התכונה שתהפוך אותך לאדם שמקשיבים לו – פסיכולוגיה בפרשה, שמות

בבית, מול הילדים ובזוגיות, בעבודה, ברשתות החברתיות – יש תכונה אחת שתהפוך אותי למשפיע. לתכונה הזאת יש מספר מאפיינים שכדאי לדעת ולהטמיע, כדי שלא יזלזלו בי ובמה שיש לי להגיד.

מקורות

הרש״ב, ומשה היה רועה, ספר המאמרים, עת״ר, עמ׳ קסו ואילך.

שמות ג׳:א׳

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב׃

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱ-לֹהִים׃

ג׳

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה׃

אסתר רבה ה׳

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים, מִי הָגוּן לְדָבָר זֶה, משֶׁה, וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה.

רש״י

וידע אלהים. נָתַן עֲלֵיהֶם לֵב וְלֹא הֶעֱלִים עֵינָיו:

רמב״ן

וַיֵּדַע אֱלֹהִים, נָתַן עֲלֵיהֶם לֵב וְלֹא הֶעֱלִים עֵינוֹ מֵהֶם. וְנָכוֹן הוּא עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי בַּתְּחִלָּה הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל, וְעַתָּה שָׁמַע אֱלֹהִים נַאֲקָתָם וְרָאָה אוֹתָם, 

לוֹמַר שֶׁלֹּא הִסְתִּיר פָּנָיו עוֹד מֵהֶם וְיָדַע אֶת מַכְאוֹבָם וְכָל הַנַּעֲשֶׂה לָהֶם וְאֶת כָּל הַצָּרִיךְ לָהֶם.

 וְהֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר טְעָנוֹת רַבּוֹת בִּגְאֻלָּתָם, "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם", "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ", "וַיַּרְא אֱלֹהִים", "וַיֵּדַע אֱלֹהִים", "כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג':ז'), כִּי אע"פ שֶׁנִּשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ ח), אֶלָּא מִפְּנֵי הַצְּעָקָה קִבֵּל תְּפִלָּתָם בְּרַחֲמָיו: 

וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יֵשׁ בַּכָּתוּב הַזֶּה סוֹד גָּדוֹל מִסִּתְרֵי הַתּוֹרָה, לוֹמַר כִּי עָלָה עִנּוּיָם לִמְאוֹר פָּנָיו וְקֵרֵב אוֹתָם אֶל הַדַּעַת, כְּעִנְיַן "בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר" (חבקוק ג ב), וְלָכֵן יַאֲרִיךְ הַכָּתוּב בָּזֶה אַחֲרֵי שֶׁאָמַר כְּבָר "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים", "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים". 

מרגיש את האדם שמולך

הרש״ב

ההפרש בין דעת לחכמה ובינה – חכמה ובינה הוא רק ידיעת והשגת הענין…

אבל דעת הוא מוח המכיר והמרגיש, והיינו לא רק שמשיג שהענין כך, כי אם שמכיש ומרגיש שהענין כך

ולכן הוא בתוקף ההחלט. 

ידע מה קורה בפנים בדברים נסתרים מכאובי נפש

מלבי״ם

וירא. שע"י ששמע נאקתם עי"כ ראה אותם להשגיח על עניניהם כענין מ"ש הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה, והראיה תפול על רושמים החיצונים שהם נראים לעין, והידיעה תפול על מכאובי הנפש הפנימים, כמ"ש אשר ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי: 

אור החיים

וַיַּרְא וְגוֹ׳ וַיֵּדַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם זָכַר ה׳ בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה׳ בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּדַע״ וְגוֹ׳ בְּלַעַ״ז אפיאד״ו. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת כַּעֲסוֹ יַסְתִּיר פָּנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לא:יח) ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיֵּדַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁהֵרֵעוּ.

העמק דבר – רואה מה הלחץ עושה לך, מה הפוטנציאל שלך

וירא אלהים את בני ישראל. ראה גם מה שלא שמע. היינו פרישות ד״א. שלא מצאו לבבם לצעוק ע״ז לפני ה׳. אבל הקב״ה ראה. היינו שהסביר המגיד. וירא את ענינו זו פרישות ד״א. כמש״כ וירא אלהים וגו׳. ואת עמלנו אלו הבנים שנאמר כל הבן הילוד וגו׳ וגם זה לא צעקו כלל. שהרי היה מעשה לפני שמונים שנה וכבר בטל גזרה זו. ולמאי יצעקו ע״ז. אבל הקב״ה ראה אז. וע״ז כתיב כאן. וידע אלהים. פקד עתה דבר הבנים. וכתיב שם עוד ואת לחצנו זו הדחק כמש״כ וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם. והענין שידוע דדירה מורווחת מרחיב דעתו של אדם וכן להיפך דירה דחוקה והרבה ב״א ביחד משפיל דעתו של אדם. והיה פרעה משתדל להשפיל דעתם של ישראל. והיה לוחץ אותם במקום אחד. וגם על זה לא היו צועקין כלל כי מי שדעתו שפלה אינו משכיל ומבין אשר אפשר היה לו להיות דעתו גבוהה. אבל הקב״ה ראה וידע מזה וגם ע״ז כתיב וידע אלהים. ידע כח בני ישראל שהם בעלי דעת ועם חכם ונבון. אלא פרעה לוחץ אותם והדוחק ועניות מנוול דעתן. נמצא ביאר הכתוב כמה סיבות שהעיר רחמי הקב״ה לגאולה. ראשית תפלה אע״ג שלא היתה כסדר נכון. אבל רחמנא ליבא בעי. שנית נאקה שלא בתפלה רק מתוך צרה והרי המה בני אברהם יצחק ויעקב. שלישית ראה דברי סתרים. רביעית פקד עון טביעת הבנים. חמישית פקד השפלת דעת ישראל. וזה היה העדר לכבודו ית׳ אשר עמו שנקראים על שמו. יהיו נמוכי הדעת כ״כ. ופרעה גרם כ״ז:

שופע רחמים כתוצאה מהחיבור

רבנו בחיי

וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ע"ד הפשט מפני שהיו ישראל במצרים משועבדים בעבודת פרך מעונים בכל מיני צרות משונות זו מזו, והמצריים מערימים להצר להם ומתחכמים עליהם בזה, פעם בנגלה פעם בנסתר, על כן יאמר הכתוב וירא אלהים, על הצרות שהיו מצרים עושין להם בנגלה שהיו נראין לעין, וידע אלהים, על הצרות שהיו עושים להם בנסתר שלא היו נודעות לשום בריה כי אם לשם יתברך לבדו כי הוא היודע ועד.

וע"ד הקבלה וידע אלהים וירא אלהים, כבר בארתיו והוא כענין (במדבר ו׳:כ״ה) יאר ה' פניו אליך, וידע אלהים הוא מענין עץ הדעת, כי נמשך שפע מן הרחמים אל הדעת לרחם על ישראל, וכן תמצא בספר הבהיר מאי וידע אלקים משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אשה והעמיד ממנו בנים חבבן וגדלן ויצאו לתרבות רעה, שנאם ושנא אמם, חזרה אמן עליהם בני למה אתם כך שאביכם שונא אותי ואתכם עד שחזרו לעשות רצון אביהם ראה אביהם כך אהבם כבתחלה וזכר את אמם, הה"ד וירא וידע, ע"כ. ועל זה נאמר (משלי י׳:א׳-ב׳) ובן כסיל תוגת אמו, ולא אביו לפי שאמו מרוחקת מאביו בשבילו. ומכאן ראיה ברורה שכל זמן שישראל בגלות השפע והאצילות נפסק מן המרכבה ומאור הפנים רחוק מהדעת ואז הבנים גולים, וכשחוזרים בתשובה הוא ממשיך רחמיו אל הדעת ואוהב את הבנים כבתחלה ואז הבנים נגאלים וזהו שהזכיר כאן וירא וידע, ומזה נגאלו, וזה מבואר.

וידע – בוחר למה להתחבר, לטוב ולא לרע

קדושת לוי, שמות, שמות ח׳

וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים (שמות ב, כג). כלומר שראה שיהיו בני ישראל שיקבלו התורה, הגם שבעת הללו עובדי עבודה זרה וידע הוא לשון התחברות. וזהו וידע אלהים, שהתחבר כביכול את עצמו במעשיהם הטובים שיעשו בני ישראל ובמעשיהם הרעים שיעשו לא יתחבר את עצמו חס ושלום: