שבעה כוחות נשיים שמשנים את העולם – סודות הזוהר

איזה נשים נכנסות לגן עדן? איזה נשים הכי השפיעו על ההיסטוריה היהודית, לפי הזוהר, והן מעודדות בנשים אחרות לגלות תכונות דומות?
לימוד מיוחד בזוהר סביב השאלה של רבי שמעון – מה נשים עושות בגן עדן.

מקורות

זוהר, שלח לך, כ״ד

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִלָּה חֲדָא בָּעֵינָא לְמִנְדַּע, אִי תֵּיכוּל לְאוֹדָעָא לִי. נָשִׁין בְּהַהוּא עָלְמָא, אִי זַכָּאִין לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, אוֹ הֵיךְ אִינּוּן תַּמָּן. 

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דָּבָר אֶחָד רָצִיתִי לָדַעַת, אִם תּוּכַל לְהוֹדִיעַ לִי. נָשִׁים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם אִם זַכָּאִיּוֹת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, אוֹ אֵיךְ הֵן שָׁם? 

דָּנוּ דִינוֹ, וְיָצְאוּ כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי בַּר יוֹחַאי שָׁאַל שְׁאֵלָה זוֹ. וְעַל זֶה הֶרְאוּ לִי מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי מִלִּפְנֵי כֵן. אִי רַבִּי, שִׁשָּׁה הֵיכָלוֹת הֶרְאוּ לִי, בְּכַמָּה עִנּוּגִים וְעִדּוּנִים, בְּמָקוֹם שֶׁפָּרֹכֶת פְּרוּשָׂה בַּגִּנָּה. שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתָהּ פָּרֹכֶת וּלְהָלְאָה לֹא נִכְנָסִים זְכָרִים כְּלָל.

חסד – בתיה בת פרעה

בְּהֵיכָל אֶחָד יֵשׁ בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְכַמָּה רִבּוֹא וְאַלְפֵי נָשִׁים זוֹכוֹת אִתָּהּ, וּלְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁל אוֹרוֹת וְעִדּוּנִים לְלֹא דחַק כְּלָל. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם הַכָּרוֹזוֹת מַכְרִיזִים: הֲרֵי דְּמוּת מֹשֶׁה נָבִיא הַנֶּאֱמָן בָּאָה! וּבַתְיָה יוֹצֵאת לִמְקוֹם פַּרְגּוֹד אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לָהּ, וְרוֹאָה דְמוּת מֹשֶׁה וּמִשְׁתַּחֲוָה אֵלָיו, וְאוֹמֶרֶת: אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁגִּדַּלְתִּי אוֹר זֶה. וְזֶה עִנּוּגִים שֶׁלָּהּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

בתיה בת פרעה הצילה את משה רבנו מהיאור, גידלה אותו כבנה והעניקה לו את שמו. על פי המסורת, היא חזרה בתשובה, זכתה להצטרף לעם ישראל ואף

חוֹזֶרֶת לַנָּשִׁים וּמִשְׁתַּדֶּלֶת בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה. כֻּלָּן בְּאוֹתָן דְּמֻיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבוּשׁ אוֹר, (כלבוש) בִּלְבוּשׁ הַזְּכָרִים, פְּרָט שֶׁלֹּא מְאִירִים כָּךְ, מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַיְּמָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִשְׁתַּדְּלוֹת בָּהֶן וּבְטַעֲמֵיהֶן בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. וְכָל הַנָּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁיּוֹשְׁבוֹת יַחַד עִם בַּת פַּרְעֹה נִקְרָאוֹת (ישעיה לב) נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת, שֶׁלֹּא הִצְטַעֲרוּ כְלָל בְּצַעַר הַגֵּיהִנֹּם.

מדרש משלי לא

"ותקם בעוד לילה" – זו בתיה בת פרעה, גויה היתה ונעשית יהודיה, והזכירו שמה בין הכשרות, בשביל שעסקה במשה, לפיכך זכתה ונכנסה בחייה לגן עדן. 

גבורה – סרח בת אשר

בְּהֵיכָל אַחֵר יֵשׁ סֶרַח בַּת אָשֵׁר, וְכַמָּה נָשִׁים רִבּוֹא וַאֲלָפִים יַחַד אִתָּהּ. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם מַכְרִיזִים לְפָנֶיהָ: הֲרֵי דְּמוּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק בָּאָה! וְהִיא שְׂמֵחָה וְיוֹצֵאת לְגַבֵּי פַרְגּוֹד אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לָהּ, וְרוֹאָה אוֹר דְּמוּת יוֹסֵף, וּשְׂמֵחָה, וּמִשְׁתַּחֲוָה אֵלָיו וְאוֹמֶרֶת: אַשְׁרֵי הַיּוֹם שֶׁעוֹרַרְתִּי בְשׂוֹרָתְךְ לְסָבִי. אַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת לִשְׁאָר הַנָּשִׁים, וּמִשְׁתַּדְּלוֹת בְּתִשְׁבְּחוֹת רִבּוֹן הָעוֹלָם וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. וְכַמָּה מְקוֹמוֹת וְשִׂמְחָה יֵשׁ לְכָל אַחַת וְאַחַת. אַחַר כָּךְ חוֹזְרוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה וּבְטַעֲמֵיהֶן.

סרח בת אשר

סוטה יג, א

תָּנוּ רַבָּנַן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן נִתְעַסְּקוּ בַּבִּיזָּה, וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וְגוֹ׳״. וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּירָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר. הָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָהּ, 

אָמַר לָהּ: כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרָה לוֹ: אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ מִצְרִים וּקְבָעוּהוּ בְּנִילוּס הַנָּהָר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מֵימָיו. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת נִילוּס, אָמַר לוֹ: יוֹסֵף יוֹסֵף! הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, וְהִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ מוּטָב, אִם לָאו — הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד צָף אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. וְאַל תִּתְמַהּ הֵיאַךְ בַּרְזֶל צָף, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: ״וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וְגוֹ׳ אֲהָהּ אֲדוֹנִי וְהוּא שָׁאוּל. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם וַיִּקְצׇב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְאֵלִיָּהוּ תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה — צָף בַּרְזֶל מִפָּנָיו, מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּקַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים הָיָה קָבוּר. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל קַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים, אָמַר: יוֹסֵף, הִגִּיעַ עֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, וְהִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, נְטָלוֹ מֹשֶׁה, וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ.

רחמים – שפרה ופועה

בְּהֵיכָל אַחֵר יֵשׁ יוֹכֶבֶד אֵם מֹשֶׁה נָבִיא הַנֶּאֱמָן, וְכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת עִמָּהּ. בְּהֵיכָל זֶה לֹא מַכְרִיזִים כְּלָל, אֶלָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם מוֹדָה וּמְשַׁבַּחַת לְרִבּוֹן הָעוֹלָם הִיא וְכָל הַנָּשִׁים שֶׁאִתָּהּ. וְשִׁירַת הַיָּם מְזַמְּרוֹת בְּכָל יוֹם, וְהִיא לְבַדָּהּ אוֹמֶרֶת מִכָּאן, (שמות טו) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה וְגוֹ', אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וְגוֹ'. וְכָל אוֹתָם צַדִּיקֵי גַּן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לִנְעִימוּת קוֹלָהּ, וְכַמָּה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים עִמָּהּ לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

"זממה שדה ותיקחהו, [מפרי כפיה נטע כרם]" – זו היא יוכבד, שיצא ממנה משה, שהוא שקול כנגד כל ישראל, שנקראו כרם, שנאמר (ישעיהו ה ז): "כי כרם ה' צבאות בית ישראל". "חגרה בעוז מתניה" – זו מרים, שקודם שנולד משה אמרה 'עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל', כיוון שנולד וכבד עליהם עול מלכות, עמד אביה וטפחה על ראשה, אמר לה 'היכן נבואתיך?', ועמד וירק בפניה, ועם כל זאת היא מתאמצת בנבואתה, דכתיב (שמות ב ד): "ותתצב אחותו מרחוק".

נצח – דבורה

בְּהֵיכָל אַחֵר יֵשׁ דְּבוֹרָה, גַּם כָּךְ וְכָל שְׁאָר הַנָּשִׁים אִתָּהּ מוֹדוֹת וּמְזַמְּרוֹת בְּאוֹתָהּ שִׁירָה שֶׁהִיא אָמְרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אִי רַבִּי, אִי רַבִּי, מִי רָאָה חֶדְוַת הַצַּדִּיקִים וְשֶׁל נָשִׁים זַכָּאִיּוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁל אוֹתָם הֵיכָלוֹת יֵשׁ אַרְבָּעָה הֵיכָלוֹת טְמִירִים שֶׁל הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלֹּא נִמְסָר לְהִגָּלוֹת, וְאֵין מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָן. בְּכָל הַיּוֹם הֵן לְבַדָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךְ, וְהַגְּבָרִים גַּם כֵּן.

היכל חמישי – חנה אמו של שמואל

"טעמה כי טוב סחרה, [לא יכבה בלילה נרה]" – זו חנה, שטעמה טעם תפילה, שנאמר (שמואל א ב א): "ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' וגו'", לפיכך זכתה ויצא ממנה בן שהיה זוג למשה ולאהרן, שהיו מאירין לישראל כנרות, דכתיב (תהלים צט ו): "משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו", וכתיב ביה בשמואל (שמואל א ג ג): "ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'". 

היכל שישי – אסתר המלכה

וּבְכָל לַיְלָה נִכְלָלִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁעַת הַזִּוּוּג הִיא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בֵּין בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבֵין בָּעוֹלָם הַבָּא. זִוּוּג אוֹתוֹ עוֹלָם – הִתְדַבְּקוּת נְשָׁמָה בִּנְשָׁמָה, אוֹר בְּאוֹר. זִוּוּג הָעוֹלָם הַזֶּה – גּוּף בְּגוּף. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁרָאוּי, מִין אַחַר מִינוֹ, זִוּוּג אַחַר זִוּוּג, גּוּף אַחַר גּוּף, זִוּוּג אוֹתוֹ עוֹלָם אוֹר אַחַר אוֹר. הֵיכְלֵי אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת נִקְרָאִים הֵיכָלוֹת שֶׁל בָּנוֹת בּטְחוֹת (ישעיה לב), וְלֹא זָכִינוּ בָהֶם לִרְאוֹת. אַשְׁרֵי חֵלֶק הַצַּדִּיקִים, גְּבָרִים וּנְקֵבוֹת שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזַכָּאִים לְכָל הָעִנּוּגִים שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם.

אִי רַבִּי, אִי רַבִּי, אִלְמָלֵא בַּר יוֹחַאי י אַתָּה, לֹא נִמְסַר לְגַלּוֹת. זִוּוּג אוֹתוֹ עוֹלָם נַעֲשֶׂה פְרִי יוֹתֵר מִפְּרִי שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה. בַּזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם, בְּזִוּוּג אוֹתוֹ עוֹלָם, בָּעֶרְגָּה שֶׁלָּהֶם כְּאֶחָד, כְּשֶׁהַנְּשָׁמוֹת נִדְבָּקוֹת זוֹ בָּזוֹ, עוֹשׂוֹת פֵּרוֹת, וְיוֹצְאִים אוֹרוֹת מֵהֶם וְנַעֲשִׂים נֵרוֹת. וְהֵם הַנְּשָׁמוֹת לַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים, וְכָל אֵלֶּה עוֹלִים לְהֵיכָל אֶחָד.

שלח לך דף קסו ע״א.

היכל שביעי ארבע אמהות

שרה (אשת אברהם), רבקה (אשת יצחק), רחל ולאה (נשותיו של יעקב).