מה לעשות כדי לא להיות מאוכזבת | מתרגלות תניא 51 – ענת הררי

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מאוכזבת ומתוסכלת.

לבעל התניא יש תשובה איך למנוע את האכזבה.

על-פי פרק ל בתניא

תניא פרק ל

עוֹד זֹאת יָשִׂים אֶל לִבּוֹ, לְקַיֵּם מַאֲמַר רַזַ"ל1: "וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם". וֶהֱוֵי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי קַל שֶׁבַּקַּלִּים. וְהַיְנוּ עַל פִּי מַאֲמַר רַזַ"ל2: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ". כִּי מְקוֹמוֹ גּוֹרֵם לוֹ לַחֲטֹא, לִהְיוֹת פַּרְנָסָתוֹ לֵילֵךְ בַּשּׁוּק כָּל הַיּוֹם וְלִהְיוֹת מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, וְעֵינָיו רוֹאוֹת כָּל הַתַּאֲווֹת, וְהָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד, וְיִצְרוֹ בּוֹעֵר כְּתַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהוֹשֵׁעַ3: "הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה" וגו'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק מְעָט, וְרֹב הַיּוֹם יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ. וְגַם אִם הוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם בַּשּׁוּק, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ מְחֻמָּם כָּל כָּךְ בְּטִבְעוֹ. כִּי אֵין הַיֵּצֶר שָׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ, יֵשׁ שֶׁיִּצְרוֹ כו', כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת, גַּם מִי שֶׁהוּא מְחֻמָּם מְאֹד בְּטִבְעוֹ וּפַרְנָסָתוֹ הִיא לִהְיוֹת מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת כָּל הַיּוֹם, אֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת עַל חֲטָאָיו, וּמִקְרֵי רָשָׁע גָּמוּר עַל אֲשֶׁר אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו. כִּי הָיָה לוֹ לְהִתְאַפֵּק וְלִמְשֹׁל עַל רוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ, מִפְּנֵי פַּחַד ה' הָרוֹאֶה כָּל מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל כִּי הַמֹּחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלַדְתּוֹ.
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת שֶׁהִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, לִשְׁבֹּר הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה מִפְּנֵי פַּחַד ה', וּכְמוֹ נִסָּיוֹן מַמָּשׁ. וְהִלְכָּךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', לִשְׁקֹל וְלִבְחֹן בְּעַצְמוֹ אִם הוּא עוֹבֵד ה' בְּעֶרֶךְ וּבְחִינַת מִלְחָמָה עֲצוּמָה כָּזוֹ וְנִסָּיוֹן כָּזֶה, בִּבְחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב. כְּגוֹן בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, לִשְׁפֹּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה' בְּכָל כֹּחוֹ מַמָּשׁ, עַד מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, וּלְהִלָּחֵם עִם גּוּפוֹ וְנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבּוֹ, הַמּוֹנְעִים הַכַּוָּנָה, בְּמִלְחָמָה עֲצוּמָה, וּלְבַטְּשָׁם וּלְכַתְּתָם כֶּעָפָר קֹדֶם הַתְּפִלָּה שַׁחֲרִית וְעַרְבִית מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם, וְגַם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּיגִיעַת נֶפֶשׁ וִיגִיעַת בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בַּאֲרִיכוּת. וְכָל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִידֵי מִדָּה זוֹ, לְהִלָּחֵם עִם גּוּפוֹ מִלְחָמָה עֲצוּמָה כָּזוֹ, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִבְחִינַת וְעֶרֶךְ מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה, לִהְיוֹת נִכְנָע וְנִשְׁבָּר מִפְּנֵי פַּחַד ה'.
