הסוד הגדול של תורת הקבלה שמעורר את הנפש

סוד הוא ידע שמבחין בין מי שחשוף אליו לבין אלה שהידע נסתר מהם. ידע הוא כוח שעוזר לפתור בעיות. איזה בעיות ואתגרים פותרים סודות הקבלה. למה הם נקראים סוד ומה צריך לעשות כדי לגלות את הסוד.

מקורות

זוהר תולדות יט

בעוד שהיו הולכים, אמר ר' יוסי, ודאי, כל מה שהקב"ה עושה בארץ, הכל הוא בסוד החכמה, והכל הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכל הוא כראוי להיות. ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה. ואין לך דבר קטן שלא יהיו בו כמה דרכים ושבילים וסודות חכמה העליונה.

זהר, אחרי מות רפ״ח

א״ר אבא וכו׳: אמר רבי אבא פרשה זו בסוד חכמת התורה נקשרה, והכל סתום וגלוי, דהיינו שיש בה סוד ויש בה פשט. וכל התורה נמצאת כעין זה, בסוד ובפשט. ואין לך דבר בתורה שלא רשום בו השם הקדוש העליון שהוא סתום ומגולה. משום, שהנסתרות שבתורה, יורשים אותם קדושים העליונים, והנגלות שבה, מתגלים לשאר בני העולם… וע״כ הכל הוא סתום וגלוי. … (אחרי מות, מ״ז)

זןהר פנחס פט
ד
כ"ש מאן דמסר וכו': כל שכן, מי שמוסר סודות התורה, וסתרי קבלה, וסתרי מעשה בראשית, או סתרי אותיות של שם המפורש, לאנשים שאינם הגונים, ששולט עליהם יצר הרע, אשה זונה, שנאמר עליה, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. ואין לחם אלא כ"ב אותיות התורה. ואין ככר, אלא אפילו הלכה אחת.
ובחבור הראשון, לא גילה סוד אלו הפרורים, אלא בדרך פשט, ולא נתן בהם שיעור. אבל העמידו בעלי המשנה, שהשיעור של הפרורים הוא לא קטן מכזית. וכל שכן אם הם כביצה. כי בעלי המשנה החמירו עליהם, עד כזית עד כביצה, לברך עליהם ברכת המזון.

נשא מ״ד
וכל יום יש לו גדר מבחוץ, שלא כל אדם יוכל לכנוס לטוב ההוא שבו, דהיינו שיש חשך המכסה את האור. כמו שתמצא ביום הראשון אור, ותמצא בו חשך. וכן בכל יום תמצא שמירה, ואלו הם שמירה, כמו קוצים השומרים הכרם, שלא יכנוס זר אליו. ויש שומרים אחרים כמו נחשים ועקרבים ושרפים ששומרים הטוב ההוא, שלא יכנוס שם מי שאינו ראוי להכנס. ואם לא היתה שמירה, היו כל הרשעים יכולים לכנוס בסודות התורה.

זהר מצורע, ב

בשעה שהחשיך הלילה, והשערים נסתמים… אז מפיל הקב״ה שינה על כל בני העולם, ומפיל שינה אפילו על כל אלו שיש בהם התעוררות חיים, דהיינו הצדיקים. והרוחות משוטטים בעולם, ומודיעים לבני אדם בחלומם, דברים, מהם שקרים ומהם דברי אמת. ובני אדם נקשרים בשנתם.

כתר שם טוב, חלק ראשון, רמ-ב

החכמה נקרא נסתר, פי' כי נסתר [חכמת הנסתר, ששמעתי מפה קדוש מו' מנחם מענדל שנסתר] נקרא <מה> [דבר] שאין אדם יכול <להשיגו> [להבינו], כמו טעם של המאכל אי אפשר לספר לאדם שלא טעם טעם זה מעולם, א"א לפרש לו בדיבור איך ומה, ונקרא זה דבר סתר. כמו כן ענין אהבת הבורא ויראתו ית"ש אי אפשר לפרש לחבירו איך הוא האהבה בלב, וזה נקרא נסתר. אבל מה שהם קוראים נסתר חכמת הקבלה, האיך הוא נסתר, הלא כל מי שרוצה ללמוד הספר לפניו, ואם אינו מבין הוא עם הארץ, ולפני איש כזה גמרא ותוס' ג"כ נקרא נסתר. אלא ענין הנסתרות שבכל הזוהר וכתבי האריז"ל הכל בנויים על פי דביקות האלקות [למי שזוכה להדבק ולהיות צופה במרכבה העליונה. . .].

אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, המשך תער"ב, חלק שני, בס"ד, ש"פ וישב, העת"ר, תשעח

'. והנה המשל בזה ידוע כמו שני בנ"א משפיע ומקבל שהמשפיע עומד למע' עד"מ על הר והמקבל עומד למטה ויש דרכים ונתיבות נעלמות ונסתרות מן העליון אל התחתון, הרי יש ביחודם ב' אופנים או שהתחתון יעלה בהר דרך הדרכים והנתיבות אל העליון או שהעליון ירד למטה כו', 

והנה בכדי שהתחתון יעלה למעלה הרי צ"ל בעל כח שיוכל לעלות בהר וצריך לידע הדרכים והנתיבות הנסתרות לעלות בהם שאם נעלמו ממנו הדרכים הרי א"א לו לעלות ואדרבה יתעה בדרכו כו',

 וגם צריך לבושים כאלו שיהי' באפשרו לעלות ואם הלבושים אינם מכוונים א"י לעלות כו', וכמה ובאיזה אופן שהוא עולה בההר ה"ה מקבל פני העליון המתגלה אליו כו', 

אבל שהעליון ירד למטה הרי לא יש שום מניעה ועיכוב כלל כי לפניו נגלו כל הדרכים והנתיבות כו', וכמו שהוא בעצמו למעלה כן הוא יורד למטה כו'. 

והדוגמא מזה בהילוך האדם לעלות ולהדבק באלקים חיים שצ"ל בעל כח בעצם מצד נשמתו בעבודה תמה

בעבודה שבלב באהוי"ר שהן בחי' גדפין לעלות למעלה כו', וכמו עוף הפורח ע"י הכנפים שמנענעת אנה ואנה, כמו"כ בעבודה העלי' הוא אהוי"ר והו"ע רצוא ושוב וכמו הלוך

ונסוע ברצו"ש שעי"ז הוא העלי' ממדרי' למדרי' כו', וא"א להיות אהוי"ר בלי ידיעת והשגת אלקות כו', 

שע"ז צריכים הרבה יגיעה יגיעת נפש ויגיעת בשר לידע ולהשיג היטב ושיוקלט במוחו ויתעורר באהוי"ר כו' (וגם יש בזה חילוקי מדרי' בנשמות בשרשן ומקורן למעלה דלפי אופן כזה הוא עבודתה בהשגה אלקית ובאהוי"ר שלה כו'), וגם צריכים לידע הדרכים והנתיבות והן דרכי העבודה איך לעבוד את ה' כו' והוא אמיתי' רצה"ע באופן העבודה שלא יטעה בזה, ובדוגמא כמו שאול גבי צאן עמלק שהי' כוונתו לטוב וחשב שיהי' בזה בירור גדול והמשכת אור נעלה כו' וטעה בזה כו', 

וכמו"כ הוא בעבודה שצריכים לידע את הדרך האמיתי שעי"ז יכולים להתקרב אל אלקות, וכאשר טועה בזה ולוקח לו דרכים שאינם אמיתי' ה"ה תועה בדרכו ואדרבה מתרחק יותר כו', ובפרט שצ"ל בירור וזיכוך החומריות דגוף ונה"ב והלבושים דמחדו"מ כו', שבאם אינו מזוכך בכחותיו הטבעים ולבוש בלבושים צואים כו' הרי א"א כלל לעלות ואינו כלי כלל לאלקות כו', וע"י זיכוך החומריות ותיקון הלבושים עי"ז דוקא נעשה כלי לגילוי אור אלקי כו', והיינו שהן לבושים שבהם וע"י עולים בהר ה' כו', 

ואחר כ"ז כשישנם התנאים הנ"ל הרי הנברא בכח עצמו אינו יכול לעלות רק עד שרשו ומקורו והיינו בבחי' הארת אוא"ס שצמצם עצמו להיות מקור לעולמות כו'.