מה לעשות כשאני מרגיש שלא מעריכים אותי
במקום העבודה, בזוגיות, במשפחה או בין חברים – אני מרגיש שלא מעריכים אותי, מקבלים אותי כמובן מאליו, ולפעמים אפילו מזלזלים בי.
מה אני יכול לעשות כדי לשנות את המצב?
להורדת קובץ קריאה
מה לעשות כשאני מרגיש
שלא מעריכים אותי
התבוננות יומית | ד"ר יחיאל הררי
קשה שלא מעריכים אותי מספיק, אני מרגיש שלא מעריכים אותי. אתם יודעים מה, אפילו קצת מזלזלים בי. מקבלים אותי כמובן מאליו.
זה יכול להיות בן או בת הזוג או בת הזוג לא מעריכים את בן הזוג שלהם מספיק. אני מרגיש כאילו מקטינים אותי. אני מרגיש שאני לא יכול לצמוח מהמקום הזה. הוא עושה דברים חשובים, הוא מוכשר מאוד בהיבטים שלו. אני…מגוון היכולות של או התרומה שלי או מה שאני עושה – הם כאילו חסרי ערך.
זה שיש לי כישורים חברתיים אחרים ויכולות אחרות, ואני משקיע בבית. זה כאילו לא נחשב. נחשב רק שהוא מביא כסף שהוא עושה דברים מסוימים…?
חוסר הערכה במשפחה
זה יכול להיות קרוב משפחה למשפחה המורחבת יותר. שמרגיש שכאילו תמיד מדברים עליו בצורה מזלזלת. קצת לא רואים אותו. כולם מצליחים במובן מסוים… אני לא מצליח בתחום הזה.
אבל יש לי הרבה דברים אחרים שאני טוב בהם.
לא רואים אותם וזה גורם לי לא להיות טוב בדברים שאני עושה. זה גורם לי גם להשקיע.
זה גורם לריחוק.
חוסר הערכה הילדים שלך!
זה יכול להיות ההורים שלי שההורים לא מעריכים את הילד ואין סתירה ביניהם. אפשר מאוד לאהוב את הילדים שלך, ולא להעריך אותם. לא לראות את הפוטנציאל שלהם! לא מאמין בהם שהם יכולים להגיע גבוה. הם לא יגיעו. הם לא קורצו מהחומר הנכון. אני רואה אותם, אני רואה שהם לא מסוגלים, שאני לא מעריך או מאמין בילדים שלי. בוודאי שקשה להם יותר להעריך את עצמם.
ילדים צריכים לעשות עבודה מאוד קשה כדי להתגבר על חוסר הערכה של ההורים.
זה יכול להיות שהילדים שלי, לא מעריכים אותי.
כי אני מובן מאליו. אני סבא עושה את זה כל כך הרבה דברים. אני מתאמץ, אני משקיע. ולא מתייחסים לזה. כאילו לא נתן מספיק. מה שאני לא אעשה, לא נתתי מספיק. מה שאני לא עושה – זה מתקבל כמובן מאליו, או שאני צריך לתת יותר, או שאני לא שומע איזה שהיא מילה טובה. איזה שהיא הערכה. ואני מרגיש ממש שזה גורם לריחוק. מביא לחוסר מוטיבציה.
חוסר הערכה במקום העבודה
זה יכול להיות הבוס בעבודה. שהבוס בעבודה.
אני עושה את כול אני מרגיש שאני עושה המון עבודה. אני תורם, אני נותן את כל כולי
ואני מרגיש שהוא לא מעריך אותי.
וככל שאני מרגיש שהוא לא מעריך אותי, זה גורם לי לא לרצות לתת יותר. אני מתוסכל ממקום העבודה, לא טוב לי שם, אני רואה שהבוס לא ממש רואה אותי. ככל שהמעגלים שאני מרגיש שנושבת מהם חוסר הערכה קרובים אלי יותר,
זה גורם לי יותר לחוסר התחושה לא טובה עם עצמי.
שאני לא מאמין בעצמי. שאני לא מעריך את עצמי-
פחות אכפת לי שזה מישהו רחוק, לא מעריך אותי.
זה אני יכול להתמודד יותר. אכפת לי שבן הזוג שלי לא מעריך אותי עם בן הזוג שלי מקטין אותי או לא מגביה אותי. וואו. איזה התמודדות קשה הזאת.
זה ממש קשה לי בנפש.
בעבודה – לא מפרגנים.
הבוס שלי בעבודה לא מעריך אותי, אז כל הערך התעסוקתי שלי, כל התרומה שלי לעולם – מרגיש שהיא הולכת ונוזלת, מתדנפת ולא באה לידי ביטוי.
