עבודה, עסקים ויזמות

איך להרוויח יותר כסף מבורך

החיים מלאי ניסיונות. כסף הוא אחד הבולטים שבהם. שני הניסיונות העיקריים הקשורים בכסף הם ניסיון של עושר וניסיון של עוני.
המחשבה היהודית מעלה סדרה של עצות כיצד לעמוד בשני הניסיונות הללו.

מקורות

ישנם שני מיני נסיונות80 – נסיון העניות ונסיון העשירות, כמ"ש81 "ראש ועושר אל תתן לי".

ואף ששניהם הם נסיונות,

מ"מ, נסיון העשירות טוב ונעים יותר ("בעסער און געשמאַקער") מנסיון העניות –

לא רק בנוגע לעצמו, אלא גם בנוגע להזולת, שהרי אדם עשיר, אפשר סוכ"ס להוציא מידו מעט מעט, ולבסוף גם הרבה,

משא"כ עני – אי-אפשר לפעול אצלו כלום. ולכן יש ללכת "לכתחילה אַריבער" – באופן של עשירות, לעשות כלים רחבים, וכאשר הולכים בדרך זו – מסייע הקב"ה, וכל הענינים מתנהלים בהרחבה.

משלי ל, ח

שְׁ֭תַּיִם שָׁאַ֣לְתִּי מֵאִתָּ֑ךְ אַל־תִּמְנַ֥ע מִ֝מֶּ֗נִּי בְּטֶ֣רֶם אָמֽוּת׃

שָׁ֤וְא ׀ וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י הַ֝טְרִיפֵ֗נִי לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃

פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע ׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י ה׳ וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי׃ {פ}

מי השלוח, חלק א, ספר בראשית, לך לך ה׳

ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'.

נסיון הראשון של אברהם אבינו היה לך לך, היינו עניות וצימצם, כי בזה צריך האדם להתברר תחילה שלא יתרעם על הש"י ח"ו,

אך שיבקש מהש"י שלא יבא ח"ו לדקדוקי עניות שמעבירין את האדם על דעת קונו.

ועיקר דיקדוקי עניות היינו מי שאינו שמח בחלקו ורוצה במותרות וע"ז צריך לבקש מהש"י שלא יתאוה למותרות.

כמ"ש ביעקב (בראשית כ"ה,כ"ז) ויעקב איש תם היינו שהיה שלם בנפשו מבלי שום תאוה למותרות רק כפי רצון הבורא ית' כן יקבל באהבה.

וכן היה תפלות אאע"ה בנסיון הראשון שיהיה שמח בחלקו ולא יהיה לו דקדוקי עניות, וזה פירוש ויקרא בשם ה' היינו שהעניות לא יעבירנו ח"ו על דעת קונו,

וע"כ כשחזר ממצרים נאמר ואברהם כבד מאד, היינו אחר שנתברר בעניות בבירר גמור בנסיון הראשון נאמר כבד מאד לשון כבידות שהיה ירא לנפשו מפני העשירות כתפלות שלמה המלך ע"ה (משלי ל',ח') ראש ועושר אל תתן לי,

ובלוט לא נאמר לשון כבד רק נאמר וגם ללוט ההולך את אברם היה וכו' ואין והיה אלא לשון שמחה כי לא היה בו שום יראה כלל, משא"כ

באברהם כתיב כבד מפני היראה ע"כ כתיב וילך למסעיו ויקרא שם אברם וכו' כי גם עתה היה מתירא מהעשירות כנ"ל וכן בירר בכל ענינים.

הרחב פיך ואמלאהו, תהלים פא, יא.

תניא פרק כב אגרת הקודש

ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו כמ"ש אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו'

וכמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם כמ"ש מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו'

כי החסד שהוא בחי' אהבה הוא חיי החיים שבכל העולמות כמ"ש מכלכל חיים בחסד ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחי' אהבה מגולה אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה ויתמתקו הגבורות בשרשן ויתבטלו הדינין נס"ו:

ביטחון ועבודה על המחשבות

כידוע המאמר62: מהי התועלת בכך ש"רבות מחשבות בלב איש"63, בה בשעה שבכל מקרה הרי "עצת ה' היא תקום"63; הלואי שריבוי המחשבות לא יקלקל!

תורת מנחם, נט – שנת תש"ל – חלק שני, שיחת חג הפורים, ה'תש"ל 373

הלואי ילמדו ממנה כל שאר המדינות – לפתוח בתפלה לה' לפני כל אסיפה ודיון בנוגע לכל ענין מעניני המדינה (כולל גם ענינים הכי חילוניים), ועד שגם את ענין הממון מקשרים עם אמונה בה', כפי שנתן ה' בלבם2714 את הרעיון להדפיס על הכסף את ענין האמונה בה' – אף שלכאורה מהו קשר הענינים – כי, ענין הממון כשלעצמו, כשיוצא מכלל שליטה ("בשעת מ'לאָזט אים ווילדעווען"), עלול להביא לידי כפירה בה', כפי שלמדים מ"עגל הזהב" (שהרי בכל ענין יש הוראה), שעז"נ2715 "וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל", ולכן יש צורך לקשר זאת עם אמונה בה'.

ללמוד ללמוד

"אנכי גו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – שצריך לצאת מהמיצרים וגבולים שבאים מצד פיזור הנפש ומפריעים ללימוד התורה, ולהתמסר ללימוד התורה, ולא לרצות לפטור את עצמו ולצאת י"ח בלימוד "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית"66 – ע"פ שו"ע67, מצד טרדות הפרנסה.

יא. הדברים אמורים הן בנוגע לעניים, רחמנא ליצלן, והן בנוגע לעשירים,

– ובאמת, הרי גם על זה צריכים לומר: "רחמנא ליצלן"… ועוד יותר מאשר בנוגע לעניים,

כי, מלבד זאת שתשעים וחמש אחוז נוטל ממנו "אָנקל סעם"68… הרי הוא טרוד במחשבתו (יותר מהעני), הן בכללות עסקיו, והן במחשבה

כיצד לנצל את כספו: לאכול שתי "דינער'ס", יותר מג' סעודות ביום – אינו יכול. הלואי שלא יסבול מ"אולקוס" ויוכל לאכול ג' פעמים ביום; ללבוש שתי חליפות – אינו יכול, גם בחליפה אחת הוא מזיע כהוגן, מצד ריבוי המחשבות. ובמילא, ריבוי הממון מוסיף לו רק דאגה, וכמארז"ל69 "מרבה נכסים מרבה דאגה"; כשיש לו מעט נכסים, יש לו מעט דאגה, ואילו כשיש לו ריבוי נכסים, יש לו ריבוי דאגה.

וכבר אמר שלמה המלך – שהי' החכם מכל האדם70, והתנסה בשני המצבים: בתחילה הי' מלך, ואח"כ נעשה הדיוט המחזר על הפתחים (ולדעה א' חזר ונעשה מלך)71 – "ראש ועושר אל תתן לי"72, היינו, שאין רצונו לא בעניות וגם לא בעשירות, כי שניהם אינם טובים; בקשתו היא: "הטריפני לחם חוקי"72, היינו, שהקב"ה יתן לו די צרכו, ולא עשירות, ואז לא יהי' לו פיזור הנפש.

ולכן תובעים משניהם – הן מהעשיר והן מהעני – שלא יהיו שקועים ב"רבות מחשבות" המבלבלים ומונעים מלימוד התורה, אלא יהיו "עמלים בתורה", ועד למדריגת "תורתו אומנתו"73.

צדק ויושר ברכה בכסף – לא להתחכם ביושר

בעיקר הוא "ברכת ה'":

לפעמים יכולים לקבל סכום קטן, ולנצלו בהצלחה, באופן שכל בני-הבית יהיו מרוצים, שיש להם כל המצטרך להם, מזון ולבוש וכו'; ולפעמים יכולים לקבל עוד מאה דולר, אבל, אם הכסף מגיע בדרכים לא טובות, אזי לא זו בלבד שלא נהנים מהם, אלא אדרבה, שצריכים לנצל את הכסף עבור רופאים ותרופות, רחמנא ליצלן, שלא תהי' כזאת בבית יהודי179.

וא"כ, מה שנוגע הוא – לא כ"כ סכום הכסף שמקבלות מבעליהן עבור הוצאת הבית, אלא שיקבלו מבעליהן כסף שהרויחו באופן כשר, ולא באופן שהוא היפך התורה ח"ו, והיינו, שהעסק הוא באופן שמקפידים על שמירת שבת ויו"ט, ונזהרים משקר, גזילה, השגת גבול, וכו' וכו'.

ואז, רואה האשה שיכולים לקבל סכום קטן יותר של דולרים ולהצליח שכולם יהיו מרוצים – אע"פ שחברתה קיבלה סכום דולרים גדול יותר, ולא נהנתה ("ס'איז איר ניט אַיינגעגאַנגען"), לא היא, לא בעה"ב ולא הילדים…

וטעם הדבר – לפי שהעיקר הוא "ברכת ה' היא תעשיר"180, היינו, שהכסף שמקבלים עבור ההוצאה יתקבל יחד עם הברכה והצלחה של הקב"ה, ואז, מבלי הבט על כמות הכסף בפועל ממש, תומשך ברכה והצלחה בכל מה שירכשו בסכום זה

בנוגע להורים שבדורנו, יש כו"כ שרצו לפעול על ילדיהם שהנהגתם תהי' בסדר מסודר (ובלשונם: "אויף אַ סטאַטעטשנעם אופן"), כדי שיהי' להם "מקום" נאה ומכובד בחברה, ובלשון המדינה: "מאַכן אַ לעבן", ובגלל זה, עליהם להתנהג בדרך הצדק והיושר – שלא ליטול מה שלא שייך אליהם וכו', וללכת "מחיל אל חיל" – בידיעות, או במסחר, בכסף וזהב וכיו"ב;

אבל לא הסבירו להם שצדק ויושר יש להם תוכן מצד עצמם, ומי שהוא אדם, צריך להתנהג כמו אדם, ולא כמו בהמה – אע"פ שבשלשה דברים דומים בני אדם לבהמה: "אוכלין ושותין כבהמה וכו'"2664.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן