פסיכולוגיה בפרשה

להתמודד עם אתגרים וטרדות בשני שלבים | פסיכולוגיה בפרשה, נח

כשאנחנו מוטרדים המשימה הראשונה היא לפתוח חלון, צהר, שיראה לנו שאפשר לראות את הדברים אחרת. השלב השני הוא לגלות את האבן הטובה שבתוכנו, ולתת לה להאיר.

מקורות

שיחת הרבי מליובאוויטש, פרשת נח, תשל״א

בראשית ו

וַיַּ֧רְא אֱ-לֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ..

עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃

וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃

צֹ֣הַר ׀ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ׃

וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר…

רש״י

צהר. יֵ"אֹ חַלּוֹן וְיֵ"אֹ אֶבֶן טוֹבָה הַמְּאִירָה לָהֶם (ב"ר שם):

סנהדרין קח ב

א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה לנח קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים (בראשית ו, טז)

בראשית רבה ל״א:י״א

צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה (בראשית ו, טז)… רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, חַלּוֹן. רַבִּי לֵוִי אָמַר, מַרְגָּלִיּוֹת.

 רַבִּי פִּינְחָס מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה, לֹא צָרִיךְ לֹא לְאוֹר הַחַמָּה בַּיּוֹם וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה בַּלַּיְלָה, אֶלָּא מַרְגָּלִית הָיְתָה לוֹ וְהָיָה תּוֹלֶה אוֹתָהּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כֵּהָה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה מַבְהֶקֶת הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה.

מדרש אגדה, בראשית ו׳:ט״ז:ב׳

ד"א צהר תעשה. זה חלון שהיה פתוחה, ונח מביט ממנה מה שיעשה, ובימי גשמים שהם מ' יום היה צריך למרגלית, והחלון צריך לפתוח אחר מ' יום של גשמים:

ליקוטי מוהר"ן  ט׳:ג׳

זֶה פֵּרוּשׁ: (בראשית ו׳:ט״ז) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַלּוֹן לְאֶבֶן טוֹב – כִּי הַחַלּוֹן אֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר, אֲבָל כְּשֶׁאֵין אוֹר, אֵין מֵאִיר;

אֲבָל אֶבֶן טוֹב, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין אוֹר מִבַּחוּץ, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ.

כֵּן יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁדִּבּוּרָם הוּא חַלּוֹן, וְאֵין כֹּחַ לְהָאִיר לָהֶם בְּעַצְמָם. וְזֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים, וַאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה חַלּוֹן; וְיֵשׁ, שֶׁאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה אֶבֶן טוֹב וּמֵאִיר:

רבי שלמה הכהן רבינוביץ, להפוך את הצרה לצוהר תפארת שלמה, על התורה, נח ז׳

צהר תעשה לתיבה. הנראה לרמז בזה כי אותיות התורה ניתנו לצרף כמו שאמרו יודע היה בצלאל לצרף האותיות כו'. והנה הצדיקים מצרפים האותיות מנגע לענג ומן צר"ה רצ"ה כמו שחותמין ביום התענית העונה לעמו ישראל בעת צרה ומיד נאמר רצה ה' כו' שנהפך הכל לרצון טוב

תפארת שלמה, על התורה, נח ח׳

א"י צהר תעשה לתיבה. התורה מלמדת אותנו דרכי התפלה להיות העובר לפני התיבה כוונתו להתפלל רק על כבוד ה' לאוקמי שכינתא מעפרא. וזהו צה"ר צ"ר ה' תעשה לתיבה לאוקמי ה' תתאה כמ"ש ה"א לכם זרע. וכך דוד הוא אומר בצרתה לי קראתי ויענני. בצר"ת ה' מיותרת כוונתו על ה' צר"ת ה' קראתי ל"י. ופתח התיבה בצדה תשים. רמוז על פתיחת ההשפעות ופרנסות עוה"ז בצדה תשים זה יהיה מן הצד ולא לכוון בה לעיקר כי זה יבא ממילא כשתכוון ותעשה היחוד בכל תיבה וממילא יתמלאו כל העולמות שפע וברכה ופרנסה טובה וכל טוב. אמן:

תולדות יעקב יוסף, נח ט״ו

ובזה תבין ג' מדריגות שבתיבת נח, תחתיים שניים ושלישים תעש[י]ה (בראשית ו, טז), מלבד שיש לפרש שהוא נגד ג' בחינות שבאדם, ימי עלי' ועמידה וירידה וכו',

ג"כ יש לפרש על ג' מדריגות שבאדם שהוא תיבת נח, כי יש חומר וצורה, פנימי ולבוש

בעל שם טוב, נח ט״ו:א׳

עמוד התפלה

טו. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה וגו', ריב"ש ע"ה אמר, צהר תעשה לתבה, שתהיה התבה [שאדם מדבר בתורה ובתפלה] מצהיר,

כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלהות, ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה, עם אלהות, ואחד כך מתייחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה תיבה, ואחד כך מתייחדים ייחודים אמיתיים באלהות, וצריך האדם לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר ואז מתייחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול עד אין שיעור, וזהו תחתיים שניים ושלישיים וכו', דהיינו עולמות ונשמות ואלהות, תלת עלמין אית ליה וכו', (זוהר פ' שלח דקנ"ט ע"א) וצריך לשמוע בכל תבה מה שאומר, שהשכינה עולם הדיבור (זוהר פינחס דר"ל ע"א) מדברת והוא שושבינא לה, צהר, שתצא בבהירות, ולעשות נחת רוח ליוצרו, וצריך אמונה גדולה לזה, דהשכינה נקראת אמונת אמן (זוהר ויקרא דט"ז ע"ב) ובלא אמונה נקרא ח"ו (משלי ט״ז:כ״ח) נרגן מפריד אלוף, ואל אמה תכלנה מלמעלה, היינו אמא, או יש לומר אחר שיצא התבה מפיו אין צריך לזכור אותה להלן, והענין שלא יראה שהולכת למקום גבוה, דוגמא שאין יכול לראות בשמש, וזהו תכלנה מלמעלה, ובמה אתה יכול לעשות כן, בא אתה וכל ביתך אל התבה היינו בכל גופך וכחותיך תבא אל התבה:

(צוואת הריב"ש ד"ח ע"ב, ובס' אור התורה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן