איך לא לחיות חיים חסרים – רצוא ושוב | חברותא – פרשת אחרי

מה יהפוך אותי לאישיות עשירה, סקרנית, מלאת חיוניות, שלא תלויה באחרים או במאורעות כדי להתמלא. אישיות שבונה קשרים אמיתיים עמוקים, אישיות נוכחת ולא אישיות דלה, שמקיימת יחסים של אינטרסים, שאין לה שאר רוח ומגדירה את עצמה רק על פי מה שהשיגה?
את התשובה לשאלה הזו נותן לנו בן זומא בפרקי אבות והיא מתחלקת לארבעה ממדים.
אחת, חכמה – שמהותה זה היא היכולת שלי ללמוד מכל אדם, בייחוד ממי שאני לא מסכים לו ואפילו מכאלה שמאיימים עלי. גם ממי שמעלי וגם ממי שמתחתי. ולדעת שכל אדם, כל נברא, הוא עדות לקיומו של הבורא. כי אם אני מזלזל במישהו אני גם מזלזל בבורא של אותו אדם. כי אני כאילו אומר שהוא נברא לחינם בלי ערך.
שתיים, גבורה זו היכולת להגיד לא, להימנע, להתגבר על משיכה. לדעת לעצור מחשבות לא רצויות ודיבורים לא שייכים. לדעת לעצור כעס או עצב או תאווה.
שלוש, עושר מתבטא ביכולת להיות מחובר,הכוונה שאין עשיר אלא בדעת. כלומר שהדברים שאני עושה נוגעים בי ואני ממוקד בהם.
ואחרון זה כבוד, רצון להשפיע לא כדי לקבל אלא כי אני רואה אנשים, מה הם צריכים, מי הם, ואיך אני מתאים את האור שלי לכלים שלהם.
כשאדם עובד על ארבעת הממדים הללו, אומר האר״י הוא בונה אישיות שלמה, עשירה, מעניינת שאנשים רוצים בקרבתה.