איך לא לתת לרגשות חוסמים להפריע לי במסלול החיים – עצת הזהר

לפעמים אני נמצא על מסלול נכון של התקדמות בחיים, אבל בתוכי אני מרגיש לא טוב, סוג של ריקנות מלווה בחרדה ואי נוחות. מהיכן התחושה הזאת נגרמת ומה צריך לעשות כדי להתגבר עליה.

מקורות

זהר שלח לך ה

רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא הֲווֹ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, אָמַר רִבִּי יֵיסָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה. חֲמֵינָא בְּאַפָּךְ דְּהִרְהוּרָא אִית בְּגַוָּוךְ. אָמַר לֵיהּ, הָא וַדַּאי הַאי קְרָא אִסְתַּכַּלְנָא בֵּיהּ, כֵּיוָן דְּאָמַר שְׁלֹמֹה, (קהלת ג׳:י״ט) כִּי מִקְּרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְּרֶה אֶחָד לָהֶם וְגוֹ'. וְתָנֵינָן, דְּכָל מִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, כֻּלְּהוּ סְתִימִין מִדַּרְגִּין דְּחָכְמְתָא. אִי הָכִי, הַאי קְרָא אִית בֵּיהּ לְאִסְתַּכְּלָא, דְּהָא פִּתְחָא לְאִינּוּן דְּלָאו בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ.

תרגום: רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יֵיסָא לְרַבִּי חִזְקִיָּה, אֲנִי רוֹאֶה בְפָנֶיךְ שֶׁבְּתוֹכְךְ יֵשׁ הִרְהוּר. אָמַר לוֹ, הֲרֵי וַדַּאי בְּפָסוּק זֶה הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, (קהלת ג) כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה מִקְרֶה אֶחָד לָהֶם וְגוֹ'. וְשָׁנִינוּ, שֶׁכָּל דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם נִסְתָּרִים מִדַּרְגוֹת הַחָכְמָה. אִם כָּךְ, בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁהֲרֵי נִמְצָא בּוֹ פֶּתַח לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה.

קהלת ג יט

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם׃

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל׃

הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל־מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן־הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל־הֶעָפָר׃

מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ׃

וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי־הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו׃

רש״י

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וְגוֹ'. הוּא טַעַם הַדָּבָר, אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִקְרֶה וּפֶגַע לִבְנֵי אָדָם, וְיֵשׁ מִקְרֶה וּפֶגַע לִבְהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם נָתַן, כִּי, כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מֵת, כַּךְ זֶה מֵת: 

וּמוֹתַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן. וְיִתְרוֹנוֹ וְהַצְּלָחָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה אֵינוֹ נִרְאֶה מִשֶׁמֵּת, כִּי הַכֹּל נֶהְפָּךְ לִהְיוֹת הֶבֶל לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר:

ביאור שטיינזלץ:

כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה – וּמִקְרֶה, מקרה אֶחָד לָהֶם. סופם של בני האדם כסופן של הבהמות. כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה. כשם שהבהמה מתה כך האדם מת, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל – לכל הברואים. וּמוֹתַר, יתרון הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן, האדם אינו עדיף מן הבהמה, כִּי הַכֹּל הָבֶל. התרבות האנושית המרשימה ביותר – בניית הפירמידות, יצירות המוסיקה הגאוניות ופיתוח המתמטיקה הגבוהה – אין בה כדי להפקיע את האדם מגזר דין המוות המרחף על ראשו בהיותו חלק ממלכת החי.

חגיגה טז, א

שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּבְנֵי אָדָם: שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שְׁלֹשָׁה כִּבְהֵמָה. שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת — יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִין בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. שְׁלֹשָׁה כִּבְהֵמָה — אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כִּבְהֵמָה, וּפָרִין וְרָבִין כִּבְהֵמָה, וּמוֹצִיאִין רְעִי כִּבְהֵמָה.

המשך הזהר:

אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, וְאִית בֵּיהּ לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא. אַדְּהָכִי חָמוּ חַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה אָתֵי, שָׁאַל לוֹן מַיָּיא, דְּהֲוָה צָחֵי, וַהֲוָה לָאֵי בְּתוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא. אָמְרוּ לֵיהּ, מַאן אַתְּ. אָמַר לוֹן יוּדָאי אֲנָא, וַאֲנָא לָאֵי וְצָחֵינָא. אָמְרוּ לָעִית בְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר לוֹן, עַד דַּאֲנָא עִמְּכוֹן בְּמִלִּין, אֶסְלַּק לְהַאי טוּרָא, וְתַמָּן אֶסַּב מַיָּיא וְאִשְׁתֵּי.

אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְיֵשׁ בּוֹ לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל.

בֵּין כָּךְ רָאוּ אָדָם שֶׁהָיָה בָּא, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם מַיִם, שֶׁהָיָה צָמֵא וְעָיֵף מֵחֹזֶק הַשֶּׁמֶשׁ. אָמְרוּ לוֹ, מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם? יְהוּדִי אֲנִי, וַאֲנִי עָיֵף וְצָמֵא.

אָמְרוּ, עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אָמַר לָהֶם, עַד שֶׁאֲנִי אִתְּכֶם בִּדְבָרִים, אֶעֱלֶה לָהָר הַזֶּה, וְשָׁם אֶקַּח מַיִם וְאֶשְׁתֶּה.

אַפִּיק רִבִּי יֵיסָא חַד זְפִירָא מָלֵי מַיִין, וִיהַב לֵיהּ. בָּתַר דְּשָׁתָה, אָמַר נְסַלֵּק עִמָּךְ לְמַיָּיא. סְלִיקוּ לְטוּרָא, וְאִשְׁתְּכָחוּ חַד חוּטָא דְּמַיָיא דָּקִיק, וּמַלֵּי קַטְפוּרָא חַד. יָתְבוּ. אָמַר לוֹן הַהוּא בַּר נָשׁ, הַשְׁתָּא שָׁאִילוּ, דְּהָא אֲנָא אִשְׁתָּדַּלְּנָא בְּאוֹרַיְיתָא, עַל יְדוֹי דְּחַד בְּרִי, דַּאֲנָא עַיְילִית לֵיהּ לְבֵי רַב, וּבְגִינֵיהּ רָוַוחְנָא בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה אִי עַל יְדָא דִּבְרָךְ, טַב הוּא. אֲבָל מִלָּה דַּאֲנָן בֵּיהּ, אֲנָא חֲמֵינָא דְּלַאֲתָר אַחֲרָא בָּעֵי לְאִסְתַּלְּקָא. אָמַר הַהוּא בַּר נָשׁ, אֵימָא מִלָּךְ, דִּלְזִמְנִין בְּאָפַּרְקָסָתָא דְּעַנְיָיא תִּשְׁכַּח מַרְגָּנִיתָא.

הוֹצִיא רַבִּי יֵיסָא כְּלִי אֶחָד מָלֵא מַיִם וְנָתַן לוֹ. אַחַר שֶׁשָּׁתָה, אָמַר, נַעֲלֶה אִתְּךְ לַמַּיִם. עָלָה לָהָר, וְנִמְצְאוּ חוּט מַיִם דַּקִּיק, וּמִלְּאוּ כְלִי אֶחָד. יָשְׁבוּ.

אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הָאָדָם, כָּעֵת תִּשְׁאֲלוּ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי הִשְׁתַּדַּלְתִּי בַתּוֹרָה עַל יְדֵי בְּנִי אֶחָד, שֶׁאֲנִי הִכְנַסְתִּיו לְבֵית רַב וּבִגְלָלוֹ הִרְוַחְתִּי בַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, אִם עַל יְדֵי בִנְךְ – טוֹב הוּא. אֲבָל הַדָּבָר שֶׁאָנוּ בוֹ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלְּמָקוֹם אַחֵר רוֹצֶה לַעֲלוֹת. אָמַר אוֹתוֹ הָאָדָם, אֱמֹר דְּבָרְךְ, שֶׁלִּפְעָמִים בְּתַרְמִיל הֶעָנִי תִּמְצָא מַרְגָּלִית.

אָמַר לֵיהּ הַאי קְרָא דְּאָמַר שְׁלֹמֹה, סַח לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, וְכִי (נ"א כמה) בְּמָה אַתּוּן פְּרִישָׁן מִשְּׁאַר בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא יַדְעֵי. אָמְרוּ לֵיהּ וּבְמָּה. אָמַר לוֹן, עַל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה הַאי קְרָא, וְלָא אָמַר הַאי מִגַּרְמֵיהּ, כִּשְׁאַר אִינּוּן מִלִּין. אֶלָּא אַהְדָּר אִינּוּן מִלִּין דְּטִפְּשָׁאֵי עָלְמָא דְּאַמְרֵי כַּךְ, וּמַאי אַמְרֵי. כִּי מִקְרֶה הָאָדָם וּמִקְּרֶה הַבְּהֵמָה וְגוֹ', טִפְּשָׁאֵי דְּלָא יַדְעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלָן בְּחָכְמְתָא אַמְרֵי דְּהַאי עָלְמָא אָזִיל בְּמִקְרֶה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַשְׁגַּח עָלַיְיהוּ, אֶלָּא מִקְרֶה הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד וְגוֹ'.

אָמַר לוֹ פָּסוּק זֶה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה. סָח לוֹ. אָמַר לוֹ, וְכִי (כמו) בַּמָּה אַתֶּם נִפְרָדִים מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים?

 אָמְרוּ לוֹ, וּבַמֶּה? אָמַר לָהֶם, עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה פָּסוּק זֶה, וְלֹא אָמַר זֶה מֵעַצְמוֹ כִּשְׁאָר אוֹתָם דְּבָרִים, אֶלָּא חָזַר עַל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁל טִפְּשֵׁי הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ. וּמָה אוֹמְרִים? כִּי מִקְרֶה (בני) הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וְגוֹ'. טִפְּשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּחָכְמָה, אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוֹלֵךְ בְּמִקְרֶה,

 וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מִקְרֶה (בני) הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד וְגוֹ'.

וְכַד שְׁלֹמֹה אִסְתָּכַּל בְּאִלֵּין טִפְּשָׁ אִין דְּקָאַמְרֵי דָּא קָרָא לוֹן בְּהֵמָה, דְּאִינּוּן עַבְדִּין גַּרְמַיְיהוּ בְּהֵמָה מַמָּשׁ, בְּגִין דְּאַמְרֵי מִלִּין אִלֵּין. וּמְנָלָן. קְרָא דְּעָלֵיהּ אוֹכַח, דִּכְתִּיב, (קהלת ג׳:י״ח) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וַחֲשִׁיבְנָא בְּהַאי לְאִסְתַּכְּלָא עַל מָה, עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם. עַל הַהוּא מִלָּה דְּטִפְּשׁוּתָא, דְּאִינּוּן אַמְרֵי לְבָרָם הָאֱלֹהִים בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְלָא יִתְחַבְּרוּן בַּהֲדֵי בְּנֵי נָשָׁא אַחֲרָנִין דְּאִית לוֹן מְהֵימְנוּתָא, וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. וְלִרְאוֹת בְּהוּ אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, שֶׁהֵם בְּהֵמָה מַמָּשׁ, וְדַעְתַּיְיהוּ כִּבְעִירָא. הֵמָּה לָהֶם בִּלְחוֹדַיְיהוּ, וְלָא לְאַעֲלָאה לִבְנֵי מְהֵימְנוּתָא בְּדַעְתָּא דְּטִפְּשׁוּתָא דָּא, וְעַל דָּא הֵמָּה לָהֶם, וְלָא לְאַחֲרָנִין. וּמַה דַּעְתָּא דִּלְהוֹן. כִּי מִקְּרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְּרֶה אֶחָד לְכֻלָּם וְגוֹ'. תִּיפַּח רוּחֵיהוֹן דְּאִינּוּן בְּעִירֵי. אִינּוּן טִפְּשָׁאֵי. אִינּוּן מְחוּסְרֵי מְהֵימְנוּתָא. וַוי לוֹן וַוי לְנַפְשַׁיְיהוּ. טַב לְהוּ דְּלָא יֵיתוּן לְעָלְמָא.

וּכְשֶׁשְּׁלֹמֹה הִסְתַּכֵּל בַּטִּפְּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁאוֹמְרִים אֶת זֶה, קָרָא לָהֶם בְּהֵמָה, שֶׁהֵם עוֹשִׂים עַצְמָם בְּהֵמָה מַמָּשׁ מִשּׁוּם שֶׁאוֹמְרִים דְּבָרִים אֵלּוּ. וּמִנַּיִן לָנוּ? הַפָּסוּק שֶׁעָלָיו מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב (קהלת ג) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱ-לֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, וְחָשַׁבְתִּי בָזֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל מָה? עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם, עַל אוֹתוֹ דְּבַר טִפְּשׁוּת שֶׁהֵם אוֹמְרִים לְבָרָם הָאֱלֹהִים לְבַדָּם, וְלֹא יִתְחַבְּרוּ יַחַד עִם בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה, וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. וְלִרְאוֹת בָּהֶם אוֹתָם בְּנֵי אֱמוּנָה שֶׁהֵם בְּהֵמָה מַמָּשׁ, וְדַעְתָּם כַּבְּהֵמָה. הֵמָּה לָהֶם – בִּלְבַדָּם, וְלֹא לְהַכְנִיס אֶת בְּנֵי הָאֱמוּנָה בְּדַעַת וְטִפְּשׁוּת זוֹ, וְעַל כָּךְ הֵמָּה לָהֶם, וְלֹא לַאֲחֵרִים. וּמַה דַּעְתָּם? כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לְכֻלָּם וְגוֹ'. תִּפַּח רוּחָם שֶׁל אוֹתָן בְּהֵמוֹת, אוֹתָם טִפְּשִׁים אוֹ מְחֻסְּרֵי אֱמוּנָה. אוֹי לָהֶם! אוֹי לְנַפְשָׁם! טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לָעוֹלָם!

וּמַה אָתִיב לוֹן שְׁלֹמֹה עַל דָּא. קְרָא אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָמַר, וּמִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. מִי יוֹדֵעַ בְּאִינּוּן טִפְּשָׁאֵי, דְּלָא יַדְעֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה, הִיא לְמַעְלָה, לַאֲתָר עִלָּאָה, לַאֲתָר יְקָר, לַאֲתָר קַדִּישָׁא, לְאִתְּזְנָא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה, מִנְּהִירוּ דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוִי צְרוֹרָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי, וְאִשְׁתְּכָחַת קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא עוֹלָה תְּמִימָה וְדָא הוּא הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה.

וּמַה הֱשִׁיבָם שְׁלֹמֹה עַל זֶה? הַפָּסוּק אַחֲרָיו, וְאָמַר, וּמִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ. מִי יוֹדֵעַ בְּאוֹתָם טִפְּשִׁים שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּתּוֹרָה, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, לְמָקוֹם עֶלְיוֹן, לְמָקוֹם נִכְבָּד, לְמָקוֹם קָדוֹשׁ, לְהִזּוֹן מֵאוֹר עֶלְיוֹן, מֵאוֹר הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, לִהְיוֹת צָרוּר בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וְנִמְצָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ עוֹלָה תְמִימָה, וְזוֹהִי הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה.

וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלַאו לְהַהוּא אֲתָר דְּהַוָה כָּל בַּר נָשׁ, דִּכְתִּיב בֵּיהּ (בראשית ט׳:ו׳) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וּכְתִיב (משלי כ׳:כ״ז) נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם. הֵיךְ אַמְרֵי אִינּוּן טִפְּשָׁאֵי דְּלָאו מִבְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל, תִּיפַּח רוּחֵיהוֹן, עָלַיְיהוּ כְּתִיב, (תהילים ל״ה:ה׳) יִהְיוּ כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ יְיָ דּוֹחֶה. אִלֵּין יִשְׁתַּאֲרוּן בַּגֵיהִנָּם, לְאִינּוּן דַּרְגִּין תַּתָּאִין, וְלָא יִסְתַּלְּקוּן לְדָרֵי דָּרִין. עָלַיְיהוּ כְּתִיב (תהילים ק״ד:ל״ה) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרַכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ הַלְלוּיָהּ. אָתוּ רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יֵיסָא, וְנַשְׁקוּ רֵישֵׁיהּ, אָמְרוּ וּמַה כָּל כַּךְ הֲוָה עִמָּךְ וְלָא יְדַעְנָא, זַכָּאָה הַאי שַׁעֲתָא דְּאַעְרַעְנָא בָּךְ.

וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלֹא לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיָה כָּל אָדָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ט) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וְכָתוּב (משלי כ) נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. אֵיךְ אוֹמְרִים אוֹתָם טִפְּשִׁים שֶׁאֵינָם מִבְּנֵי הָאֱמוּנָה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל (קהלת ג) ? תִּפַּח רוּחָם! עֲלֵיהֶם כָּתוּב (תהלים לה) יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה. אֵלֶּה יִשָּׁאֲרוּ בַגֵּיהִנֹּם לְאוֹתָן דְּרָגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, וְלֹא יַעֲלוּ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. עֲלֵיהֶם כָּתוּב (שם קד) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ. בָּאוּ רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יֵיסָא וְנָשְׁקוּ רֹאשׁוֹ. אָמְרוּ, וּמַה כָּל זֶה הָיָה אִתְּךְ וְלֹא יָדַעְנוּ? אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה הַזּוֹ שֶׁפָּגַשְׁנוּ אוֹתְךְ…

אָמַר לֵיהּ, תִּבְעֵי דְּנִתְחַבָּר בַּהֲדָךְ וְתֵזִיל בַּהֲדָן. אָמַר לְהוּ, אִי עֲבִידְנָא הָכִי, אוֹרַיְיתָא יִקְרֵי עָלַי כְּסִיל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאִתְחָיַיבְנָא בְּנַפְשָׁאי. אָמְרוּ לֵיהּ לָמָּה. אָמַר לוֹן דְּהָא שְׁלִיחָא אֲנָא, וְשַׁדְרוּ לִי בִּשְׁלִיחוּתָא, וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אָמַר, (משלי כ״ו:ו׳) מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שׁוֹתֶה שׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל. תָּא חֲזֵי, מְרַגְּלִים עַל דְּלָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא וּשְׁלוּחֵי מְהֵימְנוּתָא, אִתְחָיָיבוּ בְּנַפְשַׁיְיהוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. נָשַׁק לוֹן, וְאָזַל לֵיהּ.

תרגום: אָמַר לוֹ, הֲתִרְצֶה שֶׁנִּתְחַבֵּר אִתְּךְ וְתֵלֵךְ אִתָּנוּ? אָמַר לָהֶם, אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ, הַתּוֹרָה תִּקְרָא עָלַי כְּסִיל! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֶתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה? אָמַר לָהֶם, שֶׁהֲרֵי אֲנִי שָׁלִיחַ, וּשְׁלָחוּנִי בִשְׁלִיחוּת, וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר, (משלי כו) מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שּתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל. בּא וּרְאֵה, הַמְרַגְּלִים, עַל שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּנֵי הָאֱמוּנָה וּשְׁלוּחֵי אֱמוּנָה, הִתְחַיְּבוּ בְנַפְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. נְשָׁקָם וְהָלַךְ לוֹ.