להפסיק לרדוף
לפעמים אנחנו חייבים להתאמץ כדי להגיע להישגים. לפעמים דווקא ההפך הוא הנכון. אנחנו צריכים ללמוד להרפות, לא לרדוף, ולתת לדברים להגיע אלינו.
השאלות העיקריות הן מתי צריך לרדוף, מתי להרפות וכיצד להרפות.
התשובה נעוצה בפסוק "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" (משלי יט, ג)
כשאנחנו רודפים אחר מותרות, גשמיות, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו מבולבלים וחסרי מנוחת הנפש. אנחנו חושבים שתחבולות ונדידה בקצווי תבל יגשימו לנו את הרצונות.
באופן הזה, לא רק שאנחנו לא משיגים את המטרה שלנו, אדרבא המטרה מתרחקת ומתמעטת.
הצרכים שלנו מרובים בגלל שדעתנו קצרה (מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה (פיוט סליחות ערב ראש השנה).
האתגר הוא לקשר את כוח הדעת בנפש בהתפתחות, בדברים פנימיים, בלימוד, ברוחניות. שם צריך לרדוף.
כלומר מרדף פנימי, לימודי, רוחני הוא רצוי וחשוב. מרדף בעניינים גשמיים, יגבה מחיר. על כל אדם להכין כלי, אבל לא להשתעבד לכלי.
(וראו מאמר באתי לגני י' שבט ה'תשי"ז)
