איך להתמודד עם אתגרים בחיים – עצות התלמוד
החיים מלאי אתגרים, חיצוניים ופנימיים, גדולים וקטנים. המשנה הראשונה, הלימוד הראשון בתורה שבעל פה, נותן לנו עצות מועילות להתמודדות.
מקורות
א׳
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
תורת מנחם, – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון, שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ., 226
כיון שברייתו של עולם מתחילה מ"ויהי ערב" – אזי בהכרח שתהי' מיד ההלכה "מאימתי קורין את שמע בערבין", שעל ידה נעשה "הליכות עולם" ב"ערב" של העולם.
כלומר: מיד שנבראת המציאות ד"ויהי ערב", צריכה להיות הלכה בתורה בנוגע למציאות זו, ואין להמתין י"ב שעות עד שיהי' "ויהי בוקר", ו"לתני שחרית ברישא", כיון שאי אפשר להשאיר את מציאות העולם – "ויהי ערב" – ללא הלכה בתורה.
ולכן "תני ערבית ברישא", "מאימתי קורין את שמע בערבין", שזוהי ה"הלכה" שפועלת ב"הליכות עולם" שיהי' הענין דקריאת שמע – "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"318, "אמליכתי' למעלה ולמטה (שזהו הח' ד"אחד", שרומז על ז' רקיעים וארץ319) ולארבע רוחות השמים"320 (שזהו הד' ד"אחד" שרומז על ד' רוחות העולם), שעי"ז נעשה "יום אחד", ש"הקב"ה יחיד בעולמו"321, לא רק ב"ויהי בוקר" אלא גם ב"ויהי ערב", אחדות שלימה.
ס. וכן הוא גם בעבודת האדם:
יש זמנים שהאדם עומד ברום המעלה, ומרגיש עלי' בנפשו כו' – שזהו מעמד ומצב של "בוקר"; אך יש גם זמנים שהאדם מרגיש ירידה בעבודתו לה', בלימוד התורה וקיום המצוות, ועשיית הטוב והחסד – שזהו מעמד ומצב של "ערב".
וההוראה היא – שאין לחשוב שיזעק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" רק בהיותו בעילוי הדרגא, ואילו בהיותו בשפלות הדרגא אזי יכול להתנהג כמו אינו-יהודי, להבדיל, ולהמתין עד שיהי' אצלו מעמד ומצב של "ויהי בוקר";
כיון שב"ברייתו של עולם", כולל גם "עולם קטן זה האדם"<72>, ישנה מציאות של "ויהי ערב" – הנה מיד "בערבין" מוכרח הוא להתחיל לזעוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", ומזה יבוא אח"כ למעמד ומצב ד"קורין את שמע בשחרית".
ולהעיר, שבאופן כזה מתחילה גם מסכת ברכות – "מאימתי קורין את שמע בערבין":
"ערבין" הוא היפך הענין ד"שמע", כי, "ערבין" הו"ע של לילה וחושך, ואילו הענין ד"שמע" הוא "ה' אלקינו ה' אחד"2, שזהו היפך החושך והלילה (ולכן, בערבין, חושך ולילה, רק "קורין את שמע", שהמצוה היא קריאת שמע בלבד).
אמנם, כאשר ישנה העבודה שמתחילה מ"קורין את שמע בערבין", הנה לאח"ז ממשיכים "עולם הבא" ב"עולם הזה", באופן שגם "לעת ערב יהי' אור"3, ו"לילה כיום יאיר"4, כי, "לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם"5, שאז יש חילוק בין יום ללילה, שבלילה לא מאירה השמש, אלא "והי' לך הוי' לאור עולם"86, ואז גם "לילה כיום יאיר", באור הוי', שפועל ש"הי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור שבעת הימים"6.
מסתובב בעולם ויודע מי ריבונו
ידוע58 הסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות הסדר שקבע המגיד עם רבינו הזקן בתחלת בואו למעזריטש, אשר בנו (ר' אברהם)
ה"מלאך" ילמוד עם רבינו הזקן תורת החסידות (תורת הבעש"ט והמגיד), ורבינו הזקן ילמוד עם ה"מלאך" תורת הנגלה59. וכשהתחילו ללמוד התחלת הש"ס, "מאימתי קורין את שמע בערבין", ורבינו הזקן התחיל לפרש את המשנה ע"פ נגלה, אמר ה"מלאך" אשר הוא מפרש "מאימתי" מלשון אימה ויראה כו'60.
קבלת עול
ויש לבאר תוכנה של הלכה פסוקה זו – "מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" – דלכאורה, מדוע מקשרים מצות קריאת שמע עם מצוה נוספת, שהיא מצות אכילת הכהנים בתרומתן?
ומבואר בזה בספר הון עשיר,
– שחיבר בעל משנת חסידים, שרבינו הזקן מעיד על סמכותו באמרו ש"לא העתיק רק דברי האריז"ל"139, ובין החיבורים שלו בנגלה דתורה הוא גם הספר הון עשיר על משניות –
"דמצוה זו של ק"ש היא הראשית המבחר מכל המצות, דומיא דתרומה שהיא ראשית, המבחר שבתבואה, כדכתיב140 כל חלב תירוש ויצהר ראשיתם וגו', שהרי עיקר ק"ש היא קבלת עול מלכות שמים141, וכשם שאי אפשר לגורן שתעקר אא"כ נתרמה תרומה הגדולה142, כך אי אפשר לו לאדם לקבל עליו עול מצות אא"כ כבר קיבל עליו עול מלכות שמים תחילה, כי כל המצות בה תלויות".
שהתחלתה בענין של לילה, מאימתי קורין את שמע בערבית, וכללות ענינה הוא שבה מדובר בגלוי אודות עניני העולם, ויתירה מזה, כדאיתא
טעם להתחלת הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבין" – כי, "ראשית חכמה יראת ה'"1545, ובפרט בזמן, הנה קטן כשנתגדל, מתחייב מיד בק"ש של ערבית, ולכן, התחלת תורה שבעל-פה היא: "מאימתי קורין את שמע בערבין"
תענוג
תורת מנחם– כט – שנת תשכ"א – חלק ראשון, שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. 256
תכלית העילוי הוא – "מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" – שהענין דק"ש, קבלת עול מלכות שמים, יהי' קשור עם ענין הביכורים, "תרומתן", תכלית התענוג.
ועוד זאת, שענין זה לא ישאר בנפשו פנימה, אלא עליו להמשיך זאת גם בעולם – שגם במעמד ומצב של "ערבין", חשכת העולם, הנה לא זו בלבד שאינו מתפעל מחשכת העולם, אלא עוד זאת, ש"הכהנים" – דקאי על כאו"א מישראל, כמ"ש167 "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" – "נכנסים לאכול בתרומתן", שנעשים בעלי-בתים על כל העולם וכל הענינים שבו, ע"י קיום התורה ומצוותי',
ואז הנה גם בעולם יש לו את המובחר שבו – שזהו ענין הביכורים, והיינו, שהתענוג נמשך גם בפירות גשמיים שבארץ הגשמית
לתת את המובחר – תעשה תדחוף
תורת מנחם, שנת תשכ"א – חלק ראשון, שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. 255
וזהו הרמז שבדברי המשנה "מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" (דקאי על ביכורים) – שהענין דק"ש, קבלת עול מלכות שמים, שהוא הראשית והיסוד של כל המצוות, צריך להיות לא רק באופן של "ראשית" כמו תרומה סתם, אלא כמו ביכורים, שהיותם מן המובחר הוא לעיכובא, היינו, שנותן את הדברים הטובים והשמנים ביותר עבור עניני התורה ומצוותי', וכמ"ש159 "כל חלב להוי'".
אתכפיא ואתהפכא
וכשם שיש ב' אופנים בענין השלום ("בשלום", ב' שלום, שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה), כמו"כ יש ב' אופנים בק"ש: "מאימתי קורין את שמע בערבין", ו"מאימתי קורין את שמע בשחרית", וכמבואר בכ"מ (בלקוטי תורה, באמרי בינה, ובדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז3, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר4) שענינם בעבודה הוא: יחודא תתאה – אתכפיא, עבודת לילה, ויחודא עילאה – אתהפכא, עבודת יום.
והתכלית היא – לאחד את שני עניני השלום הנ"ל (שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה, יחו"ע ויחו"ת) באופן שנעשית תיבה אחת – "בשלום", שבה מסיימים תפלת שמו"ע
להסתכל על מי שמחובר יותר ממך
מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות ב׳ א:א׳
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. הענין שבקריאת שמע דשחרית הסימן הוא בהכרת האדם עצמו ובערבית הסימן הוא בכהנים, כי בכל בוקר מחדש השי"ת מעשי בראשית לעין תפיסת האדם ונתראה אורו וטובו, ולכן יש לאדם הכרה ליחד שמו ית' ולאהבה אותו, אבל בערבית אז תגבורת הדינין ונעלם מעיני האדם אורו ית', לכן הסימן הוא בכהנים, כיון שרואה שהכהנים מצפים לזמן הזה שאז נעשו מטוהרים לאכול תרומה, מזה יתראה שאף שנעלם אז מתפיסת אדם אור השי"ת וטובו, מכל מקום נמצא גם אז חסדי ה' ומזה יוכל גם אז ליחד שמו ית'.
אתה חלק ממשהו גדול יותר. זה לא רק אתה בחושך. רבי יהושע
רבי אליעזר – הכל תלוי בך. יש לך כוחות לקבוע ממתי החושך
מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבין —
משעה שקדש היום בערבי שבתות, אלו דברי ר' אליעזר, שלדעתו יש להקדים את זמן הקריאה לשעת כניסת השבת.
ר' יהושע אומר כשיטת משנתנו: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן.
ר' מאיר מביע גם הוא דעה, שאינה זהה לדעתו בתוספתא, ואומר שתחילת זמן קריאת שמע היא עוד לפני שנטהרו הכהנים, כלומר, משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן.
אמר לו ר' יהודה: כיצד אפשר לקבוע קריאת שמע של ערבית עם טבילת הכהנים, והלא הכהנים מבעוד יום הם טובלים כדי שבהגיע הערב (שהוא תחילת היום הבא) יהיו כבר טהורים, ואם כן כיצד אפשר לקרוא לזמן זה לילה?
ר' חנינא אומר שהזמן הוא משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ואילו ר' אחאי ואמרי לה [ויש אומרים] שהיה זה ר' אחא שאומר: משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב בימות השבוע.
