שמחה בלתי מותנית

עוד יסוד פסיכולוגי של המן, שהביא לנפילתו, הוא שהאושר חייב להיות מותנה.

כמה כבר אפשר לשמוח, טוען המן. אולי אין לנו באמת סיבה לשמוח. החיים זה לא חגיגה ויש כל כך הרבה מה לשפר ולתקן בנו ובעולם.

כך אומר המדרש, טען המן כנגד בני ישראל: בכל הזדמנות חוגגים ואומרים, שבת היום, יום טוב היום…ועל זה אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: אתה מפיל עין רעה במועדיהם, הרי אני מפילך לפניהם ו… מוסיף להם עוד מועד".

התיקון של המן בנפש הוא שמותר להיות בעלי נפש שמחה, ללא תנאי ובלי קשר לנסיבות או לתוצאות מעשינו, "ועל ידי זה ממשיכים ופועלים על כל השנה כולה שמחה שלמעלה מטעם ודעת, שפורצת את כל הגדרים, עד שמגיעים למרחב עצמי…"

(הרבי מליובאוויטש, שיחת פורים ה'תשכ"ו)