטה הזאת של הגבהה והבאת אור חדש היא השיטה העיקרית של תורת החסידות להתמודדות עם אתגרים רגשיים באופן כללי. כשהיא מיושמת בקשר הזוגי היא מאפשרת לבני הזוג לא להיות עסוקים בעבר ולהתקדם לכיוון של יחסים נעלים בהרבה.
הספר מציע סדרת כלים, שאם ניישם אותם, נוכל לשנות ולרומם את היחסים. מה התפקיד של הכלים? הכלים עוזרים לנו ליצור תוכנית אימון סדורה וכך להלך בשביל המוביל בבטחה להצלחה בזוגיות. הם קושרים בין עולם הנפש לבין הזוגיות ומגלים היכן נשקיע בקשר ונניב תוצאות. הכלים מאפשרים לנו להבין וליישם את מה שנדרש מהזוגיות. הם יוצרים בהירות ומקילים את האתגר.
ידוע לכל שזוגיות היא אחד האתגרים הגדולים של החברה המודרנית. איך האתגר הזה קשור למה שקורה בחברה באופן כללי.
אחד המסרים המשמעותיים בתורת הקבלה והחסידות הוא שאם מישהו רוצה לתקן את הדור או את העולם הוא צריך להתחיל בתיקון של עצמו. תיקון עצמי לא נועד רק לצורך דוגמה אישית או לצורך שיפור עצמי כדי שאוכל לצאת מתוקן לעולם, וגם לא רק כדי שאהיה נאמן בתוך ביתי לדברים שאני רוצה לקדם בעולם. תיקון עצמי הוא העניין כשלעצמו, והוא בא לידי ביטוי בזוגיות. התיקון העצמי המשתקף בעבודה העצמית, משפיע, באופן פנימי וקוסמי, על העולם. כך שתיקון עצמי במסגרת הזוגיות הוא המטרה ולא אמצעי כדי להשיג משהו אחר.
התפיסה הרווחת היא שזוגיות היא עניין פרטי של בני הזוג, שלא צריך לעניין אף אחד אחר, למעט אולי את ילדיהם. אולם היהדות רואה את המאמץ להצליח בזוגיות באופן אחר. זוגיות היא עניין כללי. היא חלק מתיקון האדם והעולם. כשזוג נישא, שמחתם היא שמחה כללית. כשזוג נפרד, הכאב שלהם הוא כאב כללי, עד שנאמר שאפילו המזבח מוריד דמעה כשבני זוג מתגרשים. המזבח, המקום שבו מקריבים קורבן, בוכה על שלא הוקרב הקורבן הנדרש כדי לשמור על מערכת היחסים.
המסר היהודי מדגיש שבעצם התיקון שלי את עצמי אני משפיע על תיקון העולם. הסיבה לכך היא שהאדם בנוי כמו עולם קטן, כלומר מה שיש בעולם יש באדם, ואם האדם משנה בעצמו דברים, השינוי משפיע על העולם. מההיבט הזה, כדי לתקן את החברה ואת הסביבה, מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לשאול את עצמנו מה מפריע לנו בעולם, או במדינה או בקהילה, ולהתחיל בדיוק במקום הזה מהמשכן הפרטי שלנו. הסיבה לכך היא שאם זה לא עובד לנו עם עצמנו, זה גם לא יעבוד בעולם. למשל, אם אנחנו חושבים שחסרה אחדות ואהבת חינם בחברה, המטרה היא לאהוב את עצמי בלי ביקורתיות ובלי שיפוטיות. ובוודאי לאהוב את בן הזוג אהבת חינם, שמשמעותה אהבה שאינה תלויה במראה חיצוני או במה שאני מקבל מהקשר. הזוגיות היא המיקרוקוסמוס של החיים שלנו. אם אנחנו לא מצליחים לעורר את כוחות האהבה והחיבור בתוך הזוגיות, קשה לצפות שנצליח לעשות זאת במסגרות רחבות יותר.
הזכרת את הקשר בין גאולה לבין זוגיות. למה הכוונה?
מספר חודשים אחר שקיבל את הנשיאות, הרבי שיגר מכתב לבחור צעיר, שלפי תוכנו כנראה היה מקשה על רעייתו. אותו בחור כנראה סבל מטרדות הפרנסה, ולכן הוא גם היה מטריד את זוגתו בנושא. עיקר המריבות ביניהם התקיימו ככל הנראה בערב שבת. הוצאות השבת באופן טבעי היו גבוהות מההוצאות בשאר השבוע, והן הפכו את אותו בחור ללחוץ עד בלתי נסבל.
כדי לעודד אותו להתגבר על טבעו שכנע אותו הרבי מלובביץ׳ להתבונן בכך שהנפש שלו נמצאת במצר. הצדדים הטבעיים והארציים מפריעים לו להתגבר. יש לו ככל הנראה נטייה ללחץ כלכלי המלווה בחוסר ביטחון לגבי העתיד, והוא צריך ללמוד לרסן אותה על ידי חיזוק מידת הביטחון. הוא גם הסביר לו שהפרנסה והשפע בבית באים בשביל האישה, כדברי חכמים, ולכן כשהוא רב עם אשתו הוא מסלק את השפע והברכה מביתו ופוגע באינטרס שלו עצמו.
אחרי שסיים הרבי לייעץ לצעיר כיצד להתמודד עם המצוקה שלו, הוא עבר לעודד אותו לאמץ תודעה מתוקנת על ידי הבנת היקף ההשפעה שיש לו. הוא כתב לו שהמריבות בין איש לאשתו הן ביטוי לנתק שיש לאדם עם הבורא. לכן אין פלא שהמריבות הללו מתעצמות לפני כניסת השבת. השבת מסמלת שלום וביטחון, שכן בשבת האדם נקרא לא לחשוב על העתיד או על העבר אלא להתענג מעצם השבת. דווקא לפני גילוי התענוג שבשבת קשה לאדם לשחרר את הצורך בשליטה ולגלות ביטחון בבוראו.
״ואם בכל עת הפליגו חכמים במעלת שלום בית, על אחת כמה וכמה בערב שבת. ואנו כולנו עתה, כלל ישראל, בערב שבת קודש לאחר חצות, רגע לפני השבת, שקרב קץ גלותנו וביאת משיח צדקנו״, כותב הרבי.
המשפט הזה קושר בין המצב הכללי העולמי לבין הזוגיות הפרטית. הוא מסביר לצעיר שהעבודה האישית שלו בתוך מערכת היחסים משפיעה על הגאולה המצופה של כלל עם ישראל ושל העולם כולו. הוא גם הצביע על כך שההתמודדות עם היצר והמייצרים הפנימיים הולכת ונהיית קשה באופן טבעי מפני שהשפעת הניצחונות גדלה והולכת.
הקשר הישיר במכתב בין עבודת הזוגיות הפרטית לבין המצב הכללי של העולם, נוגע לא רק לבעל שקיבל את המכתב, אלא לכל זוג בעולם. העיקר במכתב הוא ההוראה העולה ממנו, שכאשר בני זוג מתגברים על עצמם ומשפרים את הזוגיות שלהם, הם משפיעים טוב על העולם כולו. זיכרון כוח ההשפעה האדיר הזה בזמן של ריחוק או משבר זוגי, מטרתו לעזור לנו להתגבר על המשבר או על הריחוק ולחזור לתנועה של קירוב, אהבה ושמחה בחיים הזוגיים. קירוב, אהבה ושמחה שמשפיעים הרבה מעבר למרחב הזוגי הפרטי. מסיבה זו הצלחה זוגית היא לא רק האינטרס של בני הזוג אלא האינטרס הכללי של כולנו.
עד כמה אתה מאמין שספר יכול לשנות לזוגות את מערכת היחסים.
עבדתי על הספר שלוש שנים לערך. לפני שיצאתי לדרך שאלתי את עצמי האם הוא באמת מחדש. האם הוא באמת מציע לנו כלים מהפכניים על-פי תורת החסידות שיעזרו לנו לעמוד במשימה הגדולה של להצליח בזוגיות. כשהמשימה הזו היא לא להסתפק בקשר בינוני ולמנוע מריבות. לא להסתפק בקשר שלא ממלא אותנו בכוחות נפשיים ופיזיים. העצות והכלים בספר דוחפים לרצות בקשר שיש בו רגשות חזקים וקרבה גדולה. כדי להצליח בכך צריך לחשוב אחרת על הזוגיות ובעיקר צריך להיות נחושים ליישם את הכלים והעצות שמופיעות בספר.
יום כיפורים זה יום של עבודה פנימית. מה הקשר בין זוגיות לבין עבודה שכזו?
אנחנו לפעמים אומרים שיש לנו בעיה בזוגיות. אולם אין דבר כזה בעיה בזוגיות. בזוגיות לא יכולה להיות בעיה. הזוגיות היא דבר שלם. זוגיות היא תיאור החיבור בין בני זוג. אתגר בזוגית הוא תמיד השתקפות של אתגר הקשור אל אחד מבני הזוג.
לכל אדם יש התמודדויות פנימיות ואתגרים רגשיים. זמנים של ריחוק הם לרוב השתקפות של אותם מצבי רוח או קושי רגשי לא מווסת. מנגד, הצלחת הזוגיות משקפת עידון, זיכוך ושינוי האישיות של בני הזוג.
זוגיות היא המיקרוקוסמוס של החיים במובן זה שכל מה שאנחנו חווים כפרטים, כל הרגשות שלנו, ובעצם כל מבנה האישיות, מתגלים בעוצמה הגדולה ביותר בתוך המסגרת הזוגית. אתגרים בזוגיות הם תמיד אתגרים בעולם הרגשי ובאישיות שלי או של בן הזוג. כך שאם יש לי חוסר אמון בעצמי, או נטייה לתאווה או יצר שמשתלט עלי או תקופה של בלבול וחוסר בהירות או דיכאון או חרדות, או התפרצויות כעס וכדומה – הם יבואו לידי ביטוי קודם לכול במערכת הזוגית.
זו הסיבה שעבודה על הקשר מהותה עבודה על עצמי. לכן ניתן לומר שהתמודדות נכונה בתוך המסגרת הזוגית משפיעה בעוצמה גדולה על כל המרחבים האחרים בחיי, מחזקת אותי מבחינה רגשית, ומונעת תחושת בדידות או בלבולים מיותרים. בני זוג שעובדים על עצמם, כל אחד בנפרד, מתוך מטרה להצליח בזוגיות, קוטפים תוצאות והישגים בקשר הזוגי אבל גם בכל ההיבטים של חייהם. האישיות כולה מיתקנת דרך העבודה הזוגית. כך שעל ידי זה שאני עובד על עצמי בתוך הקשר הזוגי, אני זוכה לניצחונות פנימיים גם בהתמודדויות האישיות שלי.
ההבחנה הזאת חשובה כי היא מחדדת את האתגר. עבודה על הזוגיות היא עבודה על עצמנו. זוהי עבודה על מודעות ושיפור עצמי וחיבור אמיתי לבורא. הקשר הזוגי הוא מרחב הגילוי של העבודה העצמית. לצורך הצלחה בזוגיות אנחנו לומדים לנצח קרבות פנימיים, להתגבר על רגשות לא רצויים, כמו נטייה לשתלטנות או ביקורתיות, ולהחליש רגשות, כמו חרדות, כעסים ועצבות. בתוך כך, אנחנו לומדים לראות ולהעריך את בן הזוג. ואז ממילא כשאנו עובדים על עצמנו, הדברים משתקפים בהצלחת הזוגיות.
מכאן ברור למה זוגיות טובה מחייבת עבודה תודעתית אישית. כשבני זוג יושבים מול מטפל זוגי ומחפשים להאשים זה את זה או לתלות את חוסר ההצלחה בבן הזוג, הסיכוי שלהם להצליח פוחת פלאים. זאת מהסיבה שהם מסירים מעל כתפיהם את האחריות והצורך בעבודה העצמית שלהם.
האדם נולד לא מתוקן. תכלית חייו היא שיתפתח, יתקן את עצמו ואת עולמו הרגשי, על ידי שינוי האופן שבו הוא רואה את עצמו ואת סביבתו. האדם אינו יכול לעשות זאת בלי מאמץ מודע. אחרת, הרגשות הטבעיים ישתלטו עליו. כללו של דבר, האדם איננו יכול להתפתח רגשית, להיות שמח ומאושר לאורך זמן, להחזיר לעצמו את השליטה על הרגשות שלו, ללא עבודה. ומאחר שהזוגיות היא הביטוי העוצמתי ביותר של העבודה העצמית, גם הזוגיות איננה יכולה להצליח בלי עבודה עצמית של כל אחד מבני הזוג.
איך אפשר לנצל את רוח הסליחה של יום כיפור כדי לרפא כעסים ישנים בזוגיות?
כשבני זוג רבים, בדרך כלל זה אומר שמאחורי המריבה יש חסך באהבה. אהבה היא החיות של הקשר. בלי אהבה הקשר כבה. אהבה מתוקנת באה עם יראה, שהיא היכולת לראות את בן הזוג ואת הצרכים שלו. לראות את מה הוא, ולא את מה שאני רוצה שיהיה. אדמו״ר הזקן קורא לאהבה ויראה גדפין, כנפיים. בלעדיהם אי אפשר להתרומם ולהתקרב לזולת.
כדי להצליח בזוגיות צריכים לחזק את כוח האוהב שבנפש.
צריך להדגיש שאנחנו לא צריכים להכריח את עצמנו לאהוב, או להכריח את עצמנו להיות בזוגיות או לכפות על עצמו לעשות בה דברים שאיננו רוצים. אנחנו צריכים צריך ללמד את עצמנו לעורר את הרצון והתענוג בזוגיות, ואז האהבה תתעורר כמעט ממילא.
היות שאהבה מגלה את הרצון הפנימי של האדם ואת הארת התענוג, אפשר לומר שאהבה, או גילוי כוח האהבה שבנפש, תלוי יותר באוהב מאשר באהוב. האדם מחליט אם הוא רוצה לאהוב, והוא מחליט איזה סוג אדם אוהב הוא רוצה להיות.
בעל התניא מפרש את האמור במשלי ״נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ״, כך שמידת האהבה בנפש האדם תלויה באהבה שהוא משער בתוכו, באופן שבו מעורר את כוח האוהב שבנפש.
כלומר לפי מידת הרצון בהתקשרות, בשייכות ובחיבור, ייפתח השער לגילוי כוח האהבה, ולהפך. כך שככל שהאדם ירצה יותר, הוא יאהב יותר.
מהם ה"חטאים" השכיחים שאנחנו עושים בזוגיות בלי לשים לב?
החטא הראשון הראשון הוא שאני רואה את מה שאין ולא את מה שיש. במקום להתרכז בחוזקות של בן הזוג ובמעלות שלו, אני מדגיש את החולשות.
החטא השני הוא ציפיות. שאני רוצה שבן הזוג יהיה מה שאני רוצה. אני רוצה שהוא יעשה אותי מאושר ויפתור לי את הבעיות. וזה לא יקרה. לכל אחד יש אחריות אישית בזוגיות ורק הוא אחראי על האושר והצמיחה שלו.
החטא השלישי הוא שאנחנו נותנים לריחוק להתעצם. והוא אולי ״החטא״ הגדול מכל.
ריחוק עשוי להיות תולדה של מריבות וכעסים אך הוא גרוע מהם בהרבה. ריחוק אומר שכבר לא טוב לי פה, או שאני רוצה לשנות משהו שמאוד מפריע לי בקשר וגורם לי לסבול במחיצת בן הזוג, בכל פעם שהעניין הזה מתפרץ. ריחוק בעוצמה גבוהה אומר שאני אדיש, כבר לא אכפת לי. הקשר לא משמעותי עבורי, אני לא מאמין בו ואני מוצא את החיות והסיפוקים שלי במקומות אחרים.
בדרך כלל אדישות גרועה מכעס, שנאה ומתחים. כעס אומר שעדיין אכפת לי. עדיין בוערת אש בקשר. כשהאש קיימת, ואפילו נותרו רק גחלים עוממות, אפשר לנסות לשלוט בכיוונה ועוצמתה. מנגד, כשישנם אדישות, קרירות, ייאוש, חוסר יכולת להכיל ואובדן האמון בקשר, קשה יותר להחיות. הם מקררים אותנו מלעשות את העבודה העצמית שנדרשת להצלחה בזוגיות.
בכל מערכות היחסים תחילת התערערות הקשר הייתה בנקודה שבה בני הזוג התירו לריחוק הרגשי להתפתח. האתגר הגדול הוא למנוע את הריחוק, להשתלט עליו ולצמצמם אותו. ככל שהריחוק גדל, קשה להתגבר עליו והמאמץ הנדרש מבני הזוג גדול יותר. זו הסיבה העיקרית שככל שמתגברים מהר יותר על האגו, ככל שממהרים לבקש סליחה ולהיחלץ מהתבצרות בעמדה שיש בה אטימות וריחוק, נצליח מהר יותר לחזור לתנועה של רצוא, של התחברות והתקשרות. כשהחזרה מתקיימת גם מובטח שהיא תהיה בעוצמה גדולה יותר, שכן אנחנו בוגרים ובשלים יותר כתוצאה מאתגר הריחוק שהתגברנו עליו.
כיצד בונים מחדש אמון אחרי תקופה של ריחוק, כמו שאדם מנסה להתקרב שוב לקב"ה ביום כיפור?
אמון הוא בחירה שיש בה שני היבטים עיקריים. האחד הוא לא לראות כל דבר. לא לראות את כל הנפילות. זוג שרוצה להיות מאושר חייב לדעת לעתים לעצום עין.
ההיבט השני הוא לשכוח. כמו שהבורא מנקה אותנו מחטאינו כך אנחנו צריכים ללמוד לשכוח ארועים מהעבר. כלומר, להחליט החלטה אמיתית, שאנחנו לא רוצים לחיות במה שהיה אלא במה שאנחנו בונים כרגע.
איך יוצרים שפה זוגית משותפת שמבוססת על כבוד, הקשבה והבנה, בדומה לדיאלוג שבין יהודי לקב"ה ביום כיפור?
תקשורת היא בדרך כלל ענין משני ביחסים הזוגיים. גם אם יש תקשורת מעולה ואין אהבה, זהו כלוב של זהב. לכן העיקר, כפי שאמרנו הוא לחזק את כוח האוהב בנפש. המדובר כמובן באהבה מתוקנת שכוללת בתוכה גם יראה. כשאני אוהב, אני בוחר לסגת, לוותר ולראות את בן הזוג וממילא לשמור על תקשורת בריאה.
איך הופכים את יום כיפור להזדמנות זוגית להתקרבות, מחילה והתחדשות?
זה מעניין שהעקרונות הכי חשובים בחסידות כמו השגחה פרטית, אהבת חינם, גילוי עצם הנפש הקדושה לובשים הרבה צורות ביחס לאנשים שסביבנו, אבל הרבה פעמים לא באים לידי ביטוי בקשר הזוגי.
אשתי איתי בהשגחה פרטית. וכל רגע שלנו הוא חלק מהשגחה. ולפחות כפי שצריך לאהוב את הזולת, אהבה חינם, בלי ציפיות ותנאים, כך ויותר הדברים נכונים לגבי הקשר הזוגי. וכמובן, המשימה היא ליצור התעלות של הקשר ולראות את החיבור הנשמתי שבו.
התבוננות בכל ההיבטים האלה, ביום הכיפורים, ולא פחות מכך בחשיבות שהבית יהיה שמח, שזהו בעצם הביטוי הנשגב להצלחה הזוגית, מלמדת שאנחנו לוקחים ברצינות את קדושת היום ועושים בו עבודה פנימית, ולא רק מסמנים וי על המחויבויות החיצוניות של עבודת היום.
