"חדשנות יהודית" | ד"ר שמואל פאוסט מראיין את יחיאל הררי | מוסף שבת, מקור ראשון
"תורת הנפש של הקבלה והחסידות מעודדת התחדשות תמידית ומימוש פוטנציאל. ממעמקי תורת הסוד אפשר לחצוב כלי חשיבה שמספקים מפתח לגילוי כוחות היצירה ומאפשרית לכל אדם לזהות את תרומתו לעולם ולחזק את הביטחון ביכולתו להשפיע" | מאת שמואל פאוסט
כלים מתוך אורות
"בטר צ'יינס" הוא סטארטאפ אמריקני, שהיזם שלו ישראלי. מדובר באפליקציה ייעודית לבעלי מסעדות, שנועדה לייעל את שיטות העבודה. משרדי החברה סיפקו שירותים לרשתות הסעדה ברחבי ארה"ב, והחברה התחילה להרוויח. ואז הגיעה הקורונה, שהעמידה את החברה מול מצב לא פשוט. חלק מהמסעדות הפסיקו לפעול וממילא התקשו לשלם, והמשקיעים נלחצו.
לידיו של שגיא רוכמן, היזם ומנכ"ל החברה, התגלגל הספר "הפוך – חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי" (ידיעות ספרים, 2019) שכתב יחיאל הררי. הוא פנה אליו, ויחד החליטו על סדרת שיחות שמטרתן לבדוק כיצד אפשר להמציא את החברה מחדש, ובאופן ממוקד יותר – לפתוח עבורה שווקים חדשים בזמן קצר.
היום, החברה עברה הסבה וקהל היעד השתנה. באופן מפתיע, היא עובדת עם הרבנות הצבאית שמשתמשת באפליקציה הייעודית שלה לניהול כל המטבחים הצה"ליים, ונמצאת עמוק בתוך פיילוטים חדשניים עם קהלים אחרים לגמרי, חלקם מהתחום הביטחוני. הקורונה הפכה מסיוט שאיים למוטט את החברה, להזדמנות שפתחה עבורה שווקים ואופקים חדשים. דרך הסוד היהודי פיצחה את סוד ההתחדשות בעת משבר.
שקט פנימי
בכתבות קודמות בסדרה ביקשתי להעמיד את עולם החדשנות היהודית על שתי רגליים: סוד הקיום היהודי – מנגנוני ההישרדות והשגשוג של עם ישראל; והכלים – כלי חשיבה, יצירה והתנהלות בעולם, ירושת הספרות המקראית ובעיקר התלמודית, שממנה אפשר לזקק דרכי חשיבה ולמידה מבית המדרש היוצר של חז"ל. בניגוד לאדם, המסתפק רוב ימיו בעמידה על שתי רגליו, העולם כידוע עומד על שלושה דברים. ובעיניי אכן יש רגל שלישית, עוצמתית ומעשירה, להצעה היהודית העתיקה לחדשנות וליצירתיות, והיא תורת הסוד.
זרמי הקבלה, והחסידות שבעקבותיה, הם מקורות נביעה ושפיעה המוזרמים לעורקי החשיבה היצירתית היהודית. תפיסות משנות תודעה וחודרות למעמקי הנפש, האֲמונות על יציקת אורות רעיוניים לכלים מעשיים. כאן אני מכוון לפעולה הפוכה בו־זמנית, בבחינת "רצוא ושוב", כאשר במקביל לקליטת האורות בכלים, בשפה הקבלית, אני מבקש לראות כיצד אפשר להעלות ניצוצות של כלים מעשיים מתוך שפע האורות. אחרי שיחות עם מלומדי קבלה וחסידות הגיע אליי הספר "הפוך" של הררי, ושוב שמחתי להיווכח שמחשבות דומות זורמות בערוצים מקבילים ומקבלות ביטוי משלהן.
עם הד"ר יחיאל הררי, בשונה מלוקיישנים אקזוטיים בכתבות הקודמות בסדרה, אני נפגש בנחת במערכת מקור ראשון בירושלים. "הפוך" הוא הספר התשיעי ברשימת הספרים שפרסם בנושאי קבלה, חסידות ותורת הנפש היהודית. לפני שהיה לסופר כתב הררי דוקטורט בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל־אביב ולימד בה ובמכללת ספיר, וגם שימש כעיתונאי, יועץ פרלמנטרי ויועץ מקצועי בכיר במשרדי ממשלה. כיום הוא בעיקר מרצה ומעביר סדנאות בארץ ובעולם בנושאים שמעסיקים אותו בספריו.
"בשיחות הראשונות עם מנכ"ל החברה", מספר הררי, "המטרה הייתה להתמודד עם הלחץ. ללמוד להניח אותו בצד ולא לאפשר לו לשתק או לצמצם את רוחב הראייה. למקד את המחשבות, מתוך מטרה שאלה לא ינועו ללא הכוונה למקומות שמגבירים את הלחץ ולא תורמים להתפתחות. בשלב הבא שוחחנו על האפשרויות הפתוחות בפני הסטארטאפ. הדרך לכך הייתה על ידי תרגילי 'הפשטה'. אלה תרגילים שמבקשים להגיע לחשיבה מזוקקת, שלא מושפעת מהתנאים החיצוניים. שאלנו למשל, מה היה אפשר לעשות אם לא היו מגבלות. המטרה הייתה לנסח את התרומה הייחודית של המוצר ולהבין מה הבשורה הגדולה שהוא מביא לעולם, ומתוך כך להציע את הבשורה הזו לגופים ולגורמים נוספים, במינימום מאמץ של התאמות טכנולוגיות חדשות הדורשות השקעות רבות.
"תוך כדי השיחה התחדדה השליחות שהיוזמה הביאה לעולם. המטרה כעת הייתה לא לשרוד את התקופה הקשה, אלא להגשים שליחות. מתוך מחשבה כזו הרבה יותר קל לעבור קשיים ומהמורות שצצים בדרך. עם הביטחון במוצר ובשליחות, השלב הבא היה קידום תהליכי 'הלבשה'. המטרה של התרגול הזה היא לחזור לתוך המציאות וההגבלות, ולחשוב היכן הבשורה של האפליקציה יכולה וצריכה להתממש. אנשי החברה הציבו יעדים חדשים לאור התובנות שעלו, והתרוצצו מלאי ביטחון להשיג אותם".
המנכ"ל, שגיא רוכמן, בעל רקע נרחב ביזמות, מספר ש"התהליך היה מעצים. הוא לא שינה את המציאות החיצונית, אבל הבהיר לנו מה הכוח שלנו. הבהירות הייתה התרומה הגדולה ביותר לזיהוי הזדמנויות חדשות. יחיאל לא דיבר איתנו בשום שלב על דת. אבל כן היו הרבה שיחות על העבודה הנפשית ועל ייצור בהירות ושקט פנימי".
עניין סיני
הנושאים שאתה מתמחה בהם לקוחים מגופי הידע של עולם המיסטיקה – קבלה וחסידות. אני תוהה באיזה אופן הם מתקשרים לעולם המעשה. במילים אחרות, איך עלה בדעתך שכלי חשיבה מתורת הסוד יכולים להועיל למי שעוסק בפיתוח מוצר טכנולוגי?
"אנשים לא קונים מוצרים; הם קונים חזון, תפיסת עולם, בשורה לעתיד טוב יותר. כמו בעולם הפוליטי – אנחנו לא בוחרים במועמד שמציג לנו את הרזומה העשיר ביותר; אנחנו בוחרים במנהיג שמתווה לנו חזון שיביא אותנו למקום טוב יותר, ולאחר מכן מצביע על הדרכים להגשים את אותו חזון.
"בפיתוח כל מוצר ישנו השלב של החשיבה המופשטת ושל גילוי השליחות, שאמור לענות על השאלה כיצד ובמה אנחנו מיטיבים עם העולם. לאחר השלב הזה מגיע שלב ההורדה של הדברים למטה. חשיבה יצירתית בדרך הסוד היהודי גם מציבה לא מעט הנחות לגבי טיב השווקים ואופני ההשפעה על הקהל, ומציעה כלים לחיזוק הביטחון בעצמי ובמוצר, כמו גם להתמודדות עם שגרה ושחיקה.
"בתהליך החשיבה היצירתית המטרה היא לזקק את השלבים השונים וליצור בהירות בנוגע אליהם לכל העובדים בפרויקט. כשעובדים פועלים מתוך תודעת שליחות, כוח ההנעה שלהם שונה לגמרי מאשר במצב שכל עניינם הוא השכר או התועלות מהעבודה. כשאדם מממש את הפוטנציאל שלו הוא גם תורם לסביבה שלו, למקום העבודה, למשפחה, לקהילה שלו ולמדינה. הסיבה לכך היא שההגדרה של מימוש פוטנציאל לא קשורה באינטרסים אלא להפך, בגילוי השליחות שלי בעולם.
"במבט זר ושטחי, היהדות נתפסת כשמרנית וזרה ליצירתיות ושינוי. אולם כשמעמיקים מגלים שזרמי העומק של המחשבה היהודית מעודדים יצירתיות, חדשנות ומימוש פוטנציאל. בעוד זרמי עומק אלה הם סמויים מן העין, בספרות החסידות והקבלה הם הופכים להיות גלויים ומחייבים".
בוא נחזור להתחלה. מה הביא אותך לעסוק בתחום החשיבה היצירתית?
"מהזווית האישית, בדיוק הגילוי הזה. החדשנות, היצירתיות, הנועזות ותפיסות החיים המהפכניות הם שטלטלו את חיי ושאבו אותי בבגרותי אל עולמה הפנימי של היהדות. אולי זה נשמע מוזר עבור מי שגדל בבית שהלימוד היה נוכח בו, אבל עבורי כל מפגש עם התכנים היה מעורר ומרגש. לפני כמה שנים החלטתי לגבש את כל התובנות שהצטברו במשך השנים, במסגרת ההרצאות והסדנאות, לתמונה שיטתית ובהירה של חשיבה יצירתית, שממנה נגזרים מגוון של כלים יישומיים.
"בסמיכות מקרים, לפני כשלוש שנים שתי סוכנות ספרים פנו אליי וביקשו לקדם באסיה ספר קודם שלי, 'אומנות ההגבהה', העוסק בהורות וחינוך על פי חכמת היהדות. תוך כדי המגעים הן שאלו מה דעתי על חשיבה יצירתית על פי היהדות. הן סיפרו שהסינים והקוריאנים מאוד מתעניינים ביצירתיות, וסבורים שיש מקורות רעיוניים עמוקים הנטועים ביהדות והם המקור להצלחה ולחדשנות הישראלית. התלהבתי מהשאלה, שהאיצה את הכתיבה, והבטחתי להן שבקרוב יראה אור ספר בנושא שהן אולי ימצאו בו עניין.
"כך ראה אור הספר 'הפוך', שהוא למעשה ניסיון לשרטט את אותה תמונה של חשיבה יצירתית ביהדות בכלל ועל פי תורת הסוד בפרט. בינתיים, אחת ההוצאות היוקרתיות בסין התלהבה מהספר ורכשה את זכויות היוצרים של 'הפוך' ושל 'אומנות ההגבהה'. בימים אלה הם משלימים את התרגום שנעשה ישירות מעברית".
החיים במלוא עוזם
נסה לתמצת עבורי ועבור הקוראים, מהי חשיבה יצירתית על פי תורת הסוד?
"לפני ששואלים מהי חשיבה יצירתית צריך לשאול למה היא נועדה ואיזו בעיה היא באה לפתור. המטרה הראשונית של אימוץ חשיבה יצירתית אינה להביא לפריצת דרך בעסקים, להפוך אותנו למנהלים טובים יותר, לעזור לנו להתמודד בהצלחה עם הבחינות, לקדם אותנו בתחום המחקר, וגם לא שנצא ממצב לא נוח כשידנו על העליונה. היא עושה את כל אלה, אבל זו רק התוצאה של יצירתיות ולא המטרה שלה.
"הבעיה האנושית, על פי תורת החסידות, היא במצבים שבהם אנשים לא חיים את החיים במלוא עוזם ולא מנצלים את מלוא הכוחות שלהם. מצבים שבהם אנו עובדים, מתפרנסים, לומדים, מטיילים, מבלים, נישאים, מביאים ילדים – אבל לא באמת חיים. חשיבה יצירתית היא דרך לחיות יותר. היא נועדה לפתור מצבים של חיוּת מועטה, להציל אותנו מחיים מוגבלים, צרים ולא מרגשים.
"רבים מבלבלים גימיקים ומשיכת תשומת לב זמנית עם יצירתיות. כוחם של הגימיקים מוגבל וקצר מועד. חשיבה יצירתית היא תהליך משמעותי של הסרת חסמים בנפש והתגברות על נטיות טבעיות, כדי להביא למימוש הפוטנציאל השכלי וגילוי מלוא כוחות הנפש. כך למשל, חרדה, כעס, קנאה, אטימות, סטרס, מרה שחורה ואי־אמונה בעצמי הן תנועות נפשיות המסתירות את מרחב האפשרויות ומונעות את החשיבה היצירתית. אדם מוטרד לא יכול להעמיק במחשבתו. לימוד והעמקה במבנה הנפש, רכישת תנועה של ביטחון, פיתוח האמונה בכושר ההשפעה שלי על העולם והתמודדות עם רגשות לא רצויים כמו חרדות, עצבות ולחץ – הם המפתח לגילוי כוחות היצירה. אחד מגופי הידע המפותחים בתורת הסוד הוא תורת הנפש היהודית, המאפשרת את כל אלה תוך חתירה לגילוי השורש הפנימי של הדברים.
"למרות שאנחנו מדברים על רגשות וחוויות, לשכל יש כאן תפקיד נכבד. מימוש הפוטנציאל השכלי הוא הלב הפועם של חשיבה יצירתית. הוא נשען על שתי תנועות הופכיות המתקיימות בשכל: תנועה של 'הפשטה', לעומת תנועה של 'הלבשה'. בהפשטה אנחנו מנסים להבין את מהות הדבר, מבעד ל'לבושים' כמו דוגמאות, סיפורים, מדדים ואפילו אינטרסים אישיים, העשויים להסתיר את ההבנה השכלית המופשטת. המטרה היא להגיע לשורש הרעיון כשהוא מזוקק ומופשט. שם, בנקודה הזו, של תפיסת הרעיון המופשט תוך הסרת לבושיו החיצוניים, מתנוצץ ומפציע רעיון, כיוון חדש, המצאה. התנועה השכלית השנייה היא תנועה של המשכה ו'הלבשה' – הורדה של הרעיון המופשט לכדי גילוי, הבנה, השגה ויישום במציאות".
תוכל להדגים?
"השכל, מעצם תפקידו, מציב גבולות להבנה שלנו. הגבולות עוזרים לנו לתרגם דברים מופשטים לחיים הקונקרטיים שלנו. דוגמה לכך היא מרצה המשתמש במשלים ובסיפורים כדי להבהיר לתלמידיו נקודה מופשטת. עטיפות אלה אמנם מגבילות את ההבנה המופשטת, מצמצמות ומגשמות אותה, אבל הן מאפשרות לתלמיד לתפוס את הרעיון המופשט בשכלו.
"במידה רבה הכתיבה הפופולרית, וכמוה גם הכתיבה ברשתות החברתיות, חותרות להלבשה ולא להפשטה. לקהל הקוראים הרחב קל יותר להבין רעיונות המוסברים באמצעות סיפורים ודוגמאות מלהבין הסברים מופשטים. הקושי בכתיבה מסוג זה הוא שהקוראים נשארים בעיקר עם ההלבשה, עם הסיפורים או הדוגמאות, ואלה מצמצמים את עומק ההבנה של הרעיונות עצמם. הם מקלים על ההבנה, אבל בה בעת תוחמים אותה.
"החשיבות של כוח ההלבשה בשכל היא דווקא בגבולות שהוא בונה. כדי שרעיון יהפוך ליישום ולהבנה רחבה ועמוקה יותר, התובנה השכלית חייבת הגבלה. בשפת החסידות ההגבלה הזו מכונה 'קצוות', מלשון קצה וגבול. הגבולות, הקצוות, הן תנאי הכרחי להבנת הדבר והקפתו בשכל. לעומת זאת, כוח ההפשטה מבקש לפרוץ ולהגיע מעבר לגבולות שהשכל מציב. זוהי תנועה שכלית שבמהותה מבקשת לערער על הנחות היסוד המקובלות. היא מבקשת להשיג את מה שאין, את מה שעדיין אינו מוכר ונהיר. שם נפרצים הגבולות ונוצרת ההתחדשות. לכן, שתי התנועות אמנם הופכיות זו לזו, אך הן מזינות האחת את השנייה ושתיהן נדרשות".
כוח לשינוי המציאות
מה נכלל מבחינתך ב"דרך הסוד היהודי"? בספר, לצד מקורות קבליים וחסידיים, אתה משתמש לא מעט במקורות יהודיים אחרים ובעיקר באגדות חז"ל. מה ששימח אותי כמובן, אבל גם קצת הפתיע.
"'דרך הסוד היהודי' היא לא מדף מסוים בארון הספרים היהודי, אלא זווית ראייה שצריך לאמץ ודרכה לקרוא בכל הספרים בארון. תורת החסידות והקבלה ברובה לא מציעה גוף ידע נפרד, אלא משקפיים שהיא מזמינה לקרוא באמצעותם את הספרות היהודית, להבין דרכם את העולם, את תכליתו ואת תפקיד האדם בתוכו".
יש בספר עקרונות וכלים נוספים שזיקקת מתוך התפיסה החסידית־קבלית, ושאתה מציע אותם ליישום אוניברסלי.
"נכון. עיקרון נוסף למשל הוא אי־כניעה לתודעת פירוד. במקום תודעה של ריבוי ופירוד, היהדות דוחפת לחפש את אפשרויות האחדות, את החוט המקשר בין מאורעות, חוקי הטבע, אנשים וכוחות הנפש שלנו עצמנו. זה גילוי האחדות בבריאה. תולדה של השקפה זו היא שהאדם מסוגל לחבר הפכים ולשאת דעות ורעיונות סותרים, ולא להיות מאוים מדעות הפוכות לשלו.
"עוד עיקרון הוא מזיגה בין התחדשות ועצמיות. התחדשות היא היכולת לראות את המציאות משתנה בכל רגע, ולהתחדש יחד איתה. מעגל החיים, השגרה, ההרגלים, המרוץ הכלכלי, כל אלה מסתירים לנו את ההתחדשות של העולם. התחדשות היא תודעה הכרחית לכל אדם. עצמיות, לעומתה, היא חיבור פנימי שבעקבותיו הרצון של האדם אינו מותנה במציאות החיצונית. הוא בעל ביטחון ונחישות בדרכו ואינו נתון לשליטת אופנות מתחלפות. העצמיות היא התנועה בנפש שבאמצעותה הוא יכול להתגבר על קשיים ומכשולים שיעמדו בדרכו.
"בסופו של דבר, יצירתיות מתחילה באמונה של האדם בכוחו לשנות את המציאות. אם אתה לא מאמין בהשפעה שלך על המציאות, אתה גם לא תפעל. ההכרה הזאת מונעת שעמום וריקנות, ומקדמת את המסר שתכלית הבריאה תלויה בכל אדם ואדם. כל אדם הוא עולם מלא, והתפתחותו בתור יחיד נוגעת לעולם כולו ומשפיעה על העולם".
איך פעל היישום של הרעיונות הגדולים הללו בשטח עצמו, בהרצאות ובסדנאות?
"החלק החשוב מבחינתי בהרצאות ובסדנאות הוא לא המשוב המיידי אלא כעבור זמן, כדי לבדוק עד כמה התכנים חלחלו. היה לי מאוד מרגש למשל לעקוב אחר התהליך שעברה אישה בת 76, שחשבה שהיא כבר לא תעשה עוד משהו משמעותי בחייה, ובעקבות התובנות החליטה שהיא מסתערת על החיים שלה במגוון של מובנים. דוגמה מרגשת אחרת היא של אחות שסיפרה על המפגש שלה עם אנשים שעומדים למות. התובנה היצירתית שלה הייתה שזה רגע מאוד ייחודי וקדוש. והתפקיד שלה שם, שהיא זיקקה בהתבוננות ארוכה, הוא לא להגיד משהו חכם אלא פשוט להיות ברגע. ממש לאחרונה, לפני הסגר האחרון, נפגשתי עם מנהל צוות הדרכה יוקרתי במשרד ממשלתי, שאחרי ההדרכה שיתף שזה בדיוק מה שהוא רוצה להעביר למודרכים: שהיצירתיות מתחילה בנפש, בהכרתה ובפריצת המחסומים בה.
"אני באמת מאמין שלחשוב יצירתי זו לא פריווילגיה, אלא חובה של כל אדם בכל גיל. כל אדם גם יכול לעשות זאת. צריך רק לזכור שיצירתיות והתחדשות כרוכות במאמץ, וצריכים להיות מוכנים להזיע".
ד"ר שמואל פאוסט הוא ראש התכנית לתואר שני באגדה במכללת אפרתה ומדריך ליצירתיות וחדשנות תלמודית