איך אני מרגיש? איך זה בא לידי ביטוי? כשאני מרגיש שלא מעריכים אותי לפעמים, לא בהקנטות או במילים לא ראויות. הרבה זה דיבור לא ראוי. אנחנו לא מדברים על המצב הזה, מדברים על זה שלא מפרגנים לי. לא אומרים לי מילה טובה, לא קונים לי מתנה. לא מזכירים אותי. שוכחים אותי בתודות. לא מזכירים אותי בתודות. לא מקבלים יוזמות והצעות שלי. או שכל יוזמות והצעות שלי מתקבלות.
לא לוקחים אותי בחשבון – כשעושים סיעור מוחות שחושבים על רעיונות לא מזמינים אותי כי… נו זה יחיאל, לא תמיד ככה.
פרנסה זה העיקר בבית?
דוגמה נוספת – בבית במקרה שרק בן זוג אחד אחראי על הפרנסה ובן זוג האחר אחראי על הבית. על המרכז היהודי. על העיקר. על העניין המרכזי, הילדים. ועל איך שהבית יתנהל. אז הרבה פעמים, לכאורה הדבר החשוב הוא הפרנסה. שאין איוולת גדולה מזו, כי זה לא הפרנסה היא העיקר. הפרנסה היא בשביל הבית. הבית הוא העיקר לשים את הפרנסה ואת הקריירה במרכז, אומר הרבי מלובביץ – זה לשים עגל זהב בתוך הבית ולעבוד את עגל הזהב, ולכן זה יוצר כל כך הרבה עניינים הפוכים. אז אני מתקתק ועושה ולא מביאים את זה בכלל לא מתייחסים לזה. זה יכול להיות אמרנו, סבא או סבתא. זה יכול להיות במגוון של דרכים. ואני מרגיש שחוסר ההערכה גורמת לריחוק מצידי.
חוסר הערכה זוגי
חוסר הערכה גורמת לריחוק מצדי במובן הזוגי. שמזלזלים בי. אתם חושבים שיש לזה משיכה?
הרי מתי נמשך? שמעריכים אותך. כשאומרים לך מילה טובה שמפרגנים לך. מפרגנים לי.
אני פתאום נפתח. אל תעריכו מישהו – תראו איך הוא נסגר. איך הוא מתרחק, איך הוא רוצה לתת- איך ומגלה- את הכישורים שלו
חוסר הערכת הילדים – הם מתרחקים
אל תעריכו את הילדים שלכם. תראו איך הם מתרחקים, הם יחפשו את הערכה במקומות אחרים.
הם יחפשו מקומות אחרים, שיאמינו בהם.
לא יקבלו אמון והערכה בבית שלהם? אז הם ילכו לחפש את זה במקומות אחרים.
חוסר הערכת במקום העבודה
בוודאי זה גורם לי לחוסר מוטיבציה בעבודה.
עובד לא רוצה לבוא לעבודה שלא מעריכים אותו. איזה כיף לי לבוא לעבודה ולהשקיע במקום שמעריכים אותי.
ומצד שני, שבע רצון – לא מתפתח
כמובן יש מהצד השני – את הנושא היתר שביעות רצון, שלא נדבר על זה היום. וזה גם יכול לגרום לי שאני נותן. שאני כאילו הוא סובל מעודף הערכה ולפעמים יותר מדי שבע מעצמו. יותר מדי בטוח בעצמו. ואז הוא לא לומד. לא מתפתח. עושה את הדברים מתוך הרגל, אבל זה עניין אחר.
העניין שלנו- זה איך אתה מתמודד עם תחושה שלא מעריכים אותך.
יסודות הרגשת חוסר ההערכה
ממה נובע המצב שאני מרגיש שלא מעריכים אותי? כמובן שזה סובייקטיבי, ועדיין – יש לזה יסודות אובייקטיביים. בואו נראה כמה נקודות שיכולות להיות הסיבה.
להבין את הסיבה = ה-למה.
אם לא נבין את הסיבה לא נצליח לפתור את הלמה. למה לא מעריכים אותי. ולא נוכל לתקן את זה.
זו המשימה המרכזית שלנו. איך מתמודדים?
מה צריך לעשות כשאני מרגיש שלא מעריכים אותי?
- בניית ערך עצמי – ע"י הקטנת האחר
יש אנשים שבונים את הערך שלהם על ידי הקטנה של אחרים, מה זה יש אנשים?. יש בכל אחד מאיתנו צד כזה. שהוא הערך שלו תלוי בזה שאני אקטין אותך
בזה שאני אדרוס מישהו אחר, בזה שאני אגביה את עצמי על פניו, זה שאני אוכיח שאני יותר טוב ממנו.
ואז אני לא רואה את היופי שבאנשים אחרים.
אני כל הזמן מחפש להיות אגרסיבי ולעומתי.
זה קצת כמו פוליטיקה. זה כמו להיות בוס מסוים, שהוא לא מרגיש את הערך שלו, שהוא כל הזמן קפוץ ולחוץ. שהוא לא מצליח לראות את התרומה של אנשים אחרים. מדי פעם הוא מצליח רגע לסגת לאחור ולראות רגע הוא באמת תורם לעובד הזה, אבל ביום יום קשה לו להוציא את זה מעצמו.
הוא לא יכול לפרגן, הוא לא יכול להגיד מילה טובה, הוא לא יכול לדחוף קדימה. הוא לא יכול לעודד.
הוא חושב שהמוטיבציה שהוא ייתן לאנשים תהיה על ידי שלילה, לא על ידי חיוב.
יש לנו תנועה בנפש כזאת שהיא תנועה תחרותית מאוד. וזה תחרותית במובן הלא מפרגן שכל מי שמצליח או צומח זה על חשבוני אם אני רוצה ערך אני חייב להקטין אנשים אחרים. ולראות מה הם לא, וזו תנועה מסוימת. כשאני ליד אדם כזה אני אסבול. אני צפוי, ולא משנה מה אני אעשה, לחוסר הערכה.
- נורמות וסביבה – להיות במקום הנכון..
יש מצבים שבהם לא רואים את הייחודיות בגלל שהייחודיות היא תלוית תרבות, חברה, נורמות.
זאת אומרת, יש חברה מסוימת שמעריכה אסרטיביות, ופעלתנות יתר, ויש חברה אחרת שמעריכה טוב לב ואהבה ונדיבות ותשומת לב.
אם אתה בחברה שמעריכה יותר אסרטיביות, ופעלתנות ושהתוצאה של זה – זה עשיית עוד כסף לעומת חברה אחרת, סביבה אחרת, נורמות תרבות שמעריכים טוב לב. אז לא יעריכו אותך. אם אני טוב לב במקום הזה – איני מצפה להערכה.
אני מכיר אדם שהוא מדהים. מקסים נפלא. הוא לא כל כך מוצלח בתחום התעסוקתי, אבל כבן-אדם. הכי כיף להיות איתו בעולם. והוא הבן זוג הכי מוצלח. ועדיין – הוא זוכה לחוסר הערכה משווע מבין בת הזוג שלו. למה? כי הקנה מידה להערכה הוא אחר שונה מאדם לאדם. ולכל אדם יש סל תכונות ייחודיות.
הרעשן מוערך. השקט… נעלם?
תיכף נדבר על מהי הערכה ואיך אני מחזק את ההערכה שלי בעיני האחרים. ואת הערך שלי בעיני עצמי. יש מצבים שבהם באמת מי שרעשן שם יותר אותו מעריכים יותר, ומי שפחות ועושה את הדברים בשקט וכאילו לא תובע את המקום.
חוסר הערכת מרצה מעצם רצונו – להרצות לך.
אפילו מי שמרצה. הרבה פעמים אנחנו לא מעריכים את מי שהוא מרצה. אנחנו לא מעריכים אותו כי אנחנו רואים שהוא עושה את הדברים כדי למצוא תשומת לב. למצוא חן בעינינו. וכשמישהו עושה משהו כדי למצוא חן בעינינו, הוא מיד מאבד את ההערכה שלנו באופן אוטומטי. תבואו למקום חדש. נסו רגע. למצוא חן בעיני אנשים. תראו שאתם מאבדים את ההערכה.
- סיבה אחרונה – אני לא מעריך אחרים!
סיבה אחרונה ללמה לפעמים לא מעריכים אותי כי אני לא מעריך אנשים אחרים.
כשאני לא מעריך, תחשבו – כשמישהו לא מעריך אותכם, אתם מעריכים אותו אין סיכוי ישר אני אוטומטית, אני מוצא דברים בתוכי להגיד למה הוא לא בסדר. מה לא טוב בו. איזה בוס הוא – לא טוב. הבוס שלי לא מעריך אותי.
הערכה במערכת הזוגית
אתם חושבים שאני לא אעריך את בן/בת הזוג שלי, היא תעריך אותי? אומרת לי – תשמע לא מעריכה את השיעורים שלך. לא באה לשמוע את השיעורים שלך, לא קוראת את הספרים שלך.
– שמעתי איזה חתן שאמר שחמו (אבא של כלתו) כתב ספר. שאלתי אותו איך הספר שלו? האם הוא קרא? אז הוא אמר לי – לא קראתי. לא עברו כמה שנים ועדיין – לא קרא. אמרתי וואו, אני הייתי ממש נעלב. קרוב משפחה שלי, מישהו במשפחה הקרובה לא יקרא אפילו קצת מהספר שכתבתי? מה – לא איכפת לו? אז הוא בטח שלא מעריך אותי. (הכותב).
זאת אומרת אם עשיתי משהו, אז כל המשפחה צריכה לפחות להביע עניין, להיות שם, להסתכל, לראות. להסב תשומת לב.
- נותן הערכה – מקבל הערכה.
אם אתה לא מעריך מישהו אז הוא גם לא יעריך אותך. אם אני לא מתעניין במה שאישתי עושה בפעילות שלה. בעבודה שלה, בהשפעה שלה… מה אתם רוצים שיהיה אחרי זה? היא תבוא ותיתן לי יד בשבילי זה? לא יכול להיות חד צדדי. אתה נותן הערכה, אתה מקבל הערכה.
