יש רק מבחן אחד לאהבה | פסיכולוגיה בפרשה, ויקרא

איך נדע האם יש כאן אהבה? ואיך נדע אם אוהבים אותנו? מה מחזק את האהבה ומה מחליש אותה?

מקורות

ויקרא

וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ 

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי־יַקְרִיב מִכֶּם קׇרְבָּן לַיהֹוָה מִן־הַבְּהֵמָה מִן־הַבָּקָר וּמִן־הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶם׃

קרא, ב׳

אדם כי יקריב מכם וגו׳. להבין החילו שלא לנוכח אדם כי יקריב לשון נסתר וסיים תקריבו את קרבנכם לשון נוכח. וגם דכי יקריב לשון יחיד ותקריבו את קרבנכם לשון רבים. וגם דהל״ל מלת מכם קודם כי יקריב היינו אדם מכם כי יקריב כו׳. אך הנה נודע שיש בכל אחד ב׳ נפשות. נפש האלקית ונפש הבהמית. אשר נפש האלקית שרשה מבחי׳ אדם כמ״ש ויברא אלקים את האדם בצלמו.

וכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וכמ״ש במ״א בד״ה ותחת רגליו כמעשה לבנת כו׳, והשתלשלות שלה למטה הוא ע״י בחי׳ פני אדם שבמרכבה. ונפש הבהמית היא נלקחה משמרי האופנים ושרשה מבחי׳ פני שור.

ותכלית ירידת הנשמה לעוה״ז הוא כדי לברר נה״ב להיות בבחי׳ אתכפייא ואתהפכא והיינו ע״י נפש האלקית המתלבשת בה ומתבוננת בה׳ אחד בק״ש שמע ישראל כו׳ ועי״ז ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו׳. אך קודם ק״ש תקנו חכמים שתים לפניה לקיום הק״ש. כי א״א להכניע ולכבוש את רוח הנה״ב תחת ממשלת הנה״א כ״א ע״י שרשה של הנה״ב שמקור חוצבה הוא מחיות הקדש שבמרכבה פני אריה פני שור כו׳ כי אין הדינין נמתקין אלא בשרשן וכמ״ש מזה בד״ה כי תצא למלחמה על אויביך ובד״ה ונתתי לך מהלכים.

והנה עי״ז נעשה עלייה גם לנפש האלקית ע״ד והחיות נושאות את הכסא. וכמ״ש מזה בד״ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו. והנה ע״י העלאת מ״ן ואתעדל״ת נמשך אתעדל״ע וזהו ענין שנאמר בקרבנות ריח ניחוח להוי׳ וכמ״ש בד״ה והקרבתם עולה אשה.

והנה בחינה זו זהו ענין מה שבאתעדל״ת אתעדל״ע אך יש ג״כ אתעדל״ע מלמעלה הנמשך לעורר אתעדל״ת דהיינו לעורר את האדם להקיצו משנתו בהבלי העולם דכמו שבתחלת בריאת העולם היה ההמשכה בחסד חנם כי חפץ חסד הוא.

ואח״כ תולה במעשה התחתונים כמ״ש ויניחהו בג״ע לעבדה ולשמרה. אבל מ״מ עם היות שצ״ל אתעדל״ת דוקא אבל עכ״ז נמשך אתעדל״ע לעורר אתעדל״ת וכמ״ש מזה בד״ה ועשית בגדי קדש ועמ״ש סד״ה ואתחנן אל הוי׳ וסד״ה וישכם לבן וסד״ה אני ישנה בענין שראשי נמלא טל.

ויובן זה בעבודת ה׳ דהנה אנו רואים שיש ב׳ מדרגות בעבודה. הא׳ בחי׳ אתעדל״ת ביגיעת נפש ויגיעת בשר בהעמקת הדעת בהתבוננות ולב נשבר שעי״ז יבא בנפשו גילוי אור קרבת אלקים והיינו באתעדל״ת אתעדל״ע.

ומדרגה הב׳ היינו שלפעמים יוכל להיות התפעלות בנפש שלא ע״י הכנה ויגיעה כלל וכמו שאנו רואים שיש הרבה אנשים שמתעוררים פתאום ויתלהב לבם ומוחם בתפלה משך זמן מה בלי נודע להם הסבה מאין בא אליהם התעוררות זאת ובמעט זמן יכלה כח התעוררות זאת.

והיינו שהיא באמת הערה מלמעלה רק אתעדל״ע  לעורר אתעדל״ת ועמ״ש בד״ה שיר השירים בענין פי׳ התהללו בשם קדשו. והנפקותא בין מה שבאתעדל״ת אתעדל״ע ובין האתעדל״ת הנמשך רק מצד אתעדל״ע שכאשר יש אתעדל״ת ממש ע״י יגיעת נפש אזי הוא דבר שיכול להתקיים לעד שהרי ע״י אתעדל״ת נתעורר אתעדל״ע והיא המאירה ומתגלה בנפש בבחי׳ פנימית כיון שהכין לבו לזה תחלה, ולכן עי״ז יתן כח ועוז בנפשו להיות עוד אתעדל״ת משא״כ כשאין יגיעת נפש ויגיעת בשר מלמטה רק מה שנתעורר נפשו ע״י ההערה מלמעלה ולא הכין לבו לעורר אח״כ נפשו הנה יוכל להיות חולף ועובר ההתפעלות ואין לה קיום כי בהסתלק הארה עליונה זו שאינה מאירה רק בעת רצון אזי היה כלא היה ההתפעלות מאחר שלא היתה רק בסיבת הערה והארה עליונה לכן בהסתלק האור בטילה האהבה שנסתעף ממנה, וזהו ענין איש מזריע תחלה יולדת נקבה.

ונשים דעתן קלות ותוכל להתפתות אחר התפלה לתאוות העולם. אבל אם אשה מזרעת תחלה להיות באתעדל״ת אתעדל״ע אזי יולדת זכר שהוא דעת חזק בעבודה כו׳, ועמ״ש מענין איש מזריע תחלה סד״ה והיה מספר בנ״י גבי בת קול מכרזת ומ״ש בד״ה שוש תשיש ותגל. וזהו הסבה למה שקובלים א״ע בעלי העבודה על היות בהם רוח טהרה והתעוררות לעבודת ה׳ על כמה שבועות ואח״כ פוסקת לגמרי כו׳. והסבה לזה הוא לפי שהתעוררות זו היתה מלמעלה לבד לכן אחר הפסק והסתלקות אור האתעדל״ע נשאר על עמדו וטבעו. ועמ״ש ע״פ היינו כחולמים: