זוהר, הרמב"ם, האר״י - ארון הספרים היהודי

סוד האגוז – ארבעת הניסיונות שהאדם עובר בחייו לפי הזוהר

הזוהר מלמד שדרך מבנה האגוז האדם יכול להבין את חייו ואת טיב ההתמודדויות שהוא עובר. כפי שלאגוז יש ארבע קליפות, כך מול האדם ניצבים ארבעה סוגי ניסיונות.

מקורות

שיר השירים, ו, ה

אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃

כתר שם טוב, הוספות, רפו

בשנות ההסתר הי' לבוש בבגדי כפרי והי' נמצא תמיד בחברת אנשים פּשוטים ומחזק אותם בעניני אמונה פּשוטה ומרגילם שלא ילמדו מהנכרים יושבי הכפרים ומרגילם לשמור לשונם מלשון הרע רכילות ודיבורי קללה.

מחלק אגוזים ותפוחים לילדים קטנים ומרגילם לברך עליהם והי' עונה אמן אחר ברכותיהם בדבקו' עצומ'35.

זוהר פקודי כו

אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי וְגוֹ', הָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל מַה אֱגוֹז אִית לֵיהּ קְלִיפָה, דְּסָחֲרָא וְחַפְיָיא עַל מוֹחָא, וּמוֹחָא לְגוֹ, אוּף הָכִי בְּכָל מִלָּה דְּקוּדְשָׁא, קְדוּשָּׁה לְגוֹ, וְסִטְרָא אַחֲרָא לְבַר. וְרָזָא דָּא, (חבקוק א׳:ד׳) רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִיק. וְעַל דָּא אִקְרֵי אֱגוֹז, וְהָא אוּקְמוּהָ

כָּתוּב (שיר ו) אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי וְגוֹ', הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֲבָל מָה אֱגוֹז יֵשׁ לוֹ קְלִפָּה שֶׁמַּקִּיפָה וּמְכַסָּה אֶת הַמֹּחַ, וְהַמֹּחַ מִבִּפְנִים, אַף כָּךְ בְּכָל דָּבָר שֶׁל קֹדֶשׁ – הַקְּדֻשָּׁה בִּפְנִים, וְהַצַּד הָאַחֵר בַּחוּץ. וְסוֹד זֶה – (חבקוק א) רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק. וְעַל כֵּן נִקְרָא אֱגוֹז, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק

אל גינת אגוז ירדתי – מלכא כד נחית לעמקא דאגוזא – היא הקדושה והקליפה בכללות אחד, כי המוח של האגוז היא הקדושה שעליה הם ד קליפות. 

האגוז הוא הקדושה והקליפה בכללות אחת. 

וצריך להעביר את ג קליפין דאגוזא הערלה ופריעה.

האגוז נברא כדי שישברו את הקליפות ויגלו את הפרי הגנוז, והוא ענין התגלות העטרה שהוא ענין האהבה המסותרת אור הגנוז. והוא עניין הגידה לי שאהבה נפשי

דרך מצותיך, מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, (ביאור לד"ה אחרי ה"א), קצא, ב

אך ענין הנסיון אשר ה' צדיק יבחן כמו ע"י נ"נ לחמו"ע הנה כשעומד בנסיון זהו ממש בירור והעלא' ניצוצות דג"ק הנ"ל, שהרי גוף הנסיון והשלכתם לאש זהו מג"ק הנ"ל שמהם נמשך רע גמור כזה כו' 

וכבר נת' שע"י שליטה זו ששלט האדם על האדם יוצא הטוב ממנו א"כ זהו בירור ג"ק הנ"ל וכן עד"ז בכל הנסיונות אשר רשע מכתיר את הצדיק, ואפילו נסיון דאיוב הרי נאמר הנו בידך כו' וכן באברהם כמ"ש בזהר ע"פ ויהי אחר הדברים כו' שהשטן הנק' אחר הדברים קטרג להיות הנסיון כו', 

ולכן בירור זה נמשל לשבירת קליפת האגוז הקשה שאין דרך להוציא הפרי רק ע"י שבירת הקליפה דוקא, להיות מבואר בתיקונים הובא בפרדס שם ענין ד' קליפות שיש באגוז 

שהן נגד ג"ק הנ"ל ונוגה היא הרביעית 

וא"כ הקליפה הקשה היא מג"ק הנ"ל שאין להם דרך בירור כ"א ע"י שבירה לגמרי וזהו ע"י הנסיון או ע"י מכות ואותות מלמעלה כמ"ש במ"א בענין וידעו מצרים כו', משא"כ ק"נ יוכלו לברר ע"י קיום מ"ע ותפלה שאין בזה צער ויסורים.

ביאור לשון קליפה הוא עד"מ קליפת האגוז שהיא קשה והנה בתוכה יש פרי והוא האגוז אך הקליפה מקפת אותו מכל צד עד שאינו נראה כלל הפרי רק הקליפה ההיא לבד אך ורק כשישברו את הקליפה אז תתגלה הפרי שהיתה כמוסה ונעלמת בתוך הקליפה ואם לא ישברו את הקליפה אין תרופה להוציא את הפרי כלל, 

וככל המשל הזה כך הוא ענין נפילת הרפ"ח ניצוצי' בק"נ דבי"ע דהרפ"ח ניצוצי' הם גבוהי' מאד נעלה וכמשל הפרי הנ"ל אך נפלו ונבלעו בק"נ 

והקליפה מסתרת עליהם לגמרי עד שאינן נראים כלל רק הקליפה לבדה היא הנראית אלא שבתוכה יש בחי' הניצוץ דקדושה בבחי' גלות, 

ולכן כדי להוציא הניצוץ ולהחזירו לשרשו צ"ל ע"י שבירת הקליפה דוקא שעי"ז יתגלה הניצוץ ויתעלה וכמשל שבירת קליפת האגוז כו', 

וענין שבירת הקליפה זהו ע"י שהאדם עומד בנסיון, 

כי הנה ענין הגוף דבר הנסיון ה"ז מבחי' קליפה הנ"ל רק שמוסתר בזה ניצוץ עליון דקדושה מבחי' רפ"ח הנ"ל, 

וכמו מ"ש בקללת שמעי לדוד כי ה' אמר לו קלל, והנה גוף ענין מעשה זו דשמעי מה שקלל את דוד קללה נמרצת זהו בחי' רע ממש שנמשך מבחי' הקליפות ממש, כמבואר בלק"א פ"ז שחיות וקיום הדבורים האסורים הוא מבחי' ג"ק הטמאות שלמטה מטה מנוגה, רק שבזה הי' מוסתר ניצוץ דקדושה המחי' קליפה זו והוא מ"ש כי ה' אמר לו קלל, והיכן אמר לו קלל, אלא שזהו חיות הנמשך מלמעלה מבחי' דבר ה' להחיות את שמעי בשעה זו שקלל ג"כ שאלמלא הי' מסתלק ממנו החיות מבחי' דבר ה' המחי' כל העולמות אזי היה כלא היה, 

ונמצא החיות אלקי הי' מלובש בו אז ג"כ כשקלל ה"ז כענין התלבשות רפ"ח ניצוצי' בקליפות שהקליפה מכסה ומסתרת לגמרי עליהם וכך הי' דבר ה' המחי' בבחי' גלות כשקלל כו' וע"י שעמד דוד בנסיון קרע המסך המסתיר וזהו כענין שבירת קליפת האגוז ונתגלה הפרי כו', 

ועד"ז יובן ג"כ בשאר כל מיני נסיונות כמו משלוות הרשעים ויסורי הצדיקים כמ"ש מדוע דרך רשעים צלחה כו' (ירמי' י"ב) וכש"כ כשמגיע רע לצדיק ע"י הרשע עצמו כמ"ש (בחבקוק ד') כי רשע מכתיר את הצדיק, ואמר עוד למה כו' תחריש כבלע רשע צדיק ממנו, וענין נסיונות אלו הוא ע"ד הנ"ל בענין ה' אמר לו קלל, שעם היות שהמיצר הוא מבחי' הרע אך יש בתוכו חיות מרפ"ח ניצוצי' המחיה ומהוה אותו בשעה זו שמיצר ממש, והמכוון בזה כדי שיתחזק לעמוד נגד הנסיון הזה ולסבול כל מיני טורח ועמל ויסורים שלא ליפרד מא"ס חיי החיים ב"ה 

שעי"ז נשבר הקליפה ומוציא את הפרי הוא הניצוץ דרפ"ח המלובש בדבר נסיון ההוא, שיחזרו לשרשן בחי' עולם התהו שלפני האצי' עולם התיקון וגבוה יותר מעולם התיקון כמש"ל, וכנודע המשל מאבן או לבנה הנופלת מראש החומה שתפול למרחוק יותר מלבנה ואבן הנופלי' מתחתית החומה שזו תפול סמוך לחומה, אבל הנופלי' מראש החומה יפלו למטה בריחוק יותר מן החומה כך עד"מ למעלה כל דבר היותר גבוה כשנופל דרך שבירה יפלו למטה ביותר ולכך הניצוצים דתהו ששרשן גבוה מאד לכך בשבה"כ ירדו בסתר המדרגה כנ"ל אך כשמתבררים ע"י ישראל ונשבר הקליפה המכסה עליהם אזי חוזרין לשרשן הנעלה שלמעלה מאצי' כו', וכ"ז הוא ע"י הנסיונות שע"י שמתחזק לעמוד בנסיון וסובל בזה נשבר הקליפה שהיא גוף דבר הנסיון ומתגלה הניצוץ כו' (והטעם כמ"ש בזהר ע"פ עת אשר שלט האדם באדם לרע לו שע"י שליטה זו ששולט הרשע ומצער את הצדיק עי"ז יוצא הניצוץ דקדושה שהי' בבחי' גלות בתוכו וכמ"ש באוה"ת פ' שמות ע"פ וכאשר יענו כו'):