וְכֵן בְּעִנְיַן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכָל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וְהַמִּצְוֹת בְּכַוָּנָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כַּוָּנַת הַמִּצְוֹת לִשְׁמָן. וְכֵן בְּעִנְיַן עֵסֶק לִמּוּד הַתּוֹרָה, לִלְמֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לְפִי טִבְעוֹ וּרְגִילוּתוֹ, עַל יְדֵי מִלְחָמָה עֲצוּמָה עִם גּוּפוֹ. כִּי הַלּוֹמֵד מְעָט יוֹתֵר מִטִּבְעוֹ, הֲרֵי זוֹ מִלְחָמָה קְטַנָּה, וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן עִם מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר כָּאֵשׁ, דְּמִקְרֵי רָשָׁע גָּמוּר אִם אֵינוֹ מְנַצֵּחַ יִצְרוֹ לִהְיוֹת נִכְנָע וְנִשְׁבָּר לִפְנֵי ה'. וּמַה לִּי בְּחִינַת סוּר מֵרָע וּמַה לִּי בְּחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב, הַכֹּל הִיא מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, יָחִיד וּמְיֻחָד בָּרוּךְ הוּא. וְכֵן בִּשְׁאָר מִצְוֹת, וּבִפְרָט בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה וּכְהַאי גַּוְנָא.
וַאֲפִלּוּ בִּבְחִינַת סוּר מֵרָע, יָכוֹל כָּל אִישׁ מַשְׂכִּיל לִמְצֹא בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאֵינוֹ סָר לְגַמְרֵי מֵהָרַע בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְמִלְחָמָה עֲצוּמָה כְּעֵרֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וַאֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵעֵרֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל. כְּגוֹן לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע שִׂיחָה נָאָה, אוֹ סִפּוּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ גְּנַאי קָטָן וְקַל מְאֹד, אַף שֶׁהוּא אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לְנַקּוֹת עַצְמוֹ, כַּנּוֹדָע מֵהָא דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְאָבִיו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: "לָאו אֲנָא כַּתְבֵהּ אֶלָּא יְהוּדָה חַיָּטָא כַּתְבֵהּ", וְאָמַר לוֹ: "כַּלֵּךְ מִלָּשׁוֹן הָרַע" [עַיֵּן שָׁם בִּגְמָרָא רֵישׁ פרק י' דְּבָבָא בַּתְרָא4]. וּכְהַאי גַּוְנָא כַּמָּה מִלֵּי דִּשְׁכִיחֵי טוּבָא. וּבִפְרָט בְּעִנְיַן לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ, שֶׁהוּא מִדְּאוֹרָיְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" וגו'5 "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם" וגו'6. וְגַם דִּבְרֵי סוֹפְרִים חֲמוּרִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה7 וכו'. אֶלָּא שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֵן מֵעֲוֹנוֹת שֶׁהָאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו, וְגַם נַעֲשֹוּ כְּהֶתֵּר מֵחֲמַת שֶׁעָבַר וְשָׁנָה8 וכו'.
אֲבָל בֶּאֱמֶת, אִם הוּא יוֹדֵעַ סֵפֶר וּמַחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' וְקִרְבַת אֱלֹקִים יֶחְפָּץ, גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׂא וְאַשְׁמָתוֹ גָּדְלָה בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, בְּמַה שֶׁאֵינוֹ נִלְחָם וּמִתְגַבֵּר עַל יִצְרוֹ בְּעֵרֶךְ וּבְחִינַת מִלְחָמָה עֲצוּמָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, מֵאַשְׁמַת קַל שֶׁבַּקַּלִּים מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת הָרְחוֹקִים מֵה' וְתוֹרָתוֹ, וְאֵין אַשְׁמָתָם גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, בְּמַה שֶׁאֵינָם כּוֹבְשִׁים יִצְרָם הַבּוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה מִפְּנֵי פַּחַד ה' הַמֵּבִין וּמַבִּיט אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, כְּאַשְׁמַת כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל ה' וְאֶל תּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל גַּבֵּי אַחֵר, שֶׁיָּדַע בִּכְבוֹדִי וכו'9. וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל10 עַל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשֹוּ לָהֶם כִּשְׁגָגוֹת.