המאמץ הגדול שדורשים חיי אמונה
"עשיתי קריירה בלהיות עיוור ותמים ולמדן וחכם וצדיק".
זה היה די צפוי, אבל בכל זאת הווידוי של יובל דיין לישראל היום מרגש. הוא מרגש כי הוא אמיתי ומעיד על עוצמת הקרבות שמתחוללים בקרבו של האדם. הווידוי הזה גם מלמד עד כמה מלכתחילה צריך להתרחק מגישה זו של צדיקות יתר.
יובל מוסיף ש"הבנתי שבשביל שאוכל להמשיך לקחת בזה חלק אני צריך אמונה עיוורת, ואין לי יותר כזאת."
המשפט הזה מסביר קצת את העניין. אמונה יהודית היא הדבר הכי רחוק מעצימת עיניים. אמונה היא מלשון אימון. כדי להיות אדם מאמין בחברה המודרנית נדרש מאמץ עצום. על האדם לעמוד מול כל הרוחות המנשבות בעולם, לפתוח עיניים, להתאמן, ללמוד, להעמיק, להתבונן, לסדר היטב את הדברים בראשו ובעיקר לדעת לקום מנפילות.
המאמין האמיתי צריך להכיר את מבנה הקרבות המתנהלים בתוכו ובתוכם של האנשים סביבו. עליו לדעת שמרצה כריזמטי המוסר שיעור טוב רחוק מלהיות צדיק. שהוא עצמו רחוק מלהיות צדיק וממילא עליו לבנות בניין אמונה פנימי, עצמי, שלא נשען על מעשיו, נפילותיו או הצלחותיו של אדם כזה או אחר, ואפילו לא על נפילותיו שלו עצמו.