זוהר כי תצא,  י״ב

נָחַת בְּגִינֵיהּ. דְּוַדַּאי אַרְבַּע גָּלִיוֹת הֲווֹ, תְּלַת, לָקֳבֵל תְּלַת קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא, דְּאִינּוּן תֹּהוּ, קַו יָרוֹק, קְלִיפָּה יְרוֹקָא דֶּאֱגוֹזָא. תִּנְיָינָא בֹּהוּ, אֲבָנִין מְפוּלָּמִין, דְּאִינּוּן סְלָעִים תַּקִּיפִין, דְּמִכָּל מָקוֹם פַּסְקוּ מִינַּיְיהוּ כַּמָה פְּסָקוֹת, וְנָקִיט לוֹן, לְאַפָּקָא מַיָּא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת, דְּמִנַּיְיהוּ מַיִין נָפְקִין. קְלִיפָּה תְּלִיתָאָה, דְּקִיקָא, גָּלוּתָא תְּלִיתָאָה, דְּהֲוָה זְעֵיר, וְהַאי אִיהוּ וְחֹשֶׁךְ. גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, תְּהוֹם רַבָּה, חָלָל דֶּאֱגוֹזָא. וְהַאי אִיהוּ, (בראשית א׳:ב׳) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. 

תרגום: יָרַד בִּגְלָלוֹ. שֶׁוַּדַּאי אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת הָיוּ. 

שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הָאֱגוֹז, 

שֶׁהֵם: תֹּהוּ – קַו יָרֹק, קְלִפָּה יְרֻקָּה שֶׁל הָאֱגוֹז. 

שֵׁנִי בּהוּ – אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת, שֶׁהֵם סְלָעִים חֲזָקִים, שֶׁבַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה פָּסְקוּ מֵהֶם כַּמָּה פְסָקוֹת, וְלָקְחוּ אוֹתָם לְהוֹצִיא מַיִם שֶׁל הַתּוֹרָה, וְלָכֵן נִקְרְאוּ אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים מַיִם. 

קְלִפָּה שְׁלִישִׁית, דַּקִּיקָה, גָּלוּת שְׁלִישִׁית, שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה, וְזֶהוּ וְחֹשֶׁךְ. 

גָּלוּת רְבִיעִית – תְּהוֹם רַבָּה, חֲלַל הָאֱגוֹז. וְזֶהוּ [בראשית א] וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. 

מהם הקליפות הללו:

בראשית

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃ 

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃

במרכבה שראה יחזקאל, שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"

תהו: – רוח סערה – לא מחובר לכלום, רוח, בלבולים

העמק דבר

תהו. זה השם מונח על דבר שאין לו גדר והבדל זה מזה. כמו מדבר שאין שם היכר שנוי מקומות מקרי בשירת האזינו ובתהו. ובעבודת כוכבים ד״ח איתא שני אלפים תהו. והפי׳ מעשה נערות בלי תורה הי׳ כל מעשה האדם בגדר א׳ בלי חלוק. והכי כונת ת״א רקניא. דמקום ריק אין שנוי חלק זה מזה:  

שממה וריק – תרגום אונקלוס:
"וְאַרְעָא הֲוָת צָדְיָא וְרֵיקָנְיָא"

שוממה וריקנית. ריק וחוסר ידיעה.

תהו – שאין בו ממש

רש"י (על בראשית):
"'תֹהוּ וָבֹהו'ּ – תֹהוּ לשון תימה ושיממון, שאדם תוהה ומשתומם על בהו שבה."
"בֹּהוּ" – לשון ריקות וצדו (ס"א אינו)."

בכור שור (בראשית א׳: ב: א):
"והארץ היתה תהו ובהו. כלומר כשהיתה נבראת הארץ בתחלה היתה שממה וריקנית שלא היה בה לא אילן ולא עשב ולא אדם ולא בהמה ולא חיה ולא עוף ולא דגים ורמש ולא חשך ולא אור ולא רוח ולא מים כמו שתרגם אונקלוס צדיא וריקניא,

ואין רשאי לשאול א"כ מה היה. דאין אדם רשאי לשאול מה לפנים ומה לאחור והיא עבירה חמורה כמו שאמרו חכמים על זה (בחגיגה) כל מי שאינו חס על כבוד קונו ראוי לו שלא היה בא לעולם וכן אמר הנביא (זכריה י"ד ז') הוא יודע לה' לא יום ולא לילה, אין בריה יודעת רק הק' שאינו לא יום ולא לילה:”

["כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור". (חגיגה ב, א) ]
כאן תוכלו להרשם כדי לקבל עדכון
הודיעו על

0 Comments
תגובה בתוך המאמר
לצפות בכל התגובות
Back to top button