ללכת עם להרגיש בלי – סוכות

אחד הדברים שקשה לדעת זה מצד אחד לשחרר שליטה ומצד שני מתי לא לשחרר, להתעקש, להאבק.
וסוכות עוזר להבין את הנקודה הזו.
יש מחלוקת האם סוכה היא דירת ארעי או דירת קבע.
ברור שהסוכה בנויה כדירת ארעי.
אבל מצד שני כתוב
"בסוכות תשבו שבעת ימים", תשבו – כעין תדורו,
כלומר, הישיבה בסוכה היא כמו הישיבה בבית. וצריך לאכול, לשתות ולעשות הכל בסוכה.
ויש כאן לכאורה סתירה.
מה הסוכה באה ללמד אותנו – שהחיים זמניים וחולפים ולכן צריך לשחרר או שהחיים קבועים, כלומר כל רגע בחיים הוא משמעותי ונצחי, ולכן צריך להאבק על כל דבר וכל רגע.
השפת אמת מלמד שהתשובה היא גם וגם.
האדם צריך ללכת עם אבל להרגיש בלי, בניסוחו של הרב ורד.
כלומר האדם צריך לגור בתוך העולם, לפעול בו, להרגיש שיש לו כוחות והוא כאן בעל הבית.
אבל מצד שני לדעת באמת, מבפנים, שכלום לא שלו. הוא רק חולף כאן. הוא בא לשליחות של רגע.
והתודעה הדיאלקטית הזאת, מצד אחד משחררת את הנפש מהצורך בשליטה ומצד שני מעיפה את האדם קדימה לפעול ולתקן את העולם.