אז ברור מכל מה שאמרנו. עכשיו שזה רע מאוד קשה, אם אני לא מעריך אחרים כי אני גורם להם לא לתת את עצמם. לא להשקיע יותר. גורם לריחוק. גורם לדחייה. גורם לפיחות בקשר,
אם זה במובן הזוגי זה גורם למצב לא בריא שבני הזוג מקטינים אחד את השני. ולא רואים את המעלות,
ובוודאי שזה מוריד את המשיכה והקירבה והאחדות והאינטימיות.
אם זה בתוך העבודה, אז זה בוודאי שזה גורם לי להיות עובד פחות שמח- פחות נותן מעצמי- פחות משקיע- פחות ממוקד, פחות יצירתי.
אם זה בתוך המסגרת המשפחתית המורחבת, לא רוצה לדבר אפילו על ילדים, שחלילה אם אני לא מעריך. הם גם לא יעריכו אותי, וגם פגעתי בו. לא הזנתי את הילדים שלי במזון הרגשי האמיתי שהם זקוקים לו!
זה נכון, במסגרת המשפחתית המורחבת, אם אני לא מעריך, לא יעריכו אותי. אני לא מעריך. את אני מתנשא אפילו קצת. לפעמים זה לא מורגש ואני לא מודה בזה, אבל כשאני אומר לעצמי – אני הייטק. ומה הוא מוכר בשוק? אני לא מעריך אותו.
אני אקבל חזרה, חוסר הערכה.
זה לא רע למי שלא מעריך וזה רע למי שלא מעריכים אותו, כי הוא מרגיש שהוא מסתובב בעולם עם חוסר הערכה.
מרגיש לא מוערך? אתה נותן את השליטה לאחר
מה קורה כשאני מרגיש שלא מעריכים אותי ? כשאני מחפש את ההערכה שלי ממישהו אחר? אני כאילו במצב שנותן את השליטה עם המפתחות על הדבר הכי חשוב בחיים שלי, שזה הערך העצמי שלי. הדבר הכי משמעותי שזה – ההשפעה שלי למישהו אחר. אם אני נותן שהם יקטינו אותי, או אם אני מרגיש שמקטינים אותי, או אם אני מרגיש שאני במקום שלא מעריכים אותי – ואני נותן לזה לקרות? אני כאילו אני מחכה להערכה של הזולת? אני נותן למישהו אחר את המפתחות על החיים שלי, על תחושת הערך העצמית שלי.
חוסר ההערכה מהאחר – זה שלו
מה אני אעשה עם זה? יכול להיות שמישהו יגיע למצב שהוא לא רוצה להיות פה. לא רוצה לחיות פה… מגוון של דרכים, זה שלו. אבל הנקודה החשובה היא שאני לא יכול לתת למישהו אחר את הדבר הכי משמעותי. שיש לי שזה הערך העצמי שלי ואני צריך להחזיר לעצמי את השליטה על הערך שלי, על הערך שלי, כלפי עצמי. איך שאני מעריך את עצמי. איך שאני מעריך את מה שיש לי לתת ולא להיות תלוי במישהו אחר.
רצון להערכה = לא רוצה להשפיע.
ככל שאני- פחות מעריך את עצמי. אז גם הסביבה וגם הזולת- פחות מעריכים אותי. כשאני רוצה לקבל הערכה, אני בעצם לא רוצה להשפיע. אני מאבד את הערך שלי. אני רוצה לקבל. (במקום לתת) אני רוצה כרגע להיות במקום שמישהו יעריך אותי (ייתן לי) . אני הופך להיות תלוי בדעתם של אחרים במובנים הרגשיים שלי ובמובן התעסוקתי שלי. במכלול הכישורים שלי.
אני רק מחכה… לקבל הערכה
אם אני יותר מדי מחכה שמישהו ייתן לי.
במובן מסוים אני מחפש כבוד, אם אני מחכה להערכה של אנשים אחרים. אני מחכה שאנשים אחרים יתנו לי כבוד ויראו את מה שעשיתי, וזה אומר שאני לא מעריך את עצמי באופן עצמאי.
כמו מנגנון – מחכה….לא תקבל.
זה מנגנון כזה – ככל שאני יותר מחכה שאנשים אחרים יעריכו אותי…. אני מחכה. מה אתם חושבים עליי? אני מחכה למילה טובה שלהם. אני- פחות אקבל את זה. והם יותר יזלזלו במובן מסויים בערך שלי.
כמו מנגנון – לא מחכה ומשפיע? …. תקבל.
ככל שאני יותר משפיע, ככל שאני יותר מגלה את הערך שלי, שלא תלוי באנשים אחרים. הערכה תגיע ממילא. הם יעריכו אותי יותר. ככל שאני יותר מחפש לקבל. אז אם יעריכו אותי פחות.
