להשתמש בביקורת ככלי לפיתוח מודעות

לפעמים מטיחים בי ביקורת והיא גורמת לי מייד לדחייה וסגירות, ובצדק. אבל אם אני מסוגל להתגבר על הרגישות יש סיכוי שאמצא בביקורת כלי לפיתוח מודעות עצמית.

מקורות

• תענית כ ב

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן  מִמִּגְדַּל גְּדוֹר מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם

וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהָיְתָה דַּעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה.

נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר.

אָמַר לוֹ: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי!"

וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ.

אָמַר לוֹ: "רֵיקָא, כַּמָּה מְכֹעָר אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתְךָ?"

אָמַר לוֹ: "אֵינִי יוֹדֵעַ. אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!"

כֵּיוָן שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו,

וְאָמַר לוֹ: "נַעֲנֵיתִי לְךָ, מְחַל לִי!"

אָמַר לוֹ: "אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי, וֶאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ!"

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ.

יָצְאוּ בְּנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי!"

אָמַר לָהֶם: "לְמִי אַתֶּם קוֹרִין 'רַבִּי, רַבִּי'?"

אָמְרוּ לוֹ: "לְזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ."

אָמַר לָהֶם: "אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל!"

אָמְרוּ לוֹ: "מִפְּנֵי מָה?"

אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי.

אָמְרוּ לוֹ: "אַף עַל פִּי כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא."

אָמַר לָהֶם: "בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן."

מִיָּד נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ:

"לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז."

המסר הראשון

לא יכול להיות גדול בתורה וחסר באהבת ישראל

שמזה מובן שכאשר חסר באהבת ישראל ("אין רוח הבריות נוחה הימנו") ה"ז הוכחה שחסר באהבת התורה ואהבת ה' ("אין רוח המקום נוחה הימנו").

ובפרטיות יותר:

אהבת ה' לבדה יכולה להביא להתבודדות בכלל ובפרט מאנשים פשוטים. ועד"ז אהבת התורה לבדה יכולה לפעול שיהי' יקר בעיני עצמו ובמילא יתבודד משאר בנ"י. ולכן מדגישים שאין להסתפק באהבת ה' ואהבת התורה, אלא צ"ל גם אהבת ישראל, ויתירה מזה, החסרון באהבת ישראל מורה על חסרון גם באהבת ה' ואהבת התורה.

אהבת ישראל נותנת חיזוק באהבת התורה ופועלת שאהבת ה' תהי' אמיתית. אהבת ה' ואהבת התורה פועלים ומביאים לידי אהבת ישראל.

• הרבי מליובאוויטש, שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל

ובהקדים ביאור רבינו הזקן בתניא פרק ל"ב בדיוק לשון חז"ל¹⁰⁰ "אוהב את הבריות", שקאי על "הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא", היינו, שמעלתם היחידה היא שנבראו ע"י הקב"ה.

ולהעיר גם מסיפור הגמרא¹⁰¹ אודות ר' אלעזר ש"נזדמן לו אדם א' שהי' מכוער ביותר .. א"ל ריקה כמה מכוער אותו האיש .. א"ל .. לך ואמור לאומן שעשאני כו'".

[המשך השיחה – הביאור בסיפור הנ"ל, שאותו האיש הי' במעמד ומצב שאפילו המעלה ד"בריות בעלמא" לא היתה ניכרת בו¹⁰², ולכן הוצרך ר"א לפעול בו ביטוש ושבירה (באמרו "כמה מכוער כו'"), ועי"ז נתגלתה אצלו המעלה¹⁰³ ד"אומן שעשאני".

וכן ביאור הסיפור אודות כ"ק אדנ"ע (בתחלת נשיאותו), שהשיב לא' שביקש ברכה לישועה, שאינו יכול לעזור לו, וכאשר אחיו הרז"א¹⁰⁴ אמר לו שאין זה הסדר כו', חזר וקראו ובירכו ונתקיימה הברכה – כיון שהנ"ל הי' במעמד ומצב שלא הי' מוכשר לקבלת הברכה, וכאשר אדנ"ע פעל אצלו שבירת הלב כו', הנה עי"ז גופא נעשה כלי לברכה – נכלל בשיחה שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א98].