בריאות הנפש והגוף

התמודדות רגשית היא הלב של התבוננות.

קטגוריה זו כוללת מספר נושאים ובהם: סטרס ועומס רגשי | עצבות, דיכאון ייאוש וריקנות | עצלות ועייפות | התמודדות עם קשיים ומשברים | כעס וביקורתיות | טרדות חרדות ופיזור הנפש | חסמים בנפש | הכרת העולם הרגשי | בדידות ופגיעה ועוד

שיעורים ותוכניות נוספים מתעדכנים תדיר.

  • סוד הנקודה הטובה

    אנחנו רוצים טוב, אבל לא מספיק מודעים לכך; דברי הצדיקים צריכים לדבר לכולם; צריך להרגיש את הכאב – ראיון עם ר' רן ובר על ספרו החדש

  • תקשיבו לצלילים – פוסט אורח

    כיצד משפיעים הצלילים על הנפש? רשימה פוסט האזעקות, מאת אריק מלכיאלי

  • כיצד להתמודד עם אובדן וסבל?

    ר' בוטמן, השליח בנהריה, ר' שמולביץ', השליח בבית שאן, ר' שיינר, השליח בבוסטון, ר' מוסקוביץ, השליח באילינוי, ר' מוטי גל, השליח ברמת גן - מהו המסר העולה מאובדן חמישה שלוחים בפרק זמן קצר.

  • הדורבן האקזיסטנציאלי שלי והערה קצרה על תורת הרב גינזבורג

    בשביל מה כל זה? בשביל מה מתאמצים ולומדים? שאל הרב וועכטר ברגע מרגש בשעה שתיים לפנות בוקר. באמת בשביל מה כל זה, ואיך זה קשור לפלנטר פצאיטיס

  • טבעונות יהודית וטבעונות אנטי-הומניסטית

    טבעונות? כן, אבל מהסיבות הנכונות. ד"ר יובל נוח הררי וגארי יורופסקי הם דוברים בולטים של מגמה טבעונית חדשה המקדמת אנטי הומניזם שהוא אויב לא רק של המחשבה היהודית

  • ואם לא בא לי לשמוח?

    שני אירועים, שתי בשורות שניחתו עלי במהלך החגים ומציגות שתי פרספקטיבות ותובנה אחת

  • צריכים קצת שקט, יישוב הדעת או סוד יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית

    יישוב הדעת. מנוחת הנפש. ריכוז. שיפור יכולת העיון והלימוד. מיקוד. השגת כל אלה כרוכה במאבק. כיצד רביעית היין יכולה לסייע בצלילות הדעת

  • הנר שלא אשכח

    את השמירה הזאת לא אשכח לעולם. בכל רגע הייתי בטוח שהנה יבואו לאסוף אותי. עוד קצת סבל וזה ייגמר. שקלתי את כל האפשרויות. טירונות יחידה או לא, הייתי כפסע מנטישת העמדה. עד שנזכרתי בסיפור על יהודי אחד שנכלא ערום בערבות רוסיה הלבנה. במשך ימים שלמים הוא התבונן באורו של נר שדלק במרחק עשרות מטרים ממנו.

  • חרדות? סטרס? מה הורג יותר? וכיצד להגיע לגיל מאה

    באי איקריה שוכחים למות. תזונה, קהילתיות, עבודה פיזית, אמונה ובעיקר שלוות נפש. ואצלנו? אזעקות, לחץ, יזמות. כיצד כל אלה משפיעים עלינו?..

  • האמפטיה שלי לענת קם

    מאיזה מקום אפשר להזדהות עם ענת קם וטל מור, ואיך זה קשור לנפילה של "החוזה" מלובלין

  • בין קואצ'ינג (אימון) לקואצ'ינג יהודי

    פסיכולוג, רב או מאמן אישי? כיצד ניתן לאפיין את 'סצנת' הקואוצינג' היהודי המתפתחת ובמה היא שונה מהאימון הכללי?

  • להתווכח עם הבחירות של עדי טלמור

    אי אפשר לשפוט את הבחירות של מי שנודע לו שהוא חולה במחלה סופנית ובוחר לשים קץ לחייו. שיפוטיות לא ראויה כאן, רק חמלה. אולם אפשר לדון בבחירות הללו ולהציג את החלופות להן

  • זה לא עליית מחירי הדיור, זה עמוק יותר

    המחאה להורדת מחירי הדיור עתידה להיכשל אם היא לא תחשוף את המשמעות העמוקה המקופלת ברצון לשינוי מבנה ומחירי הדיור בישראל

  • ניסיונות

    מעשה ברוריה נועד להוכיח כי אין אפוטרופוס לעריות, אלא שבזמננו הוא בעיקר מעניק לגיטימציה לחולשה האנושית. גם אם המעשה לא באמת התקיים, ניתן ללמוד ממנו מהם ניסיונות וכיצד ניתן להתמודד עמם

  • בשר וחלב בשבועות ובכלל

    מדוע מפרידים בין בשר לחלב ומדוע ממתינים בין בשר לחלב ולא בין חלב לבשר, מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות ומה הקשר בין מאכלי חלב בשבועות לבין גילוי תכלית בריאת העולם

  • יהדות VS קרואסונים: על הקשר בין תשובה לאוכל בריא

    אזהרה: זוהי רשימה קיצונית במיוחד, שקרוב לודאי תרגיז אתכם. עדיף לא לקרוא כשאוכלים

  • כיצד להתמודד עם חרדות

    מה להשיב לקול הפנימי המבקש לגרור אותך לעולם חרדתי, ומה בין האקזיסטנציאליזם הדיאלקטי של הרב סולובייצ'יק לזה של התניא

  • מקום האוכל בחיים הרוחניים

    מעמד מתן תורה. שיא ההתרגשות. בטרם זקני ישראל מתאוששים הם כבר אוכלים ושותים. מה אנו למדים מכך? שהאכילה היא לא אמצעי טכני לקיום פיזיולוגי כי אם זירה חשובה להשגות רוחניות

  • שגרה ושחיקה

    ההתמודדות עם השגרה, עד כמה שהדבר יישמע מתמיה, היא אחד היסודות החשובים ביהדות. למה? צפו בקטעים מהשיעור במסגרת הקורס "בין העצמה אישית לחוויה אינטלקטואלית" שמתקיים ברעננה

  • מוסיקה, מסרים ומשמעות

    מה בין עיון לבין חוויה מוזיקלית. כיצד המוזיקה משפיעה עלינו ועד כמה בכוחה לשכנע במסרים.

  • מה יכול היה להיות גרוע מהשואה?

    על פי השמועה, האדמו"ר מקלויזנבורג, שאיבד את 11 מילדיו בשואה, הפטיר פעם בשיחה על השואה כי יכול היה להיות גרוע יותר. מה יכול היה להיות גרוע יותר?

  • עצבות וחרדות

    למרות שהעצבות והחרדות הן מצב נפשי נפוץ בחברה המודרנית, היהדות אינה מקבלת את הנטייה לעצבות וקובעת כי מי שמוטרד ונופל לידי עצבות ודאגות, הוא כמי שעובד עבודה זרה.

  • עוברים דירה? בית חדש? מה המשמעות הפנימית?

    בניית בית חדש ומעבר דירה הם אמנם מרגשים ומשמחים אך גם לא פחות מלחיצים ומעייפים. לכן אומרים חכמים כי 'כל העוסק בבנין מתמסכן'. מצד שני 'כל אדם שאין לו בית אינו אדם'. לבית תכונות מיוחדות שבהן תלויה שלמות האדם. מה הופך את הבית לגורם שבו תלויה שלמותנו?

  • מבנה הנפש

    ספר התניא מלמד על שתי נפשות הפועלות באדם ומנהלות ביניהן מאבק מתמשך על השליטה בגוף האדם, מחשבותיו, דיבורו והתנהגותו בפועל. הנפשות משולות לשני מלכים הנלחמים זה בזה בניסיון לשלוט בעיר קטנה המדומה לגוף האדם1. על שתי הנפשות הקיימות באדם אנו למדים כבר משני תיאורי בריאת האדם המצויים בספר בראשית2. ככתוב בישעיה: 'אומר ונשמות אני עשיתי'3. נפש אחת, המכונה נפש אלוקית, על שום שמקורה הישיר הוא מהאלוקי4 מאופיינת בשאיפתה לשוב חזרה לכור מחצבתה. אין לה עניין בהנאות הגשמיות ולכן היא מוכנה לוותר עליהם כדי להתייחד עם קונה. הנפש האחרת, המכונה בעיקר הנפש הבהמית, מאופיינת בתחושת 'אני ואפסי עוד'5, אני מרכז העולם. יחסה של נפש זו עם העולם הסובב מושתת על בחינת מתמדת של נתינה וקבלה. כשהתורה מתארת את בריאת העולם, היא משתמשת בלשון דיבור. מנגד, נפשו האלוקית של האדם לא נבראה בדיבור כי אם בנפיחה. מכך ניתן ללמוד כי אלוקים ברא את העולם רק מחיצוניות הבל פיו. מהדיבור האלוקי נבראו העולמות שהם רק החיצוניות, שטח הפעולה, המבנים והתפאורה, לנזר הבריאה, האדם6. בעל התניא מסביר כי כאשר הקב"ה נפח באדם, הוא הביא את פנימיותו לאדם, והשאיר בו חלק מפנימיות זו. לכן הנשמה האלוקית באדם מקורה מפנימיות האלוקות ובלשון הזהר: 'מאן דנפח, מתוכיה נפח', תוכיות הנופח יוצאת בנפיחה7. ממשל הנפיחה שבתורה ניתן ללמוד, כאמור, כי…

  • כל הכועס נשמתו מסתלקת ממנו' – על הכעס, חלק ב'

    צעדים ראשונים לקראת התגברות על מידת הכעס. מומלץ להקדים ולקרוא את הרשימה הראשונה: 'על כעס עצבים והתפרצויות'. פורסם במקור ב-22.7.08

  • על כעס, עצבים והתפרצויות

    התקפי זעם בלתי נשלטים או סתם 'עצבים', גורמים נזק רב לנו ולסביבה. הכעס, וחוסר האונים שהוא מגלם, מצביעים על התעצמות הצד הבהמי שבנו. באופן טבעי, יש כאלה שהם בעלי 'פתיל קצר' יותר מאחרים. מה הוא הכעס – חלק א'. פורסם במקור ב-18.7.2008

  • חלומות ומשמעותם

     מבוא: חלום שלא נפתר – כאגרת שלא נקרה הגמרא מספרת אודות אדריאנוס, קיסר רומי, אשר חפץ לדעת את שהוא עתיד לחלום בלילה. לשם כך פנה אל רבי יהושע, שחכמתו וידיעותיו נודעו למרחקים[1], וביקש שיתאר לו במה יחזה בשעה שיישן. רבי יהושע נמנע מלסרב לפניית הקיסר בתואנה שהוא איננו נביא. בעוז רב גילה לשליט כי הוא עתיד לראות בחלומו את אויביו הפרסים התופסים ומשעבדים אותו כעבד הרועה חזירים[2]. דבריו של רבי יהושע אולי לא נשענו על נבואה, אך התלמוד מתיר לנו להניח כי הקיסר הפך והפך בדברי הרב החכם, עד שממילא מחשבות היום כיוונו את מחשבות הלילה, הן החלומות, וכתוצאה מכך חלם בשנתו על התרחשות הדומה לזאת שתוארה בפניו. הסיפור הקצר, שרבים כמוהו זרועים במסכת ברכות, מעורר סדרת שאלות, ובהן: מהם חלומות ומהי השינה? לשם מה נדרשת השינה? האם יש משמעות לחלומות? כיצד משפיעים מעשיי האדם על עיצוב החלומות? האם אופן פתרון החלום תורם לאפשרות מימושו במציאות? האם החלום כולל בתוכו מסר מעולמות עליונים או שהוא רק שיקוף מסוים של תהליכים, מודעים או מודחקים, אשר מתקיימים באדם בשעות ערותו? האם אנו מסוגלים לשלוט בחלומות? ואם כן, כיצד? שינה וחלומות הם נושאים המרתקים את המין האנושי מאז ומעולם, ובה בעת מתקבלים בהבנה כתחומים סתומים, שרב בהם הנסתר על הגלוי. הסיבה לעניין הרב…

  • האינטרנט כאתגר המרכזי לבינוני

    הרשימה הזאת מיועדת בעיקר למי שמתעניין בנעשה בתקשורת הדתית ופורסמה בCOL ובחב"ד אינפו בחודשים האחרונים נדמה כי החריף המאבק החרדי כנגד הפופולאריות הגואה של אתרי האינטרנט החרדיים בפרט והפעילות האינטרנטית בכלל. גם בחב"ד בלטה בעבר הרתיעה מהשפעות האינטרנט, אולם בשבוע שעבר נפל דבר. חשובי רבני חב"ד חתמו לראשונה על קריאה שאינה פונה לקהל הגולשים כי אם לעורכי אתר החדשות החב"די – חב"ד אינפו, ומיועדת, כך נראה, גם לשאר עורכי האתרים הקשורים לחב"ד. פניית הרבנים תובעת להגביל את אופני השימוש באינטרנט ובתוך כך אוסרת על אתרי החדשות לפרסם תגובות או דברים העשויים לעורר מחלוקת. מזה שנתיים אני מלמד במכללת ספיר קורס העוסק בתפיסת התקשורת בחסידות חב"ד. ההתפתחויות האחרונות, כך נראה, בהחלט מחייבות עדכון של כמה מהרעיונות. החלטת הרבנים מבטאת רצון אמיתי להתמודד עם הסכנות העצומות הגלומות באמצעי תקשורת זה. האינטרנט, שהלך והתפשט בבתים חרדיים, הציב אתגר משמעותי מעצם היותו כלי יעיל לקידום תאוות וצרכים בהמיים ולהטמעת תפיסות עולם חלופיות למחשבה היהודית. יחד עם האמור, הרשת היא זירת התקשורת החדשה והחשובה ביותר בזמננו. מי שלא שם פשוט לא קיים. תפיסת עולם שלא תימצא ברשת, לא תתפשט לקהלים חדשים ואולי אף לא תתקיים לאורך זמן. ברשת אין ריק. אם מחשבת החסידות לא תימצא בה, הגולשים ייטו לחלופות אחרות. שכן תקשורת מעצם טיבה תמיד…

Back to top button