מתרגלות תניא

איך אני מבררת מה הרצון האמיתי שלי | מתרגלות תניא 39 – ענת הררי

איך אני יודעת מה אני באמת רוצה, ולמה לפעמים אני משתכנעת ללכת בניגוד לרצון הפנימי שלי.

פרק כג בתניא

פרק כג בתניא

וְעִם כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל יוּבָן וִיבֹאָר הֵיטֵב בְּתוֹסֶפֶת בֵּאוּר מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר1 דְּאוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד, וּבְתִקּוּנִים2 פֵּרְשׁוּ דִּרְמַ"ח פִּקּוּדִין אִנּוּן רְמַ"ח אֶבְרִין דְּמַלְכָּא. לְפִי שֶׁהַמִּצְוֹת הֵן פְּנִימִיּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְחֶפְצוֹ הָאֲמִתִּי הַמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַחֲיוֹתָם, כִּי כָּל חִיּוּתָם וְשִׁפְעָם תָּלוּי בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים כַּנּוֹדָע.
וְנִמְצָא שֶׁמַּעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְקִיּוּמָן הוּא לְבוּשׁ הַפְּנִימִי לִפְנִימִית רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּמַּעֲשֶׂה זֶה נִמְשָׁךְ אוֹר וְחִיּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְהִתְלַבֵּשׁ בָּעוֹלָמוֹת. וְלָכֵן נִקְרָאִים אֵבְרֵי דְּמַלְכָּא דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁאֵבְרֵי גּוּף הָאָדָם הֵם לְבוּשׁ לְנַפְשׁוֹ, וּבְטֵלִים לְגַמְרֵי אֵלֶיהָ מִכֹּל וָכֹל. כִּי מִיָּד שֶׁעוֹלֶה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לִפְשֹׁט יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הֵן נִשְׁמָעוֹת לִרְצוֹנוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלִי שׁוּם צִוּוּי וַאֲמִירָה לָהֶן וּבְלִי שׁוּם שְׁהִיָּה כְּלָל, אֶלָּא כְּרֶגַע מַמָּשׁ, כְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ. כָּךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל הַחִיּוּת שֶׁל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְקִיּוּמָן הוּא בָּטֵל לְגַמְרֵי לְגַבֵּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַמְּלֻבָּשׁ בּוֹ, וְנַעֲשֶׂה לוֹ מַמָּשׁ כְּגוּף לַנְּשָׁמָה.
וְכֵן הַלְּבוּשׁ הַחִיצוֹן שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבָּאָדָם הַמְּקַיֵּם וְעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה, שֶׁהוּא כֹּחַ וּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּהּ, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בַּחִיּוּת שֶׁל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה, וְנַעֲשֶׂה גַּם כֵּן כְּגוּף לַנְּשָׁמָה לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּבָטֵל אֵלָיו לְגַמְרֵי. וְעַל כֵּן גַּם אֵבְרֵי גּוּף הָאָדָם הַמְּקַיְּמִים הַמִּצְוָה, שֶׁכֹּחַ וּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית מְלֻבָּשׁ בָּהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה וְקִיּוּם הַמִּצְוָה, הֵם נַעֲשֹוּ מֶרְכָּבָה מַמָּשׁ לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כְּגוֹן הַיָּד הַמְּחַלֶּקֶת צְדָקָה לָעֲנִיִּים אוֹ עוֹשָׂה מִצְוָה אַחֶרֶת, וְרַגְלַיִם הַמְּהַלְּכוֹת לִדְבַר מִצְוָה, וְכֵן הַפֶּה וְלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְהַמֹּחַ שֶׁמְּהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּבִגְדֻלַּת ה' בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה3: הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁכָּל אֵבְרֵיהֶם כֻּלָּם הָיוּ קְדוֹשִׁים וּמֻבְדָּלִים מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא נַעֲשֹוּ מֶרְכָּבָה רַק לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְבַדּוֹ כָּל יְמֵיהֶם.
אַךְ הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִרְהוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבַּמֹּחַ וְכֹחַ הַדִּבּוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבַּפֶּה, שֶׁהֵם לְבוּשֶׁיהָ הַפְּנִימִיִּים שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית, וְכָל שֶׁכֵּן נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַצְמָהּ הַמְּלֻבֶּשֶׁת בָּהֶם, כֻּלָּם מְיֻחָדִים מַמָּשׁ בְּיִחוּד גָּמוּר בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְלֹא מֶרְכָּבָה לְבַד. כִּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא הוּא הַדְּבַר הֲלָכָה עַצְמָהּ שֶׁמְּהַרְהֵר וּמְדַבֵּר בָּהּ, שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת הֵן פְּרָטֵי הַמְשָׁכוֹת פְּנִימִיּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן עַצְמוֹ, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁדָּבָר זֶה מֻתָּר אוֹ כָּשֵׁר אוֹ פָּטוּר אוֹ זַכַּאי, אוֹ לְהֵפֶךְ. וְכֵן כָּל צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת תְּנָ"ךְ הֵן הַמְשָׁכַת רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ, הַמְּיֻחָדוֹת בְּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַמַּדָּע כו'. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ4 דְּאוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד, וְלֹא אֶבְרִין דְּמַלְכָּא לְחוֹד כְּפִקּוּדִין.
וּמֵאַחַר שֶׁרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הַמְּיֻחָד בְּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, הוּא בְּגִלּוּי לְגַמְרֵי, וְלֹא בְּהֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל וּכְלָל בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית וּלְבוּשֶׁיהָ הַפְּנִימִיִּים, שֶׁהֵם מַחֲשַׁבְתָּהּ וְדִבּוּרָהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, הֲרֵי גַּם הַנֶּפֶשׁ וּלְבוּשֶׁיהָ אֵלּוּ מְיֻחָדִים מַמָּשׁ בְּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, כְּיִחוּד דִּבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נִפְרָד כִּי אִם בְּהֶסְתֵּר פָּנִים, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיִּחוּדָם הוּא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז מִיִּחוּד אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, מֵאַחַר שֶׁרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא בְּגִלּוּי מַמָּשׁ בַּנֶּפֶשׁ וּלְבוּשֶׁיהָ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הוּא הוּא הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מֵאוֹר וְחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדִכְתִיב5: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". וְאִם כֵּן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, לְמַעְלָה מִכֻּלָּם. וְהִיא הִיא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרָא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹךְ עָלְמִין, רַק מְחַיֶּה וּמֵאִיר לְמַעְלָה בִּבְחִינַת מַקִּיף. וְהִיא הִיא הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בַּנֶּפֶשׁ וּלְבוּשֶׁיהָ בִּבְחִינַת גִּלּוּי מַמָּשׁ, כְּשֶׁעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה; וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי כו'6 [וּמִשּׁוּם הָכִי יָכוֹל לִסְבֹּל, מִשּׁוּם דְּלָא חָזֵי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֶלְיוֹנִים].
וּבָזֶה יוּבָן לָמָּה גָדְלָה מְאֹד מַעֲלַת הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְוֹת, וַאֲפִלּוּ מִתְּפִלָּה, שֶׁהִיא יִחוּד עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים [וְהָא דְּמִי שֶׁאֵין תּוֹרָתוֹ אֻמַּנְתּוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק, הַיְנוּ מֵאַחַר דְּמַפְסִיק בְּלָאו הָכִי].
וּמִזֶּה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו יִרְאָה גְּדוֹלָה בְּעָסְקוֹ בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן אֵיךְ שֶׁנַּפְשׁוֹ, וּלְבוּשֶׁיהָ שֶׁבְּמֹחוֹ וּבְפִיו, הֵם מְיֻחָדִים מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מַמָּשׁ הַמִּתְגַּלֶּה בָּהֶם, מַה שֶּׁכָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּלֹא חֲשִׁיבֵי קַמֵּהּ וּכְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, עַד שֶׁאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָם מַמָּשׁ אֶלָּא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין בִּבְחִינַת מַקִּיף, לְהַחֲיוֹתָם עִקַּר חִיּוּתָם; רַק אֵיזוֹ הֶאָרָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתוֹכָם מַה שֶּׁיְּכוֹלִים לִסְבֹּל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב7: "וַיְצַוֵּנוּ ה'… אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה'" וגו' [וְעַל יִרְאָה גְּדוֹלָה זוֹ אָמְרוּ8: "אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה", וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֶצְלָהּ תַּרְעָא לְדַרְתָּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר]. אֶלָּא דְּלָאו כָּל מוֹחָא סָבִיל דָּא, יִרְאָה כָּזוֹ. אַךְ גַּם מַאן דְּלָא סָבִיל מֹחוֹ כְּלָל יִרְאָה זוֹ, לֹא מִנַּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ, מִפְּנֵי פְּחִיתוּת עֶרֶךְ נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ בְּמַדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, אֵין יִרְאָה זוֹ מְעַכֶּבֶת בּוֹ לְמַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.

עוד בקטגוריה זו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן