רק לא עצבות ולא גאווה – ההתמודדויות שמזיקות לנפש
כל אחד מתמודד בדרך שלו עם התקופה הזו. אולם יש דרכי התמודדות שהן מזיקות לנפש יותר מאחרות, כך מלמד הבן יהוידע.
מקורות
בן יהוידע, ברכות סב, ב.
תַּנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: עַל כָּל מִשְׁכָּב שָׁכַב חוּץ מִן הַקַּרְקַע
עַל כָּל מוֹשָׁב שֵׁב חוּץ מִן הַקוֹרָה.
נראה לי בס"ד דרך רמז, כל היסודות אם יהיה האדם אוחז בהם ונגרר אחריהם אין חשש פן יצא מן הגבול הראוי ויהיה נזוק נזק נפשיי,
ורק יסוד העפר לא יהיה אוחז בו ונגרר אחריו, אלא יתרחק ממנו פן ימשך אחריו יותר משיעור הראוי ואז ינזק נזק נפשיי,
והטעם מפני שהאדם נברא מן העפר ולכן בנקל אפשר שימשך יותר משיעור הראוי וינזק,
ואומרו 'על כל מושב שב' נראה לי בס"ד הישיבה נקראת על מדת המצוע, מפני שהאדם הוא יושב אז הוא ממוצע לא זקוף ולא שוכב, ואמר בכל דבר שיש בעולם אם תתנהג בו במידת המצוע הוא טוב, 'חוץ מן הקורה' רמז לגבהות ורוממות האדם, צריך שתתרחק ממנה עד קצה אחרון, וכמ"ש בגמרא לא מינה ולא מקצתה.