איך מוצאים איזון?

למה מתו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא? אולי כי הייתה להם תנועה נפשית חסרת איזון. איזון בנפש מבטא גילוי נכון של הכוחות. כדי להשיג איזון צריך להקפיד על רצוא ושוב.

כשהכעס משתלט על האדם הוא הופך להיות חד ממדי.
הוא רואה תמונה אחת של המציאות,
גם כשהאדם נשלט על ידי קנאה או נקמנות הוא הופך לחד ממדי, וגם כשהוא בדיכאון הוא חד ממדי.
והחד ממדיות הזו יכולה להסביר
איך זה יכול להיות ש-24 אלף תלמידי רבי עקיבא מתו בגלל שלא חלקו כבוד זה לזה.
24 אלף, זה מטורף.
הסיבה שהם לא נהגו כבוד היא שכמו רבם, הם היו בעלי מסירות נפש.
הם היו מוכנים למסור את עצמם על האמת. ולכן לא היו מוכנים לשמוע או לדון בכל דעה אחרת.
בכל פעם שמישהו הוא טוטאלי, ורואה רק צד אחד, גם אם הצד הזה כולו אמת,
הוא מפסיד את תכלית הכוונה.
והתכלית היא שלא ניתן לתנועה של רצוא, של חד ממדיות,
להתקיים בלי שוב.
שוב היא תנועה של בניית כלים, של הקשבה, של איזון הרצוא,
האמת הגבוהה, עם מה קרקע המציאות.
וגם היום, רצוא בלי שוב היא אחת הבעיות הגדולות שלנו.