fbpx
רשימות

כוח האישה בקשר הזוגי והמשפחתי

זה לא סוד שאחד האתגרים הגדולים של תקופתנו הוא זה הזוגי. זוגיות טובה, שמחה, מלאת אהבה וקירבה היא מנוע רב עוצמה לחיים עצמם. לעומת זאת כשהזוגיות מקרטעת, כשחסרה ההתרגשות והצמיחה המשותפת, הזוגיות יכולה להיות מקור של סבל ומעמסה.

אחת השאלות שחוזרות על עצמן היא איך אפשר לשפר את הקשר אם אין פרטנר? כיצד מתמודדים במצבים בהם לכאורה אין שיתוף פעולה מלא של בן זוג?

התשובה לשאלה הזו תלויה בברור מעמיק יותר: האם לכל אחד מבני הזוג יש איכויות מיוחדות שהוא יכול וצריך להביא לקשר ואותן איכויות עשויות להשפיע על מצב ועתיד היחסים. 

התשובה של תורת הנפש היהודית היא חיובית. אם נתמקד בזווית הנשית, לנשים יש איכות נפשית יוצאת דופן שהן יכולות להביא לחיים הזוגיים והמשפחתיים. יתר על כן גם הברכה והפרנסה בבית, מדגישים חכמים, היא בשביל האישה, כדי שתגלה את הכוחות המיוחדים לה. עם הכוח והפוטנציאל מגיעה גם האחריות הגדולה למימוש האיכויות הללו.

מהי אותה איכות נשית נפשית?

חכמים מצביעים על כך שבאישה כוח הבינה מפותח יותר. "אמר רב חסדא, מה הטעם שנכתב: וַיִּבֶן ה' אֱ-לֹהִים"? מלמד שנתן הקדוש ברוך הוא בינה ("ויבן") יתירה באשה יותר מבאיש."

כוח הבינה מצוי כמובן גם אצל הגבר והוא הכרחי לחשיבה יצירתית. אולם חכמים מצביעים על כך שלאישה "בינה יתרה".

מה מאפיין את כוח הבינה?

כוח הבינה הוא כוח יוצר, בונה. זו הסיבה שעיקר פעולת הבנייה של הבית, וממילא היסוד לקיום העם היהודי, שייכת לנשים.

החכמה היא כוח ממציא, מופשט. כוח החכמה בשכל חותר לפרוץ גבולות. להשיג את מה שעדיין אינו מושג. הבינה משרטטת גבולות. היא מבקשת ליישב ולהנהיר את מה שכבר נתפס, תפיסה ראשונית וחמקמקה בכוח החכמה.

בעוד החוכמה היא תפיסה עדינה, כמו ראייה חטופה או הברקה נקודתית המאפשרת תפיסה כללית ורחבה של הדבר, הבינה היא גילוי הפרטים שהיו מקופלים בתוך נקודת החוכמה. בלעדיה, הנקודה שהתנוצצה בכוח החוכמה תיוותר פוטנציאל לא ממומש. הבינה היא הרחבה של רעיונות. היא מקרבת את הרעיון אל האדם מתוך שהיא מאפשרת לו לנתח את הפרטים, להקיף את הדבר ולהסיק את המסקנות הקשורות ברעיון.

מה זה אומר בזוגיות?

הימנעות ממחלוקת וחיפוש אחר התוכן

שלמה המלך מלמד כי חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ (משלי יד א.)

המפרשים מביאים דוגמה להנהגה חכמה – זו של אשת און בן פלת. מה עשתה אשתו? מנעה ממנו מלחבור לקורח במחלוקת המפורסמת כנגד משה. היא השקתה אותו יין, השכיבה אותו בתוך הבית, והתיישבה על יד הפתח. כל מי שבא לקרוא לו ראה את אשתו, וחזר לאחוריו. כך לא נבלע באדמה.

בכמה הזדמנויות הדגיש הרבי מליובאוויטש שתפקיד עצום מונח על כתפי האישה. היא מעצבת את סוג הבית המשותף.

יש שני סוגי בתים. באחד מוצב "עגל זהב" בסלון. בשני משכן.

מהו בית שיש בו "עגל זהב"?

זהו בית שמציב את טרדות הפרנסה והקריירה של שני בני הזוג במרכז החיים. בסלון. כתוצאה מכך ענייני הפרנסה תופסים את עיקר השיח. במשפחות שבהם הגבר הוא עדיין המפרנס העיקרי, אזי הוא גם הזוכה ביחס המועדף. אסור להפריע לו.

גידול הילדים, המשפחתיות, תופסים מקום משני. הכל הופך משני וטפל, כדי שייפתרו בעיות הפרנסה. ההצדקה תמיד שם ברקע – צריך את הכסף כדי שיוכלו לנהל את הוצאות הבית.

בית שבונה משכן, מקדש בסלון, מתנהל הפוך.

הבעל מקשיב לאשתו. טרדות הפרנסה והמרוץ הכלכלי זוכים למקום משני, טפל, בשיח המשפחתי והזוגי. הם לא כובשים את הבית. המפרנסים עושים את שצריך לעשות, אבל זה לא עיקר הבית. הבית לא משתחווה לכסף אלא לקדושה, לחיות ולאמונה שתופסת את מרכז הבית. עיקר ההשקעה היא במשפחתיות, בהורות, בזוגיות, ובפתיחת הלב גם לסביבה.

בדרך זו, כשמשנים את ההדגשים, ממילא יגיע יותר כסף, ובכסף שיגיע תהיה יותר ברכה, מסביר הרבי, כך שהוא ייצא על הדברים הנכונים ויספיק לצרכים האמיתיים.

כוח הבינה ככוח יוצר נמנע ממחלוקת. זאת אינה מאפיינת אותו. הבינה אינה מבקשת לראות את החסר. היא ממתיקה את הדינים בשורשם על ידי הרחבת זווית הראיה ובחירה בצורה על-פני חומר, ברוחניות על-פני גשמיות. משכך הבינה היתרה משפיעה על בן הזוג כך שלא יהיה לו נעים להריק את זמנו רק בעבודה או במרדף תחרותי.

הבינה יולדת

כוח הבינה הוא כוח יולד. מה יולדת הבינה? רגשות בריאים. כאשר בינה יתרה מתגלה היא בונה את המבנה הרגשי של הבית. האווירה בבית חשובה כמעט יותר מכל דבר אחר. בית שמח, חם, אוהב, מאמין, משפיע על גידול הילדים ועל מערכות היחסים.

בעוד התענוג קשור לכוח החוכמה, כוח הבינה קשור עם שמחה. השמחה שמביאה האישה איננה טבעית כפי שאפשר לטעות. היא תוצאה של עבודה תודעתית משמעותית. "אם הבנים שמחה" בצאצאים שלה בעקבות ההשקעה, הירידה לפרטים, ההתבוננות במבנה העולם, בשפע החסדים ובתחושת המשמעות והאחריות בתפקידה.

גם כאן צריך לציין, שהממד הרגשי הוא כמובן לא תחת האחריות הבלעדית של האישה, אבל לאישה יש תרומה גדולה יותר בשיפורו במסגרת החיים המשותפים.

בינה מתייחדת עם החכמה ומרוממת אותה

את היחסים בין הבינה לחכמה מתאר ספר הזהר כ"תרין רעין דלא מתפרשין", שני רעים שאינם פורשים זה מזה. הכוונה היא שהחכמה והבינה אינם שני זנים נפרדים שלא נועדו להסתדר זה עם זה. ההפך הוא הנכון. כשכל צד מגלה את האיכות הנפשית רוחנית שלו, כשכל צד מאפשר לצד השני מרחב השפעה וביטוי עצמי, שני הצדדים אינם נפרדים זה מזה.

בכמה הזדמנויות הדגיש הרבי כי ההשפעה של הבינה נעשית בהדרגה. כל שינוי צריך להתקיים לא בזעזוע של כל העולמות אלא תוך כדי הליכה מהקל אל הכבד. בינה מעצם מהותה פועלת בהתיישבות. היא יוצרת סדרים. הולכת מהקל אל המורכב ומפרקת בהדרגה את המורכבות. התפקיד שלה הוא ליצור גבולות בתוכם אפשר לצמוח. בנאי לפני שהוא מתחיל במלאכת הבנייה משרטט את הגבולות בהם יבנה את המבנה. כך פועלת הבינה. היא מושיבה את הפרטים ויוצרת בהם סדר.

משכך, כוח הבינה אינו מחפש אחר הצדק. צדק ופנקסנות יכולים להחריב את הזוגיות. הם יוצרים פרוד ולא אחדות. הבינה מטבעה מחפשת אחר הבנייה, השותפות וההתכללות.

בכל אדם יש את כוח הבינה וכוח החכמה. אולם לנשים, כאמור, יש בינה יתירה. הבינה היתרה הזו כשהיא מתגלה בזוגיות היא כוח עצום בבניית זוגיות טובה ובית בריא. יחד עם זאת האיכויות של כוח הבינה אינן באות על חשבון האחריות והמחויבות של בן הזוג להתאמץ ולהביא מרכיבים מסוימים, על בסיס קבוע, לתוך הקשר והמשפחתיות.

לשיעור המלא במסגרת לימודי התבוננות (למנויים)

פורסם בעלון נשמה, כסלו תשפ"א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תרצו לקרוא גם

Back to top button