ננסח את זה בצורה בהירה. אם אני בא למישהו ומחכה שהוא יגיד לי תודה. ומחכה שהוא יעריך אותי. ואני מנסה לרצות אותו. למצוא חן בעיניו.
רוב הסיכויים שהוא יותר יזלזל בי מאשר יעריך אותי.
להיות במקום שלא מחכה להערכה.
לעומת זאת אם אני במקום שבו אני לא מחכה. אני משפיע. (בעצם היותי בתודעת אני המשפיע).
אני לא מחכה לקבל ממך תודה. לא מחכה לך לקבל ממך הערכה. אני בודק את התוצאות של העשייה שלי לבד, ולא מחכה למילה טובה. אני בודק את ההשפעה של העשייה שלי, לא מחכה לקבל ממך שום דבר. לא תלוי הערך שלי בך. בהשפעה שלי! אני לא מחפש לקבל ממך. אז הסיכוי שיעריכו אותי יותר הוא גדול יותר כי אני הופך להיות אדם פנימי יותר.
למה ככה – האדם שואף לעצמאות, קודם כל.
אולי בהערת אגב, למה זה פועל ככה? מנגנון הזה, ככל שאני מחפש יותר, רוצה לקבל, רוצה תשומת לב, רוצה שיעריכו אותי. זה נכון גם בזוגיות – אין לי מקום משל עצמי, אז מתרחקים ממני . ככל שאני עצמי, כמו שאני – יותר בעל ערך עצמי יותר. נמשכים אליי ומעריכים אותי.
למה זה פועל כך? מסיבה אחת, האדם נברא בצלם בוראו. יש בו כמה מהתכונות שהם תכונות נעלות נקרא להם.
תכונת האדם עוד כילד – הרצון/צורך בעצמאות
התכונה שאדם רוצה להיות עצמאי, שאדם לא רוצה להיות תלוי במישהו אחר. הוא רוצה להיות הבורא! הוא עצמאי. האדם רוצה להיות בדמות הבורא להיות גם כן עצמאי שהוא בוחר והוא מחליט על דרכו, והוא מגלה את הכוחות שלו, וכשמישהו אני תלוי בו. – אז הוא גורם לי כאילו לאבד את העצמאות שלי.
מזלזלים במי שטוב מידי עבורנו
אנחנו הרבה פעמים מזלזלים, במי שטוב איתנו יותר מדי. שמישהו כל הזמן רוצה לעשות לנו וטוב לנו ולתת לנו, אנחנו חשדניים לגבי זה, ומזלזלים בו קצת. למה? כי בהיבט מסוים הוא לוקח לנו את היכולת להיות עצמאי. להיות בעלי בית על המרחב שלנו, לגלות את הכוחות שלנו. כאילו עושים בשבילי הכל, אז בעצם סותמים לי את היכולת להיות עצמאי ולגלות את הכוח שלי.
אז כשמישהו טוב מדי או חוסך לי את העבודה שלי אני אפילו כועס עליו. אני, אני לא מעריך אותו.
ההערכה שלי – בידיים שלי
נסכם. ההערכה שלי צריכה להיות בידיים שלי עצמי. אני לא יכול להיות במקום שבו אני תלוי בערך שלי, (שזה בעצם ההשפעה שלי) באנשים אחרים.
מה קורה כשאני תלוי באנשים אחרים – אני הופך להיות מקבל, ולא בעצם אדם שמשפיע. איבדתי את מקום ההשפעה. את מקום הערך העצמי שלי והפכתי להיות אדם אחר – שמקבל. ולא מקבל במובן (החיובי) – של לומד, צומח, מתפתח. אלא מקבל במובן (השלילי) של תלוי באחרים. מקבל במובן של עכשיו רוצה לינוק. מה הוא רוצה? כבוד?!
החיפש אחר כבוד ביהדות
כבוד אני אזכיר לכם מה כתוב במקורות היהודיים על כבוד: מי קנה את התורה באדם שמתרחק מן הכבוד. ואל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד וכבוד מוציא את האדם מן העולם.
מה עושה לי כבוד? אני הופך להיות תלוי באנשים אחרים ואיבדתי את הערך שלי, את ההשפעה שלי איבדתי את מי שאני. אני. את המקום שבו אני דומה לבורא בגילוי הכוחות שלי, בעצמאות שלי בידיעת הערך שלי, בידיעה. שלא נברא סתם ואין דבר לבטלה. ואני חשוב בהשפעה שלי, אוקיי, אז מה עושים עם זה?
יצורים חברתיים אנחנו, מטבענו קשורים באחרים.
הבנו את המצב האידיאלי. אנחנו לא תמיד מצליחים להגיע למצב האידיאלי, כי אנחנו יצורים חברתיים. מטבענו אנחנו קשורים בבני אדם אחרים.
אני רוצה במידה מסוימת לקבל מילה טובה.
אבל – התהליך הזה הוא תהליך קסמים.
