מה מבדיל בין אנשים שתקועים לאנשים שמתקדמים | פסיכולוגיה בפרשה, בראשית

למה אנחנו לפעמים תקועים? איך זה נראה כשאנחנו תקועים? מה נדרש כדי להתקדם ואיך נמדדת התקדמות.

מקורות

בראשית ב

וַיִּקַּח ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ׃ 

וַיְצַו ה׳ אֱלֹהִים עַל־הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ־הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃ 

וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכׇלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׃ 

וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים לֹא־טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה־לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׃ 

וַיִּ֩צֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כׇּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃

כלי יקר

וי״א לא טוב, שאין האדם נקרא עושה טוב במצות השם יתברך כשהוא לבדו ואין לו מתנגד המטהו לדרך רע לפיכך אעשה לו עזר כנגדו, כי במה שתהיה אשתו כנגדו להסיתו לדרך רע והוא לא ישמע לה וינצחה אז הוא נקרא עושה טוב כי אדם אין צדיק בארץ כשיעשה טוב מצד ההכרח ולא יוכל לחטוא, כי אם מצד היות לו אפשרות על החטא וינצל.

אדרת אליהו – ר׳ יוסף חיים – הבן איש חי

לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. 

אפשר לרמוז בס"ד כי היצ"הט נקרא לב והיצ"הר נקרא ג"כ לב ע"ד לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו שהיצ"הט בימין והיצ"הר בשמאל ולכן נאמר בכל לבבך בשני יצריך יצ"הט ויצ"הר.

 ואמנם האדם צריך שיהיה לו לב אחר והיינו שיכניע את היצ"הר ע"י עסק התורה ויכלול אותו עם יצ"הט ויהיה הכל טוב לב אחד דוקא ולא שישתמש בשני לבבות דהיינו ביצ"הט וביצ"הר והנה דו בלשון יון הוא שנים ע"ד טב למיתב טן דו כידוע וז"ש לא טוב היות האדם לבדו ר"ל ל"ב ד"ו דהיינו ב' לבבות יצ"הט ויצ"הר. אעשה לו עזר היא התורה כנגדו של היצ"הר כדי שיכניע אותו ע"י עסק התורה ויכלול אותו עם היצ"הט ויהיה לו לב אחר דוקא וע"ד מ"ש רז"ל בראתי יצ"הר בראתי לו תורה תבלין או עזר קאי על האשה שמצלת האדם מן החטא ובזה יכניע היצ"הר ויעשנו טוב:

רמב״ן

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֵינֶנּוּ נִרְאֶה שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם לִהְיוֹת יָחִיד בָּעוֹלָם וְלֹא יוֹלִיד, 

שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר נִבְרְאוּ לְהָקִים זֶרַע, 

וְגַם הָעֵשֶׂב וְהָעֵץ זַרְעָם בָּהֶם. 

אֲבָל יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי הָיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר (ברכות סא) דּוּ פַּרְצוּפִים נִבְרְאוּ, וְנַעֲשׂוּ שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם טֶבַע מֵבִיא בְּאֵבְרֵי הַהוֹלָדָה מִן הַזָּכָר לַנְּקֵבָה כֹּחַ מוֹלִיד, אוֹ תֹּאמַר זֶרַע כְּפִי הַמַּחְלֹקֶת הַיָּדוּעַ בָּעִבּוּר, וְהָיָה הַפַּרְצוּף הַשֵּׁנִי עֵזֶר לָרִאשׁוֹן בְּתוֹלַדְתּוֹ, וְרָאָה הקב"ה כִּי טוֹב שֶׁיִּהְיֶה הָעֵזֶר עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ, וְהוּא יִרְאֶנּוּ וְיִפָּרֵד מִמֶּנּוּ וְיִתְחַבֵּר אֵלָיו כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". 

וְטַעַם "לֹא טוֹב", שֶׁלֹּא יֵאָמֵר בּוֹ כִּי טוֹב בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ, שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם כֵּן. בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הַ"טוֹב" הוּא הַקִּיּוּם כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" (רמב"ן על בראשית א':ד'):

רש"י יח

לא טוב היות וגו'. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת הֵן, הַקָּבָּ"ה בָעֶליוֹנִים יָחִיד וְאֵין לוֹ זוּג, וְזֶה בַתַּחְתּוֹנִים וְאֵין לוֹ זוּג (בראשית רבה): 

עזר כנגדו. זָכָה – עֵזֶר; לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵם:

הרב שטיינזלץ

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. כל בעלי החיים נבראו זכר ונקבה, והם עשויים לפרות ולרבות. רק האדם נברא יחידי, ללא בן זוג.     

שמא האדם לא נברא מראש לפרות ולרבות?! שמא ברא ה' בתוך העולם את בן דמותו — בעל הדעת והבחירה החופשית — כמציאות מקבילה לו — הקדוש ברוך הוא מצוי למעלה, כבורא, והאדם מצוי למטה, בתור העובד והשומר, ודי בשניהם?! 

כנגד אפשרות זו נאמר כאן כי מציאותו של האדם כיצור יחידי אינה טובה, בין אם עבורו ובין אם עבור העולם.     לפיכך      אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר,     השלָמה     כְּנֶגְדּוֹ. 

האדם זקוק לשותפות עם זולתו, ובשותפות זו ראשיתה של האנושות.

אדמו״ר הזקן, תורה אור, בראשית ה

לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. כתיב כי שמש ומגן הוי"ה אלקים. פי' הוי"ה הוא גילוי והמשכת ההארה  להיות מקור להתהוות העולמות כי הוי"ה מלשון התהוות כנודע. אך אם היה הארה זו מתגלית ונמשכת להיות חיות לנבראים כמו שהיא בעצמותה לא היו הנבראים כלל על אופן שהם עתה כי לא היה יכול להיות מציאות יש ונפרד כמו שהוא עתה מאחר שאור וחיות המהוה היה מאיר עליו בגילוי אלא היו בבחי' ביטול המציאות מכל וכל כמו שהוא קמי' ית' דכולא כלא חשיבי.

ולזאת עשה השי"ת מגן ונרתק לשם הוי"ה והוא בחי' שם אלקים שמעלים ומסתיר תוקף ההארה והיינו ע"י גבורות וצמצומים ואז יכול להיות התהוות היש ונפרד וזהו פי' שם אלקים לשון שררה כי אין מלך בלא עם. ובחי' זו הוא הנק' ג"כ בשם שכינה כי שכינה הוא מלשון ושכנתי בתוכם שע"י מדה זו הוא מתלבש בנבראים משא"כ אם היה ההארה מתגלית כמו שהיא בעצמותה לא היו הנבראים יכולים להכיל אותה כלל וכנ"ל.