עצמי

  • עבודת הזכרון

    במסגרת המוגבלות האנושית, מלאכת הזכרון מבטאת את הצד חסר הגבול שבחיינו. ללא הזכרון אנו מאבדים מערכם של אירועים וחוויות. הזיכרון הוא הכלי המסייע לנו להחדיר משמעות בכל פרט בחיינו ובחיי הסובבים אותנו. פורסם במקור ב-14.7.2008

  • רצון הלב – להיות עצמי, חלק ג'

    לקריאת חלק א', חלק ב' כיצד השגת העצמיות יכולה להיות תוצאה של רצון פנימי? היציאה מן המֵצר למרחב מומשלת ליציאת מצרים, המאורע ההיסטורי המכונן של העם היהודי. בכל דור ודור1 ובכל יום ויום2 האדם צריך לראות עצמו כמצוי ביציאת מצרים. על פי החסידות היציאה ממצרים גם היא אינה רק סיפור מקראי, כי אם תהליך מתמשך בנפש של היחלצות מהמֵיצרים וההגבלות הסוגרים על האדם את דרכו. היציאה ממצרים והתחלת צעידה במדבר, בארץ לא זרועה, כדי להגיע ל'ארץ טובה ורחבה' כרוכה בהתמודדות עם 'עמלקים', גורמים מפריעים המקררים את הרצון. במֵצרים יש דבר נעים ונוח. הם מגבילים. הגבול מונע התברברות. הוא מחייב ומחדיר בצד הבהמי תחושה של עונג, תחושה של שייכות למסגרת כלשהי, גם אם היא שלילית3. העבודה הפנימית, יציאת מצרים הפרטית, היא שמאפשרת השתחררות, ולו זמנית, מן המֵצר אל תחושת חרות. אולם כל זמן שהאדם עובד על יציאת המצרים הפרטית באמצעות כוחות נפשו, שכלו ורגשותיו, הוא לא יוכל לבנות מרחב עצמי אמיתי. השכל והרגשות הם כלים שיש בהם מדידה והגבלה. השכל כמו הרגשות, מכיל כמות מוגבלת של נפש, הבאה לידי ביטוי בלבושי הנפש, הם המחשבה, הדיבור והמעשה. הטעם והדעת הם תמיד גדורים. רק כאשר העבודה העצמית היא בבחינת 'רעותא דלבא', רצון הלב הנמצא בסתר הלב, שאינו לבוש בפנימיות הכלים, בשכל ובמדות, אזי…

  • בדרך אל העצמיות – להיות עצמי, חלק ב'

    ברשימה הקודמת עסקנו במשמעות של להיות עצמי. כאן נתמקד במשא הפנימי להשגת העצמיות. ככל שעוסקים במלאכת הקילוף של הדברים החיצוניים, מגלים שהעצמיות היא דבר פנימי וחסר יותר. המחשבות הן לא עצמי, הן רק לבוש לנפש. כך גם המעשים והדיבור הם לא עצמי. גם השכל והרגשות, הכוחות הפנימיים של הנפש, שבהם מתלבשים לבושי הנפש, המחשבה, הדיבור והמעשה, הם לא עצמי, כי אם רק כוחות. הסיבה לכך שהשכל לא מייצר מרחב עצמי היא משום שהשכל מסייע לברר בין הטוב לרע. באמצעות השכל האדם בוחר את הנתיב הנכון עבורו. אולם גם אם הוא דוחה את הרע, מציאותו של הרע נותרת בעינה. המאבק על החירות באמצעות השכל והרגשות מתרחש כל רגע ורגע ולעולם אינו מסתיים. אדם שנגמל מעישון לאחר שנים ארוכות, לעולם יהיה מועד לשוב להרגלו. השכל, כפי שכבר הוזכר, מזמין שקלא וטריא, דיון לוגי. הכוח להיחלץ מימיצרים ולבנות מרחב פנימי טמון בחשיפת המושיע הפרטי, נקודת עצמות שהיא למעלה מטעם ודעת. נקודה זו היא המשה הפנימי, בבחינת התפשטות של משה רבינו בכל דור ודור ובכל אדם ואדם1. על-מנת לכונן מרחב עצמי יש צורך להישען על כוחות הנפש הפנימיים, השכל והרגשות2 מזה, ועל אמצעים שלמעלה מהשכל מזה. על עבודת האדם כנגד הקשיים החיצוניים והפנימיים נאמר בספר בראשית: "בחרבי ובקשתי"3. החרב היא כלי הנשק של האדם כנגד…

Back to top button
דילוג לתוכן