ככל שאני מצליח להיות בלתי תלוי באחרים, בערך שלי,אני יותר אקבל ערך.
צעדים מעשיים להתמודדות עם חוסר הערכה.
בואו ניקח כמה צעדים מעשיים כדי לשפר להתמודד עם מצב שבו לא מעריכים אותי ולגרום לאנשים כן להעריך אותי.
- שדרוג עצמי – להשתפר מיום ליום. להיות אני.
אני צריך להעריך את עצמי. המטרה של יישאר שלי בלתי תלוי. המטרה שלי – שהערך שלי גם מתגלה לזולת. ככל שאדם משדרג את היכולות שלו ואת העשייה שלו. את הלימוד שלו. ככל שאתה מחזק את הכוחות שלו- מסתכלים מסביב ואומרים – זה בן אדם שמשדר את מה שיש לו לתת לעולם.
במקום לחשוב לקבל. אני חושב איך לשדרג את עצמי . בעשייה שלי. למשל אדם שיש לו זמן קבוע לספורט – מעריכים אותו על זה. כי הוא שומר על הגוף שלו. את מי אתה מעריך יותר, אדם שלא דואג לעצמו? אדם שדואג לעצמו…
בזמן שאני עושה ספורט? אני דואג רק לעצמי?
אני אינטרסנטי, אבל מה לא עשיתי באותו רגע? גיליתי כוחות פנימיים.
שווה להעריך רץ מרתון?
כשאתה רואה מישהו רץ מרתון, למה אתם מעריכים אותו? אני ביישוב כזה שיש פה כמה רצי, מרתון והרבה עושים ספורט. מה הערך באדם כזה?
הוא דואג לעצמו? הוא רץ בשביל עצמו… הוא עסוק בעצמו. הוא לוקח זמן מהבית או המשפחה,, להכנות לריצת מרתון. לעומתו, יש אדם אחר שעשה משהו, תרם כליה. למה יש להעריך יותר את האדם שרץ מרתון מאשר את האדם שתרם כליה? זה לא נכון.
צריך להעריך מאוד את האדם שתרם כליה. אבל למה יש כזה פירגון למי שרץ? כי הוא גילה כוחות שלו, כי הוא התאמץ. כי הוא עשה מאמץ, יצא מעצמו וכל פעם שאדם יוצא מעצמו. משדרג כוחות הנפש, הוא מתפתח. אנחנו מעריכים אותו יותר.
זמנים קבועים להתפתחות ולימוד
אנחנו חייבים לקבוע זמנים קבועים להתפתחות.
זמן שהוא קודש. אני עכשיו לומד. גם אדם שלומד מעריכים אותו. וואו, איך צמחת! כל שבוע יש לך שיעור קבוע ואתה משקיע! יש בזה ערך מאוד גבוה.
נקודה נוספת. ה-למה שלי
לחזק. את ה שאלת הלמה שלי? לברר למה אני עושה דברים? מה אני עושה? והאם אני עושה?
האם אני משקיע בבית ועוזר/ת לילדים? וזה בשביל לקבל מהם טובה? הערכה? האם אני מגדל את הילדים שלי בשביל לקבל מהם טובה והערכה?
האם אני נותן להורים שלי כדי לקבל מהם טובה והערכה? אם כן – אני לא במקום הנכון.
שאלת הלמה? תעזור לי לגדל ערך בלתי מותנה. למה אני עושה את הדברים בגלל שזה האמת? זה העניין.
זה מה שצריך להיעשות. ואני פה כדי לעשות את זה.
אני לא במקומות אחרים כדי לא לעשות דברים אחרים, אני עושה כאן. אז אם בחרתי לי את הלמה שלי וקיבלתי אותו – אני כבר לא הופך להיות תלוי באנשים אחרים. שידרגתי את היכולות שלי. אני לא תלוי באנשים אחרים. ה-למה שלי לא תלוי בך!
לא מחכה לך. אני עושה את הדבר כי הוא הנכון לעשות כרגע. לא מחכה שתגיד לי מילה טובה שאני עושה.
במרחב המשפחתי-זוגי:
הבן/ת זוג מחכה שתגידו לי מילה טובה. וואו, איזה אירוח נפלא עשית, איזה אישה נהדרת, איזה אדם נהדר. אז יכול להיות שהמילה הטובה תגיע, יכול להיות שלא תגיע. אבל מלכתחילה זה מעיד שלא עשיתי את הדברים מהמקום הנכון.
עשיית הדברים מהמקום הנכון:
אם אני עושה את מה שעושה מהמקום הנכון –
אני לא מחכה למילה טובה מאף אחד. זה יהיה נחמד לי כשאני אקבל את זה, כיף, זה מחזק;
אבל זה לא מה שיגרום לי להעריך את עצמי., זה לא מה שיגרום לי לעשות ולהשפיע.
תשאלו את עצמכם האם הערכת היום את הבעל?
את הבית? את בן הזוג שלכם? אתם רוצים לקבל הערכה מבן הזוג לא שלא יקטין אותכם. – אתם הערכת אותו? אמרתם לו, וואו, איזה עבודה מדהימה עשית – איזו התפתחות. חיזקת אותו? גרמת לו להאמין בעצמו/ה?
מתי הערכת את הבוס שלך?
אתה רוצה הערכה מהבוס שלך? מתי הערכת את הבוס שלך? כמה מילים טובות לגבי האופן שבו הוא מנהל את המחלקה. לגבי האופן שבו הוא עושה דברים. באמת ניסית להיות תוכו כברו? לראות בצורה איכותית את איך שהוא עושה את הדברים באמת. ניסיתם לעשות את זה?
איזהו מכובד המכבד את הבריות. אתה רוצה כבוד, תן כבוד. לא נותן כבוד, לא, לא תקבל כבוד.
כל פעם שאני מפרגן. באמת מהלב מקבל פירגון חזרה. כל פעם שכאילו זה יוצא לא מהלב – אז גם עליי מסתכלים. כל אדם אפשר להקטין! להקטין את הפעילות שלו, את העשייה שלו. את מה שהוא מוציא מעצמו.
תלמידי רבי עקיבא – כבוד הדדי:
12,000 זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא!
זה הידרדר עד כדי כך שמתו כולם בפרק אחד.
למה? כי הם לא חלקו כבוד זה לזה. הם לא ראו את האיכויות והמעלות של האחר. את מה שיש לאחר לתת. זה הוביל עד לכדי חורבן כמעט של היהדות כולה. ולכן יהיה כבוד חברך חביב עליך כשלך.
אז אמרנו לשדרג, יכולות והתפתחות ע"י לקבוע לי זמנים קבועים שבהם אני צומח, לומד, עושה, מתפתח. אנשים מעריכים גילוי כוחות אנשים מעריכים את מי שמגלה את הכוחות שלו.
לברר את ה-למה שלי? למה אני עושה? ה-למה- מגן עלי מפני להיות תלוי באחרים. גורם לי לגלות את הכוחות שלי.
אמרנו לשאול אם אני הערכתי היום אחר?
אם אני פירגנתי באמת. זה מחזק את הערך הבלתי מותנה שלי.
אין אדם לחינם בעולם.
ככל שאדם יותר לומד ומתבונן בבריאה ורואה שבעצם אין דבר שנברא פה לחינם ויש לו תפקיד והוא מחפש כל כך עצוב לי לראות מישהו שאומר אין לי באמת מה לתרום לעולם.
אין כזה דבר שאין אדם שאין לו מה לתרום לעולם.
כשאתה מחייך למישהו אתה יכול לתרום למישהו,
מחזק לו את היום. אין אדם כזה שהוא לא סתם שם בשביל משהו, אומר הבעל שם טוב.
(הבעל שם טוב מייסד החסידות) לפעמים אדם בא לעולם, וחי 70 שנה כדי לעשות ת טובה למישהו אחר, ליהודי אחר.
סך התרומה שלך בעולם.
לפעמים אתה חושב שהתרומה שלך, היא בחברת הייטק. או בעבודה מסוימת שעשית בעבר.
או בקריירה שפתחת, או בתארים שהרווחתם.
וכל מה שבאת לעולם – כל התכלית שהחזרת טובה או שעשית טוב למישהו אחר, באיזה קונסטלציה ועזרת לו לגלות את הכוחות הפנימיים שלו.
אולי אתה בכלל מעריך לא נכון את המצב?
את המשקל המרכזי שלך בעניין, של איפה הערך האמיתי שלך בחיים?
יש לי פה ערך בעולם! ואפשר לגלות את זה רק על ידי לימוד. על ידי חיבור לנקודה פנימית, לא חיצונית.
הערכה עם חיבור חיצוני או פנימי?
חיבור לחיצוניות, זה שאני מחכה שהחיצוניות- תכריע. חיבור שלי לפנימיות -זה להתחבר למשהו יותר גבוה ממני, ומותר לי להיות אני!. מותר לי להיות לא מותנה באחר. מותר לי להיות אני? – אני גם מקבל אחרים. ואז אני אקבל גם את ההערכה שלהם.
הערכה בלי קשר לעשייה
שאתה מעריך מישהו בלי קשר, אפילו למה שהוא עשה, בלי קשר לגילוי הכוחות שלו, בלי קשר לכישורים שלו. הוא מרגיש שפה טוב לו להיות והוא יעריך אותך על זה. הוא יכבד אותך. כי ראית אותו. ראית את הקושי שלו. ראית את ההתמודדות שלו?
זה נכון גם לגבי עצמך. נק' נוספת באופן אישי זה קשה להגיד קשה להגיד. קשה לעשות, אבל מאוד חשוב. להתרחק מאנשים שמרעילים אותך שלא מרוממים אותך. שלא מעריכים אותך. תופס רגע, רגע מרחק רגע -למה אנחנו לא מדברים על זה?
