מה לא לעשות לפני ראש השנה ובכלל – אזהרת הזוהר
יש מקטרגים שרק מחכים שנוריד מערכנו, שנחשוב שאנחנו לא ראויים, שנשפוט את עצמנו, ואז הם יזנקו עלינו. 
צריך להבין את ההיגיון שלהם ולדעת ממה להימנע.
מקורות
תהלים נ״א
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃
בְּבוֹא־אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר־בָּא אֶל־בַּת־שָׁבַע׃
שמואל ב, י״ב
וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקׇם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל־גַּג בֵּית־הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד׃
וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא־זֹאת בַּת־שֶׁבַע בַּת־אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי׃
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשׇׁב אֶל־בֵּיתָהּ׃
וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל־יוֹאָב שְׁלַח אֵלַי אֶת־אוּרִיָּה הַחִתִּי וַיִּשְׁלַח יוֹאָב אֶת־אוּרִיָּה אֶל־דָּוִד..
וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל־דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל־בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם־אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה…
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל־יוֹאָב וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה׃
וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת־אוּרִיָּה אֶל־מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת׃ {ס}
וַיְהִי בִּשְׁמוֹר יוֹאָב אֶל־הָעִיר וַיִּתֵּן אֶת־אוּרִיָּה אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע כִּי אַנְשֵׁי־חַיִל שָׁם׃
וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וַיִּלָּחֲמוּ אֶת־יוֹאָב וַיִּפֹּל מִן־הָעָם מֵעַבְדֵי דָוִד וַיָּמׇת גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי׃
וַיִּשְׁלַח יוֹאָב וַיַּגֵּד לְדָוִד אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה…
וַתִּשְׁמַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה כִּי־מֵת אוּרִיָּה אִישָׁהּ וַתִּסְפֹּד עַל־בַּעְלָהּ׃
וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל־בֵּיתוֹ וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר־עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי יְהֹוָה׃
י״ב
וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת־נָתָן אֶל־דָּוִד וַיָּבֹא אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ׃
לְעָשִׁיר הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד׃
וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל כִּי אִם־כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם־בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי־לוֹ כְּבַת׃
וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא־לוֹ וַיִּקַּח אֶת־כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו׃
וַיִּחַר־אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־נָתָן חַי־יְהֹוָה כִּי בֶן־מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת׃
וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם עֵקֶב אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְעַל אֲשֶׁר לֹא־חָמָל׃ {ס}
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ…
מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע (בעינו) [בְּעֵינַי] אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת־אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׃
וְעַתָּה לֹא־תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד־עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת־אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה
שבת נו, א
כׇּל הָאוֹמֵר דָּוִד חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי דָּוִד לְכׇל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה׳ עִמּוֹ וְגוֹ׳״. אֶפְשָׁר חֵטְא בָּא לְיָדוֹ וּשְׁכִינָה עִמּוֹ?!
מדרש תהלים נא
למנצח מזמור לדוד. בבא אליו נתן הנביא. זה שאמר הכתוב (משלי יח כא) מות וחיים ביד לשון. לשונו של אדם מביאתו לחיי העולם הבא. ומי גרם לדוד שבא לחיי העולם הבא פיו שאמר חטאתי. שנאמר (שמואל-ב יב יג) ויאמר דוד אל נתן הנביא חטאתי. בחשיכה היה והאיר לו הקב"ה שנאמר (תהלים יח כט) כי אתה תאיר נרי ואומר (ישעיה נח י) וזרח בחשך אורך. אמר דוד לפני הקב"ה בבקשה ממך הסתכל בישרן של ישראל. וכן הקב"ה אומר לשלמה (מלכים-א ג יד) ואתה אם תלך בדרכי וגו' כאשר הלך דוד אביך. אמר דוד רבונו של עולם אל תסתכל באותה שעה שנכשלתי לפניך. וכן הוא אומר הסתר פניך מחטאי. כיון שאמר לו נתן הנביא (שמואל-ב יב יג) גם ה' העביר חטאתך. על כן אמר מזמור. הוי למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא:
לקוטי מוהר״ן קי״ג
וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ (אבות פ"ג):
כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי קֹדֶם כָּל גְּזַר דִּין שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא.
וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הוּא מַסְכִּים – אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם.
וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשָּׁאֵל לוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיֹאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן. אַךְ מַטְעִין אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין, וַאֲזַי נִגְמָר הַדִּין.
וְכָעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ', וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (שמואל ב י״ב:כ״ה), עָנָה וְאָמַר: חַי ה' וְכוּ', וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ'; אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו.
וְזֶהוּ: וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁשּׁוֹאֲלִין דַּעְתּוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין הוּא עָלָיו.
וְהָעִנְיָן הוּא עָמֹק מְאֹד, אֵיךְ שׁוֹאֲלִין כָּל אָדָם. כִּי בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְסִּפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ, יִמְצָא שָׁם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְרָמִים, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, לִבְלִי לִגְמֹר הַדִּין עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה וִישַׁלֵּשׁ, כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, כִּי יֵשׁ בָּזֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים עִנְיָנִים גְּבוֹהִים:
זוהר הקדמה יד
רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר הָכִי (קהלת ה׳:ה׳) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, דְּלָא יָהִיב בַּר נָשׁ פּוּמֵיהּ לְמֵיתֵי לְהִרְהוּרָא בִּישָׁא, וִיהֵא גָרִים לְמֶחטֵי לְהַהִיא בְּשַׂר קֹדֶשׁ דְּחֲתִים בֵּיהּ בְּרִית קַדִּישָׁא. דְּאִילּוּ עָבִיד כֵּן מָשְׁכִין לֵיהּ לְגֵּיהִנֹּם. וְהַהוּא דִּמְמוּנֶה עַל גֵּיהִנֹּם דוּמ"ה שְׁמֵיהּ. וְכַמָּה רִבּוֹא דְּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה בַּהֲדֵיהּ. וְקָאִים עַל פִּתְחָא דְּגֵיהִנֹּם, וְכָל אִנּוּן דְּנָטְרוּ בְּרִית קַדִּישָׁא בְּהַאי עָלְמָא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִקְרַב בְּהוּ.
תרגום: רַב הַמְנוּנָא הַזָּקֵן אָמַר כָּךְ, (קהלת ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךְ – שֶׁלֹּא יִתֵּן בֶּן אָדָם אֶת פִּיו לְהָבִיא לְהִרְהוּר רַע וְיִגְרֹם לְהַחֲטִיא אוֹתוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁחָתוּם בּוֹ בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִם עוֹשֶׂה כָּךְ, מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם. וְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה עַל הַגֵּיהִנֹּם דּוּמָ"ה שְׁמוֹ, וְכַמָּה רִבּוֹאוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה יַחַד אִתּוֹ, וְעוֹמֵד עַל פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם, וְכָל אוֹתָם שֶׁשָּׁמְרוּ בְּרִית הַקֹּדֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין לוֹ רְשׁוּת לִקְרַב אֲלֵיהֶם.
דָּוִד מַלְכָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִירַע לֵיהּ הַהוּא עוֹבָדָא דָּחִיל. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא סָלִיק דוּמ"ה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר לֵיהּ מָארֵי דְּעָלְמָא כְּתִיב בַּתּוֹרָה (ויקרא כ׳:י׳) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ. וּכְתִיב וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ וְגו'. דָּוִד דְּקִלְקֵל בְּרִית בְּעֶרְוָה מַהוּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּוִד זַכָּאָה הוּא, וּבְרִית קַדִּישָׁא עַל תִּקּוּנֵיהּ קַיְימָא, דְּהָא גְּלֵי קָדָמַי דְּאִזְדַּמְּנַת לֵיהּ בַּת שֶׁבַע מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרֵי עָלְמָא.
תרגום: דָּוִד הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָה לוֹ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחַד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה דוּמָ"ה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, וְכָתוּב (שם יח) וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךְ וְכוּ'. דָּוִד שֶׁקִּלְקֵל בְּרִית בְּעֶרְוָה מַהוּ (מה דינו) אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דָּוִד צַדִּיק הוּא, וּבְרִית הַקֹּדֶשׁ עַל תִּקּוּנוֹ עוֹמֵד, שֶׁהֲרֵי לְפָנַי גָּלוּי שֶׁמְּזֻמֶּנֶת לוֹ בַּת שֶׁבַע מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.
אָמַר לֵיהּ אִי קַמָּךְ גָּלֵי קַמֵּיהּ לָא גָלֵי. אָמַר לֵיהּ וְתוּ בְּהֶתֵּירָא הֲוָה מַה דְּהֲוָה. דְּהָא כָּל אִנּוּן דְּעָאלוּ לִקְרָבָא לָא עָאל חַד מִנַּיְיהוּ עַד דְּאַפְטַר בְּגֵט לְאִנְתְּתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְאוֹרְכָא תְּלַת יַרְחֵי וְלָא אוֹרִיךְ. אָמַר לֵיהּ בְּמַאי אוֹקִים מִלָּה בְּאֲתַר דְּחַיְישִׁינָן דְּהִיא מְעוּבֶּרֶת, וְגָלֵי קֳדָמַי דְאוּרִיָּה לָא קָרִיב בָּהּ לְעָלְמִין דְּהָא שְׁמִי חָתִים בְּגַוֵּיהּ לְסַהֲדוּתָא. כְּתִיב אוּרִיָּה וּכְתִיב אוּרִיָּהוּ שְׁמִי חָתוּם בַּהֲדֵיהּ (בהדייהו) דְּלָא שִׁמֵּשׁ בָּהּ לְעָלְמִין.
אָמַר לוֹ: אִם לְפָנֶיךְ גָּלוּי – לְפָנָיו לֹא גָלוּי! אָמַר לוֹ: וְעוֹד בְּהֶתֵּר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלּוּ שֶׁעוֹלִים לַקְּרָב, לֹא עוֹלֶה אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁפּוֹטֵר אִשְׁתּוֹ בְּגֵט. אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ, הָיָה לוֹ לְחַכּוֹת שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְלֹא חִכָּה. אָמַר לוֹ: בַּמָּה עוֹמֵד הַדָּבָר בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשְׁשִׁים שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאוּרִיָּה לֹא קָרַב אֵלֶיהָ מֵעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שְׁמִי חָתוּם בְּתוֹכוֹ לְעֵדוּת. כָּתוּב אוּרִיָּה, וְכָתוּב אוּרִיָּהוּ. שְׁמִי חָתוּם עִמּוֹ, שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ בָּהּ לְעוֹלָמִים.
אָמַר לֵיהּ, מָארֵי דְעָלְמָא הָא מָה דְּאֲמָרִית אִי קַמָּךְ גָּלֵי דְלָא שְׁכִיב בַּהֲדָהּ אוּרִיָּה, קַמֵּיהּ מִי גָלֵי, הֲוָה לֵיהּ לְאוֹרְכָא לָהּ תְּלַת יַרְחֵי. וְתוּ אִי יָדַע דְּלָא שְׁכִיב בַּהֲדָהּ לְעָלְמִין אַמַּאי שָׁדַר לָהּ דָּוִד וּפְקֵיד עֲלֵיהּ לְשַׁמָּשָׁא בְּאִנְתְּתֵיהּ דִּכְתִיב, (שמואל ב י״א:ח׳) רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ.
אָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, זֶה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ – אִם לְפָנֶיךְ גָּלוּי שֶׁאוּרִיָּה לֹא שָׁכַב עִמָּהּ, לְפָנָיו הַאִם גָּלוּי הָיָה לוֹ לְחַכּוֹת לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְעוֹד, אִם יָדַע שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁכַב עִמָּהּ, אָז לָמָּה שָׁלַח לוֹ דָּוִד וְצִוָּה עָלָיו לְשַׁמֵּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שמואל ב יא) רֵד לְבֵיתְךְ וּרְחַץ רַגְלֶיךְ.
אָמַר לֵיהּ וַדַּאי לָא יָדַע, אֲבָל יַתִּיר מִתְּלַת יַרְחֵי אוֹרִיךְ דְּהָא אַרְבַּע יַרְחֵי הֲווּ. דְּהָכִי תָּנִינָן בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים דְּנִיסָן אַעֲבַר דָּוִד כָּרוֹזָא בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְהֲווּ עִם יוֹאָב בְּשִׁבְעָה יוֹמִין דְּסִיוָן וְאֲזְלוּ וְחֲבָּלוּ אַרְעָא דִבְנִי עַמּוֹן. סִיוָן וְתַמּוּז וְאָב וְאֱלוּל אִשְׁתָּהוּ שָׁם. וּבְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל הֲוָה מַה דְּהֲוָה מִבַּת שֶׁבַע. וּבְיוֹמָא דְכִפּוּרֵי מָחַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא חוֹבָה. וְאִית דְּאַמְרֵי בְּז' בְּאֲדָר אַעֲבַר כָּרוֹזָא וְאִתְכַּנָּשׁוּ בְּחֲמֵיסַר דְּאִיָּיר, וּבְחֲמֵיסַר בֶּאֱלוּל הֲוָה מַה דְּהֲוָה מִבַּת שֶׁבַע, וּבְיוֹמָא דְכִפּוּרָא אִתְבְּשַׂר (שמואל ב י״ב:י״ג) גַּם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת. מַאי לא תָמוּת, לא תָמוּת בִּידָא דְדוּמָה.
אָמַר לוֹ: וַדַּאי לֹא יָדַע, אֲבָל חִכָּה יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הָיוּ, שֶׁכָּךְ לָמַדְנוּ, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּנִיסָן הֶעֱבִיר דָּוִד כְּרוּז בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ עִם יוֹאָב בְּשִׁבְעָה יָמִים שֶׁבְּסִיוָן, וְהָלְכוּ וְהִשְׁחִיתוּ אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן. שָׁהוּ שָׁם סִיוָן תַּמּוּז אָב וֶאֱלוּל, וּבְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֶּאֱלוּל הָיָה מַה שֶּׁהָיָה עִם בַּת שֶׁבַע, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ חֵטְא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר הָעֳבַר כְּרוּז, וְהִתְכַּנְּסוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בֶּאֱלוּל הָיָה מַה שֶּׁהָיָה עִם בַּת שֶׁבַע, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִתְבַּשֵּׂר (שם יב) גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. מַה זֶּה לֹא תָמוּת לֹא תָמוּת בְּיַד דּוּמָה.
אָמַר דּוּמָה מָארֵי דְעָלְמָא הָא מִלָּה חֲדָא אִית לִי גַּבֵּיהּ דְּאִיהוּ אַפְתַּח פּוּמֵיהּ וְאָמַר (שמואל ב י״ב:ה׳) חַי יְיָ כִּי בֶּן מָוְת הָאִישׁ הָעוֹשֶׂה זֹאת וְאִיהוּ דָּן לְנַפְשֵׁיהּ טְרוֹנְיָיא אִית לִי עֲלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, לֵית לָךְ רְשׁוּ דְּהָא אוֹדֵי לְגַבָּאי וְאָמַר חָטָאתִי לַה' וְאַף עַל גַּב דְּלָא חָב. אֲבָל בַּמֶּה דְחָטָא בְּאוּרִיָּה עוֹנָשָׁא כְּתָבִית עֲלֵיהּ וְקִבֵּל. מִיָּד אַהֲדַר דּוּמָ"ה לְאַתְרֵיהּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
אָמַר דּוּמָה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵי דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי אֵלָיו, שֶׁהוּא פָּתַח פִּיו וְאָמַר (שם) חַי ה' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת, וְהוּא דָן אֶת נַפְשׁוֹ. טְרוּנְיָא יֵשׁ לִי עָלָיו. אָמַר לוֹ: אֵין לְךְ רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה לְפָנַי וְאָמַר חָטָאתִי לַה', אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטָא. אֲבָל בְּמַה שֶּׁחָטָא בְּאוּרִיָּה, עֹנֶשׁ כָּתַבְתִּי עָלָיו וְקִבֵּל. מִיָּד חָזַר דּוּמָה לִמְקוֹמוֹ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
וְעַל דָּא אָמַר דָּוִד (תהילים צ״ד:י״ז) לוּלֵי (צ"ד א') יְיָ עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי. לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִי דְּהֲוָה אַפּוֹטְרוֹפָּא דִילִי. כִּמְעַט שָׁכְנָה וְגו'. מַהוּ כִּמְעַט, כְּחוּטָא דַּקִּיק כְּשִׁיעוּרָא דְּאִית בֵּינִי וּבֵין סִטְרָא אָחֳרָא, כְּהַהוּא שִׁעוּרָא הֲוַת דְּלָא שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי.
וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד, (תהלים צד) לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי. לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי שֶׁהָיָה אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה וְכוּ'. מַה זֶּה כִּמְעַט כְּמוֹ חוּט דַּק כְּמוֹ הַשִּׁעוּר שֶׁיֵּשׁ בֵּינִי וּבֵין הַצַּד הָאַחֵר, כְּאוֹתוֹ שִׁעוּר הָיָה שֶׁלֹּא שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.
וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִסְתַּמְרָא בַּר נָשׁ דְּלָא יֵימָא מִלָּה כְּדָוִד. בְּגִין דְּלָא יָכִיל לְמֵימַר לְדוּמָה (קהלת ה) כִּי שְׁגָגָה הִיא, כְּמָה דְּהֲוָה לְדָוִד וְנָצַח לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִינָא. לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ עַל הַהוּא קוֹל דְּאִיהוּ אָמַר. וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ דָּא בְּשַׂר קֹדֶשׁ בְּרִית קַדִּישָׁא דְּפָגִים וְאִתְמְשַׁךְ בְּגֵּיהִנֹּם עַל יְדָא דְדוּמָה.
ומשום זה צריך האדם להשמר שלא יאמר דבר כדוד, משום שאינו יכול לומר למלאך דומה, כי שגגה הוא (קהלת ה') כמו שהיה לדוד, שנצחו הקב"ה בדין…
 












 
