כשאין לנו כוח להתבונן או לגלות אהבה
לא תמיד יש לנו זמן או כוח לעצור, להתבונן, לזכך את השכל, למנוע את הבלבולים, לגלות אהבה.
כאן נכנסת לתמונה מידת הנצח.
מידת הנצח מאופיינת בהסכם שהאדם כורת עם עצמו, סוג של התעקשות ומסירות נפש, שדברים שבהם הוא התבונן, הפנים ובחר יבואו לידי ביטוי בהנהגותיו מבלי שהוא יצטרך להחליט לגביהם כל פעם מחדש.
אפשר לדמות זאת לברית הנישואים. הנישואים במובן זה הם סוג של הסכם שנועד עבור ימים קשים, ימי שיגרה וקושי לנהל חיי אהבה פורחים. בזמנים אלה ההחלטה לעבוד ביחד, להישאר יחד ולהתעקש על אהבה, זקוקה למידת הנצח, שהיא ענף של מידת החסד ונשענת על זיכרון הברית.
המעלה במידת הנצח היא שאין לה הפסק. בהעדר התבוננות יכול להיות שתעלם האהבה. לעומת זאת מידת הנצח היא תמידית ועוזרת לעבור מכשולים, לגלות נחישות והתמדה גם כשיש רעשים חיצוניים ופנימיים.
(וראו הרבי מהר"ש, המשך מים רבים תרל"ו, נב)