כי אני כרגע לא יכול לקבל במקום שבו מקטינים אותי.
חוסר הערכה מהכי קרוב אליך
אם זה אדם קרוב, מה עושים? צריכים למצוא את לזה פתח לשיח אמיתי. אחי, אחותי אהובי, אהובתי.
אני מרגיש שאתה מקטין אותי. אני מרגיש שאתה לא רואה אותי. אני מרגיש שאתה מקטין אותי.
הערכה סובייקטיבית או אוביקטיבית?
אני לא יודע אם זה סובייקטיבי או לא. נעשה רגע לראות אותי באופן אחר. שמקטינים זה מזעזע את האדם. אדם נורמלי, בן זוג נורמלי, לא רוצה להיות מקטין. ….אבל – 'התנהגת ככה וככה ואתה לא!,
רגע, תבין/י – אתה מקטין אותי. אני לא רוצה להיות לידך, תבחר – אני לא רוצה להיפגע.
אני רוצה לגדל את הערך העצמי שלי. אז או שאני מתרחק מכאן או שאתה מפסיק להקטין אותי.
אומנות ההגבלה מול אומנות ההגבהה
בוא תתבונן איך מגבילים ואיך מגביהים ואיך מפרגנים. איך רואים את הערך, איך אומרים מילה טובה, איך רואים את המעשה שלי. אני לא מוכן מוכנה להישאר יותר במקום שבו מקטינים אותי.
אני אלך למצוא את הערך העצמי שלי במקום אחר. אני רוצה לחזק את העצמי, את ההשפעה שלי.
ואצל הרבה – שיחה כזאת יכולה להיות נקודת המפנה בתוך מערכת יחסים. כי היא עוזרת לאדם להבין – וואו, זה כאילו אתה צודק. יש פה איזה משהו.
אדם צריך להיות עסוק בעולם פנימי משלו
נקודה חשובה נוספת שקשורה בשיפור היכולות זה שאדם צריך להיות עסוק. צריך שיהיה לו עולם פנימי משל עצמו. כשאדם יש לו עולם פנימי, אז הוא משפר את הערך שלו. עולם פנימי זה גורם לי להיות לפעמים עסוק בעולם הזה. ומונח בו, וכתוצאה מכך אני לא אעשה את עצמי כשצריך להגיד 'לא'. אומר 'לא', כשאין לי זמן. ככל שאני אומר יותר 'לא' לאנשים, יותר אנשים רוצים אותך. ככל שאומרים – 'כן, אני בא', לפעמים לא רוצים אותך. לא אומר לשחק פה משחק, עזבו משחקים של 'לא'. משחקים לא טובים בשום מקום. לא בעסק, לא בעבודה, לא בשום מקום.
עולם פנימי שבו אני עסוק.
העניין האמיתי הוא שכשיש לי עולם פנימי אני לפעמים עסוק, אני שומר עליו הוא לא פרוץ, אני מגדל. אני משקיע בו, אני מתפתח בו. כמו שאני משקיע יותר בעולם הפנימי שלי. אני מצליח לגרום לאנשים אחרים להעריך אותי יותר. למה?
כי אני לא תלוי בהם יותר. אני לא מחכה עם הלשון בחוץ שיגידו לי איזה מילה טובה, כי אני הלכתי לעולם הפנימי שלי, ושם קיבלתי הערכה. שם קיבלתי השפעה. שם גיליתי את הערך שלי. אני לא מחפש את הפידבק כדי לגלות הערכה.
הערכה חיצוני כתולדה של הערך העצמי, בהשפעה.
הערכה זו תולדה של הערך שלי. התולדה של הערך – זה מכך שאני משפיע. ולא מכך שאני מקבל ומחכה לקבל מישהו מילה טובה.
עדיין לא מרגיש מוערך? – נורת אזהרה נפלאה.
נסכם בכך שמי שמצליח להתמודד על פי הסעיפים והקריטריונים שנקטנו כאן. מי שמצליח להתמודד עם כך שלא מעריכים אותו. אז בעצם אפשר להגיד, שזה שלא מעריכים אותו – זה עבורו נורת אזהרה נפלאה. נורת אזהרה נפלאה כדי להגיד לעצמו – אני צריך לגלות יותר את הערך, ואת ההשפעה שלי בעולם. אני צריך להיות יותר עצמאי, יותר דומה לבוראי במובן הזה.
עדיין לא? – זו מתנת חיים!
זה שאני חש שמישהו לא מעריך אותי, או מקטין אותי – זה עבורי אפילו מתנה. כי היא מלמדת אותי עכשיו. לקחת את מציאות חיי לידיים שלי, ומפה לצמוח. מפה, להתפתח. מפה, לגלות יותר כוחות.
נסכם במשפט: כשאני מצליח לגלות את ההערכה היומית שלי, אני מצליח לגלות את הסיבה שבגללה באתי לעולם את התכלית שלי.
התבוננות יומית, כל יום. בע'ה. עדכאן.
