ניהול רגשי: שישה דברים שהשכל צריך ללמד את הרגשות

היחסים בין השכל והרגשות הם מהמורכבים ביותר בנפש. על השכל מוטל התפקיד להכווין ולנהל את הרגשות, ולמנוע מהם מלהתגלות בפראיות. מהם ששת הדברים שהשכל חייב ללמד את הרגשות כדי שהאדם יגיע לאיזון רגשי.

מקורות

• הרש"ב, ספר המאמרים תר"ס, עמ' ח-ט.

האדם עיקרו הוא השכל

בזה מעלת האדם על בעלי החיים שהוא בעל שכל ובעל החיים עיקרו הוא מידות.

וכמו שכתוב ויהי האדם לנפש חיה בחינת והחכמה תחייה בעליה

והגם כי זה כל האדם שיהיה בחינת המדות בהתגלות הלב

וכמו שכתובו ידעת היום והשבות אל לבבך

דהידיעה לבד אינה מספיקה כי אם צריך להיות השבה אל הלב דווקא בבחינת אהבה ויראה בהתגלות לבו דווקא

מכל מקום מעלת האדם הוא בבחינת השכל והוא שיהיו המידות על פי השכל להיות המידה בהתיישבות דווקא, ואז היא בבחינת פנימי ונמשך ממנה פעולה טובה בעשייה בפועל בסור מרע ועשה טוב,

וגם הארת השכל בהמידות.

וגם לאחר שכבר נולדו ונתגלו המידות יאיר בהם אור השכל שפועל הביטל בהמידות עצמן בכדי שלא יהיה מהם יניקת החיצוניים,

דהמידות מצד עצמן יכול להיות בהם יניקת החיצוניים כמו ש:

לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ. משלי

דאת זה לעומת זה עשה אלקים,

כשם שיש מדות בקדושה כמו כן יש מדות בלעומת זה

והמידות שלעומת זה יונקות מהמידות דקדושה

והיינו כשהמידות בפני עצמן שאינו מאיר בהן אור השכל אזי אפשר להיות יניקה.

וסיבת הדבר הוא מצד הישות של המידות וכמו בתוקף התפעלות האהבה כשהיא בבחינת יש הנה מצד פתיחות הלב שבה יכול להיות שיבוא חאר כך לידי אהבה וחמדה זרה, וכמו כן ביראה מצד עוצם הרתיחה או מצד הכיווץ יכול לבוא לידי כעס.

אבל כשמאיר בהם אור השכל, הרי זה פועל ביטל בהמידות דגם בהתפעלות האהבה הוא בחינת ביטל ולא יבוא לידי אהבה זרה וכן ביראה

• תניא, ליקוטי אמרים, פרק ג

כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד:

• קידושין כט, א

ומעירים: אם כן תנינא להא דתנו רבנן [שנינו במשנה את זו ששנו חכמים בברייתא] באופן מפורט ומפורש: האב חייב בבנו למולו,

ולפדותו (פדיון הבן הבכור מן הכהן),

וללמדו תורה,

ולהשיאו אשה,

וללמדו אומנות (מקצוע).

ויש אומרים: אף להשיטו במים, כלומר, ללמד אותו לשחות.