הדרך לקבלה עצמית ושלמות פנימית עוברת בהכרה שאני לא מותנה | תניא, פרק ב (8)

פרק ב בתניא מציע את ההכרה הכי חשובה בדרך לקבלה עצמית והתגברות על רגשות לא רצויים.

וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב1: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וְ"אַתָּה נָפַחְתָּ בִּי"2, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר3: מַאן דִּנְפַח מִתּוֹכֵהּ נְפַח, פֵּרוּשׁ, מִתּוֹכִיּוּתוֹ וּמִפְּנִימִיּוּתוֹ, שֶׁתּוֹכִיּוּת וּפְנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁבָּאָדָם מוֹצִיא בִּנְפִיחָתוֹ בְּכֹחַ. כָּךְ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה, כְּדִכְתִיב: "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל"4, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם"5. פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהַבֵּן נִמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב, כָּךְ כִּבְיָכוֹל נִשְׁמַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁכָה מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּאִיהוּ חַכִּים וְלָא בְּחָכְמָה יְדִיעָא6, אֶלָּא הוּא וְחָכְמָתוֹ אֶחָד וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם7, שֶׁהוּא הַמַּדָּע וְהוּא הַיּוֹדֵעַ כו', וְדָבָר זֶה אֵין בִּיכֹלֶת הָאָדָם לַהֲבִינוֹ עַל בֻּרְיוֹ כו', כְּדִכְתִיב9: "הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא", וּכְתִיב10: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם" וגו'. ***1 בראשית ב ז;2 ברכת "אלהי נשמה" בשחרית; 3 לא מצאתי; 4 שמות ד כב; 5 דברים יד א; 6 פתיחת אליהו; 7 רמב"ם הלכות יסודי התורה ב י; 8 תהלים קד כד; 9 איוב יא ז; 10 ישעיהו נה ח.