מבנה הנפש והאישיות

תודעת חסך היא האתגר הגדול ביותר בנפש. למה ואיך מתמודדים

עצבות, כעס, חרדה, סטרס – הם רק תולדה.

תולדה של תודעת חסך וחיסרון.

מהיכן התודעה הזו מגיעה אלינו ולמה.

מהם הצדדים החיוביים בה ומה פחות. ואיך מנהלים את התודעה הזו נכון

מקורות

למה חטא אדם הראשון – היה הכי קרוב לבורא מה הרגיש לו להיות חסר?

בתמצית:

חטא מפליא מאוד

איזה סיבה הייתה לו לחטוא

היה יציר כפיו של הבורא,

גופו היה מהטוב שבנוגה

נראה כמו השכינה, במעלה רוחנית נפלאה

ידע לקרוא שמות לכל הברואים בעולם

היה: במעלה נפלאה כזו ושלימות מעלת הנפש ושלימות מעלת הגוף

הנה יפלא הדבר באיזה אופן ירד כל כך שחטא – בהכרח שיהיה איזה סיבה בדבר…

והסיבה לחטא עץ הדעת היא מיעוט הירח, שהוא חיסרון האור,

וחסרון זה הוא מקור לחטא ועון למטה

שאם היה מאיר גילוי האור – לא היה אפשרי החטא

היה חסר לו אור, בגלל מיעוט הלבנה

למה יש שנת עיבור שואל השל"ה

בגלל הירח

ועתה אודיעך, אם לא היה ענין מיעוט הירח לא היה עולמים שום עיבור, כי בודאי אם היו משתמשים בכתר אחד היה סיבובם ומהלכם שוה.

מה עשתה הלבנה?

  • חולין ס, ב (בביאור הרב שטיינזלץ)

ועוד במקראות במעשה הבריאה הנראים כסותרים. ר' שמעון בן פזי רמי [השליך, הראה סתירה], כתיב [נאמר]: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" (בראשית א, טז), וכתיב [ונאמר]: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן" (שם), הרי שאחד מהם קטן! אלא כך היה המעשה: בתחילה נעשו השמש והירח שניהם גדולים, אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, וכי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? ומוכרח הדבר שיהיה סדר דרגות של ראשון ושני לו! אמר לה: לכי ומעטי את עצמך, ואז לא יהיו שנים משתמשים בכתר אחד!

אמרה לפניו: רבונו של עולם, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי?! אמר לה כדי לפייסה: לכי ומשול ביום ובלילה, שתאירי לא רק בלילה אלא גם ביום, כשהשמש מאירה. אמרה ליה [לו]: מאי רבותיה [מה גדולתו] של דבר זה? דשרגא בטיהרא מאי אהני [שנר בצהרים מה מועיל]? אמר לה: זיל [לכי], לימנו [שימנו] בך ישראל ימים ושנים, ובכך תהא חשיבותך. אמרה ליה [לו]: יומא נמי [השמש גם כן], אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא [שלא ימנו בו תקופות], דכתיב [שנאמר] "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" (שם יד)! אמר לה: זיל [לכי], ליקרו צדיקי בשמיך [שייקראו צדיקים בשמך], כמו שנאמר "יעקב הקטן", "שמואל הקטן", "דוד הקטן".

חזייה דלא קא מיתבא דעתה [ראה אותה שאין דעתה מתיישבת], אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר [וזהו שאמר] ר' שמעון בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש משאר שעירי חטאת שבפרשת קרבנות המועדים, שנאמר בו "ושעיר עזים אחד לחטאת לה' "(במדבר כח, טו)? אמר הקדוש ברוך הוא: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.

הריי"צ

"שהוא ענין צמצום הראשון וכדאיתא בעץ חיים דסילק אורו הגדול על הצד הנה זה עצמו הוא סיבה ונתינת מקום שיכול להיות כללות ענין החטא והעון למטה"

ושורש הענין דמיעוט הירח שהוא חסרון האור – מבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר (שכבר נדפס)15, שהסיבה והנתינת מקום לזה הוא "מה שדין לא אהניא לי'16 שגרם שבירת הכלים דתהו", ולפנ"ז – "חסרון האור למעלה שהו"ע צמצום הראשון", וכתוצאה מזה נעשה "נתינת מקום לחסרון האור למטה בסיבת חטא ועון", החל מחטא עה"ד, שהוא השורש לכל החטאים.

  • בראשית רבה

דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (קהלת ג, יא): אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּעוֹנָתוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לִבָּרֹאת קֹדֶם לָכֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ אָמַר דֵּין הַנְיָין לִי יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי, יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.

  • הרבי מליובאוויטש:

"והכוונה בזה – ש"יהי' העבודה בכח עצמו .. עי"ז ממשיכים את האור החסר בתוספת מרובה, שבזה נשלם הכוונה העליונה בהצמצום שיהי' גילוי העצמות",

כלומר, לא זו בלבד שתהי' המשכת האור כמו לפני החטא ולפני הצמצום, אלא שיומשך אור נעלה יותר מכמו שהי' לפני החטא, שלא הי' מאיר אפילו לפני הצמצום17."

  • ישעיה ל, כו

וְהָיָ֤ה אֽוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא

מלבי"ם

והיה,  ידוע שהצרה נמשלה ללילה ועת ההרוחה נמשל להיום, וההרוחה שבא לאדם בעת הצרה נמשל לאור הלבנה הזורח באמצע הלילה, אבל ההצלחה הזורחת על ראשו בעת הטובה והשלוה נמשלה לאור החמה, עפ"ז ממליץ, כי גם אור הלבנה שהיא תחלת הישועה שיבא אחרי הצרות הגדולות והלילה האפלה הזאת, תאיר באור גדול כאור החמה,  עד שישכחו הצרות תיכף ויהיה דומה כאילו לא היה לילה וצרה כלל, ואור החמה היינו בעת ההצלחה אח"כ תהיה האור גדול שבעתים היינו הרבה פעמים יותר, עד שידמה כאור שבעת הימים הידועים

  • ליקוטי מוהר"ן א׳:ב׳

וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ (זוהר ויחי דף רלח. ודף רמט:). וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁמְקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

  • ליקוטי מוהר"ן, תנינא ב׳:ג׳

וְזֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל׳:כ״ו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, הַנֶּאֱמָר לֶעָתִיד, כִּי הַלְּבָנָה טִבְעָהּ קַר, בְּחִינַת חִסָּרוֹן וּקְרִירוּת, וַעֲתִידָה לְהִתְמַלֹּאת כְּאוֹר הַחַמָּה, בְּחִינַת מִלּוּי הַחִסָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הוֹלָדָה, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל.

  • ליקוטי מוהר"ן ע״ד:ט״ו

וְזֶה בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים. ה' אֱלֹקִים, זֶה בְּחִינַת רַחֲמִים וְדִין, בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיִצְחָק, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן. וְזֶה בְּחִינַת: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה; כִּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת יִצְחָק, וְהַחַמָּה הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, עַד שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

עוד בקטגוריה זו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן