הלקחים ממות חמינאי

איזהו חכם – הלומד מכל אדם,
ולא רק מכל אדם, מכל ארוע, בטח ממאורעות גדולים שכאלה.
עכשיו לכל לקח תמיד צריך להיות ממד אישי. כלומר לימוד אישי, לחיים שלי.
אז מה למדים ממבצע שאגת הארי.
אחת, שסופו של רוע ליפול. אין דבר כזה שמישהו עושה רע או רוצה רע או מביע רע ובסוף הוא לא משלם על כך מחיר. זהו עולם שיש בו סדר וצדק, גם אם הוא נראה רק לאחר זמן.
לא יכול להיות שמישהו ירשה לעצמו להתנהג איך שהוא רוצה, לכעוס, להתפרץ, לרטון כל הזמן ובסוף הוא לא יישלם על כך מחיר.
שתיים, שכל מציאות יכולה להתהפך בין לילה מן הקצה אל הקצה. ולכן צריך כל הזמן לחזק ביטחון פנימי ולהיות מוכנים להזדמנויות ושינויים.
שלוש, שכמו במגילת אסתר הניסים הגדולים ביותר הם אלה שמלובשים בתוך הטבע, בתוך עולם כמנהגו נוהג. האתגר הגדול הוא להעריך את הניסים הללו, לייקר אותם, להודות עליהם. לא לקבל הצלחות כמובן מאליו. כתוב שנס לא קורה לחינם, אם משהו קורה יש לו מטרה, והמטרה היא תמיד שהאדם יפתח את העיניים, לא יחיה חיים סתמיים, ירים את הראש לשמיים, ייפטר מדקדוקי העניות שלו ומקטנות המוחין ויעבור ממה שנקרא ארץ מצרים לארץ זבת חלב ודבש.
ואם אנחנו לא למדים את הלקחים הללו, אז חבל כי הנסים סתם מתבזבזים.