להיות אלכימאי – המיומנות הכי חשובה בחיים | פסיכולוגיה בפרשה, כי תבוא

בחיים יש רוע, יש הפך הברכה, יש קשיים פנימיים וחיצוניים. אלכימאי הוא מי שיודע להפוך את הרע לטוב, את הקללות לברכות, ואז הוא מבטיח לעצמו שנה טובה.

מקורות

 שיחת הרבי מליובאוויטש, כי תבוא, תשל״ד

רש"י

באניות. בִּסְפִינוֹת — בַּשִּׁבְיָה: 

והתמכרתם שם לאיביך. אַתֶּם מְבַקְשִׁים לִהְיוֹת נִמְכָּרִים לָהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת: 

ואין קנה. כִּי יִגְזְרוּ עָלֶיךָ הֶרֶג וְכִלָּיוֹן: 

והתמכרתם. בְּלַעַז איפורוונדרי"ץ וו"ש, וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ "וְהִתְמַכַּרְתֶּם" בִּלְשׁוֹן וְנִמְכַּרְתֶּם עַל יְדֵי מוֹכְרִים אֲחֵרִים מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו "וְאֵין קוֹנֶה":

אבן עזרא

והתמכרתם. אינו כמו ונמכרתם רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב:

שטיינזלץ

וֶהֱשִׁיבְךָ ה'ל מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: "לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ". וְהִתְמַכַּרְתֶּם, אפילו כשתנסו למכור את עצמכם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת כדי לשמור על חייכם – וְאֵין קֹנֶה, איש לא ירצה לקנותכם. כל ערככם יאבד. ייתכן שזוהי הקללה החריפה ביותר.

דעת זקנים – מבעלי התוספות

באניות. ויהיו שבים טף ונשים שאם היו מוליכין אותן ברגל לא היו שבים רק הגדולים היכולים ללכת ברגל: 

ואין קונה. פי' ה"ר יוסף קרא שיאמרו המצריים אם תתנו לנו בחנם לא נקח אותם לעבדים לפי שאבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מיני מכות וכשיראו השבאים כך שאין שוים להם כלום יהיו חובטין אותם במקלות וירעיבו אותם:

בגמרא: מועד קטן – הנך כולהו ברכתא נינהו – אלו כולם ברכות הן. 

זוהר חדש כי תבוא

וְהוֹאִיל וּבְאוֹמָאָה אִיהוּ דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן יִשְׂרָאֵל, זְמִינָא דִּיהוֹן כָּל מַכְתְּשִׁין וּמַרְעִין טְמִירִין וּמְכוּסִין, דְּלָא יִפְקוּן לְבַר לְאַבְאָשָׁא לוֹן, עַד זִימְנָא דְּיִשְׁתֵּיצוּן מִן עָלְמָא, מַה דְּלָא יְהֵא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.  

סוֹפָא דְכוּלְהוֹן וְסִיּוּמָא דִילְהוֹן, (דברים כ״ח:ס״ח) וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה. הָכָא הַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף יוֹמַיָא. וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת, אַבְטָחוּתָא לַאֲתָבָא וּלְמֶיעְבַּד נִסִּין וְאָתִין דַּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, בְּיוֹמִין קַדְמָאִין. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מיכה ז׳:ט״ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.  

בָּאֳנִיּוֹת, הָכָא אִיהוּ, כְּמָה דַּאֲמַרְתְּ, דְּאַתְּ דָּרֵישׁ בַּעֲנִיּוּת, שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס. אֲבָל, זְמִינִין כָּל בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיתֵי עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל עַל סְפִינָן דְּיַמָּא, וְיַחְשְׁבוּן לְשֵׁיצָאָה לוֹן מִן עָלְמָא, וְכָלְהוֹ טְבִיעִין גּוֹ יַמָּא, כְּמָה דַּעֲבַד בְּיוֹמִין קַדְמָאִין.  

וְתַמָּן אִיהוּ חֶדְוָה סַגִּיאָה. כְּתִיב הָכָא בָּאֳנִיּוֹת, וּכְתִיב הָתָם (ישעיהו מ״ג:י״ד) בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם. מַה לְּהַלָּן רִנָּה אַף כָּאן רִנָּה.  

בַּדֶּרֶךָ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ. מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, לָא גַּלֵּי גְּבוּרְתֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְחֲזָאָה בְּעָלְמָא, וְשַׁעֲתָא דִרְעוּתָא, אֶלָּא בְּהַהוּא דֶּרֶךְ. כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם, בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ, וּבְהַהוּא גַּוְונָא יַעֲבֵיד לָךְ.  

דְּהָא לְבָתַר מִכָּל שְׁאָר סִטְרִין יִתְכַּנְּשׁוּן עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, וְיַחְשְׁבוּן יִשְׂרָאֵל, דִּבְזִמְנָא דָא יִתְאַבְדוּן, וְאִינוּן זְבִינִין לְבַעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כח) וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם, וְנִמְכַּרְתֶּם לָא כְתִיב, אֶלָּא וְהִתְמַכַּרְתֶּם, בִּלְבַבְכוֹן תַּחְשְׁבוּן דְּאַתּוּן זְבִינִין, וְלָאו הָכֵי, דְּהָא וְאֵין קוֹנֶה כְּתִיב, וְלֵית מַאן דְּיָכֵיל לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ.  

וְכָל דָּא, לְסוֹף יוֹמַיָּא. וְתַלְיָיא כּוֹלָּא בִּתְיוּבְתָּא. וְכוֹלָּא סְתִים. כְּמָא דִּכְתִיב, (שם כט) לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. מַאן דְּאִית לֵיהּ לִבָּא, יִסְתַּכֵּל וִידַע לַאֲתָבָא לְמָארֵיהּ.  

אֲמַר לֵיהּ ר' שִׁמְעוֹן, בְּאָן אֲתַר אִתְגַּלְּיָיא פִּירְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל בְּהַנֵּי קְלָלוֹת. אֲמַר, אַשְׁגַּח וְדַיֵּיק, דּוּכְתָּא בִּישָׁא מִכָּלְהוֹ, תַּמָּן הֲוֵי.

תרגום: "והואיל ובשבועה הוא שעם ישראל לא יושמד, עתידים כל המכות והמחלות להיות נסתרות ומכוסות, שלא יצאו החוצה להרע להם, עד הזמן שישמדו מן העולם, מה שלא יהיה לעולם ולעולמי עולמים.

הסוף של כולם והסיום שלהם הוא (דברים כ"ח, ס"ח): 'והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קנה'. 

כאן יש הבטחות ונחמות, שייעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל בסוף הימים. 

'והשיבך ה' מצרים באניות' – הבטחה שיחזור ויעשה ניסים וסימנים כמו שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים, בימים הראשונים. כמו שנאמר (מיכה ז', ט"ו): 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות'.

'באניות' – כאן הוא, כמו שאמרת, שאתה דורש (ומפרש) 'בעניות' – שתכלה פרוטה מן הכיס. אבל, עתידים כל בני העולם לבוא עליהם, על עם ישראל, על ספינות בים, ויחשבו להשמיד אותם מן העולם, וכולם יטבעו בתוך הים, כמו שעשה בימים הראשונים (בקריעת ים סוף).

ושם תהיה שמחה גדולה. כתוב כאן 'באניות', וכתוב שם (ישעיהו מ"ג, י"ד) 'באניות רינתם' – מה שלשם (יש) רינה, אף כאן (תהיה) רינה.

'בדרך אשר אמרתי לך' – מיום שנברא העולם, לא גילה הקדוש ברוך הוא את גבורתו להיראות בעולם, ואת שעת הרצון, אלא בדרך ההיא. 'כי כאשר ראיתם את מצרים' – באותו דרך, ובאותו אופן יעשה לך.

כי לאחר מכן מכל שאר הצדדים יתכנסו עליהם, על ישראל, ויחשבו ישראל שבאותו זמן יאבדו, ושהם מכורים לאויביהם, זהו שכתוב (דברים כ"ח) 'והתמכרתם שם', ולא כתוב 'ונמכרתם', אלא 'והתמכרתם' – בלבכם תחשבו שאתם מכורים, אבל זה לא כך, שהרי כתוב 'ואין קנה' – ואין מי שיכול לשלוט עליהם.

וכל זה, בסוף הימים. והכול תלוי בתשובה. והכול סתום, כמו שכתוב (שם כ"ט): 'למען תשכילו את כל אשר תעשון'. מי שיש לו לב, יסתכל ויבין לשוב אל אדונו.

אמר לו רבי שמעון: 'באיזה מקום מתגלה גאולתם של ישראל בתוך הקללות האלו?' 

אמר: 'השגח ודייק (שים לב ובחן היטב), במקום הרע מכולם, שם היא'."