ביטחון ואמונהרשימות קריאה

האמונה היהודית, קטסטרופות ונבואותיו של הרב ניר בן ארצי – חלק א'

מזה קרוב לשלושים שנה מעורר הרב ניר בן ארצי מתלמים תגובות מעורבות. נדמה שפעילותו תפסה תנופה מחודשת בשנה האחרונה מאז שהחל להזהיר מעל כמה במות, ובעיקר בעלונו השבועי "תאיר נרי", מפני מהפכות אלימות וירי של טילים, רעידות אדמה וקריסה של כלכלות ומדינות, ומעל לכל לחזות את עמידתה של ארץ ישראל כחומה בצורה, כלכלית וגשמית, למול קטסטרופות עולמיות. לנוכח הנבואות האפוקליפטיות המסקנה האופרטיבית של הרב היא שיהודים חייבים לעלות לישראל, כך שיהיו מוגנים מפני המאורעות העולמיים.

נבואות אפוקליפטיות לצד פרסומו של הרב בן ארצי כמי שניחן בכישורים יוצאי דופן לחזות את העתיד, והצלחתו לקבץ סביבו קבוצת מאמינים ותורמים מכובדים, מעוררת התחבטויות ערכיות רבות ומגוונות, ובה בעת שאלות יסוד הנוגעות לעולם האמונה. שאלות כגון: מה ההבדל בין 'בעל כוחות' או 'חוזה' לבין נביא? האם קיימת כיום נבואה בישראל? מה הערך של נביא ביחס לתלמיד חכם? מה המקום של רציונליזם, תקפות מדעית והוכחה אמפירית ביחס לנבואה? מה המקום של הנבואה במסגרת האמונה ותפיסת הבורא היהודית? ולא פחות חשוב, מה התפקיד של הנביא או בעל הכוחות? כיצד הוא אמור לחזק את האמונה? האם תחזיותיו באמת יכולות לקרב אותנו לקב"ה? ובכלל מה סוד המשיכה של בעלי כוחות חיזוי בקרב הציבור הרחב?

האם הרב בן ארצי הוא נביא?

כלל יסוד בתחום הרטוריקה מלמד כי קלושים סיכויינו למצוא אדם כלשהו שהשתכנע בדבר מה שהוא סבור שהוא שקרי. לפיכך, אם בני אדם נוטים להשתכנע בדברים שהם תופסים כאמיתיים, כל נקודת מבט אחרת על חקר הרטוריקה תחמיץ את ההיבטים החשובים בהם הקהל עשוי להשתכנע(1).

ובהקשר הרלוונטי חקר הרטוריקה מלמד כי לעולם לא נוכל להבין מדוע רבים מאמינים לנבואותיו של הרב בן ארצי ומה הם מוצאים בו, אם נאמץ גישה ביקורתית שתציג אותו כלא יותר מאשר מאחז עיניים הנוקט במניפולציות רטוריות, רגשיות ולשוניות, על מנת לגבש קהל מאמינים.

הרטוריקה היא תהליך הדדי בין דובר וקהלו, שיש בו חשיבות רבה יותר לאופנים בהם הקהל עשוי להשתכנע מהמסר מאשר לאופן שבו בעל המסר מנסה לשכנע בדבריו. וכדי להבין את הקהל המאמין ברב ניר בן ארצי אנחנו חייבים להאמין לו לרגע ולהסתכל על נבואותיו כאילו היו אמיתיות.

התעמתות עם המסר של הרב בן ארצי וההצדקות לו היא משימה שיש בה מעט מאוד כדי לתרום להבנת הליך השכנוע וההשתכנעות, או לעמידה על עיקרי האמונה היהודית.

יתר על כן קהל מאמיני הרב בן ארצי רחוקים מלהיות עדה של שוטים. סביב הרב בן ארצי מקובצת קבוצה מכובדת, אינטלגנטית וסימפטית של מאמינים. את חלקם הכרתי כשהתגוררתי במושב הסמוך לתלמים ובהחלט אפשר לציין כי בין צאן מרעיתו ישנם תלמידי חכמים. כך שעבור אותם אנשים הרב בן ארצי הוא בהחלט בעל כוחות ייחודיים. רוצה לומר, קל להיות ביקורתי כנגד הרב בן ארצי לא פחות משקל להיגרר אחר אמונות שנדמות בעינינו כאמונות שווא.

ההיגררות לביקורת אינה מוסיפה דבר בהבנת התופעה ובהכרת הערך שיש לנבואותיו של הרב ארצי לאמונה היהודית.

הרלוונטיות של הכוחות לאמונה

וכאן הטיעון המרכזי של רשימה זו. זה ממש לא משנה אם הרב בן ארצי הוא נביא, רק 'בעל כוחות' או אף לא דבר מאלה. לכוחו הנבואי בין אם קיים ובין אם לאו אין כל משמעות מבחינת האמונה הנדרשת מהיהודי.

הרב בן ארצי מבקש לשכנע את יהודי התפוצות שכדאי להם להגיע לישראל. רק כאן יהיו מוגנים מפני האפוקליפטיקה הקרובה. תחזיותיו כמובן אינן מבוססות על ניתוח פוליטי מעמיק, אלא על נבואה, כוח בלתי רגיל שמבחין אותו משאר בני האדם ותלמידי חכמים.

גילוי העתיד מעודד את האמונה מהסוג הנמוך ביותר. המגלה כמו אומר: אין לכם כלים לדעת מה צופן בתוכו העתיד, אז כדאי לכם להאמין ל"דברים הבאים". גם אם "הדברים הבאים" נכונים, ואמורים לקרב אתכם לאבינו שבשמיים, הם מקדמים אמונה זמנית ונמוכה. אמונה שהיא תוצאה של חולשה. אנחנו לא יודעים, אז אנחנו מאמינים. אנחנו מפחדים אז אנחנו מאמינים.

אמונה שכזאת רחוקה מהאמונה הנדרשת מהיהודי[1]. האמונה היהודית היא אמונה שבאה לאחר מיצוי האפשרויות האינטלקטואליות. אמונה של מאמץ שכלי להבין את העולם והמתרחש בו, בכלים של ארון הספרים היהודי. האמונה היהודית היא במה שהוא למעלה מהשכל ולא במה שמתחתיו.

האמונה הנמוכה מרמזת כאילו יש עולם בעל סדירות טבעית ולרגע אחד ומסוים, רגע של אירוע יוצא דופן, הקב"ה מתערב בו. זוהי אמונה העלולה לייחס לבורא רק התערבות מדודה בעולם. הא-ל נדרש רק בזמנים מאוד מסוימים, במצב של מלחמה או אסון טבע.

השגחה פרטית

על-פי האמונה היהודית הבורא נדרש ל'החזיק' כל העת את הנברא על מנת שזה יתקיים. כל נשימה ושאיפה של האדם היא בריאה מחודשת.

זוהי תפיסת אלוקות דינמית המתחייבת לוגית מהתבוננות בבריאה ובהתבסס על יסודות האמונה היהודית. לפי תפיסה זו כל מה שאנו רואים הוא חלק מהבורא,או נכון יותר בטל לבורא. לכן גם המונח 'השגחה פרטית' הוא קצת מתעתע. השגחה היא לא במובן שמישהו משגיח על העולם מבחוץ או מלמעלה, אלא היא הקיום של הדברים. לכל פרט במציאות ישנה ממילא השגחה פרטית משום שהכוח האלוקי מצוי בו ומקיים אותו. הבעל שם טוב מדגיש שאפילו עלה שלכת המתגלגל בחוצות, מתגלגל כתוצאה מדין מלמעלה. גם על העלה יש השגחה פרטית, או טוב יותר, כוח אלוקי המגלגל אותו[2].

הבורא אינו מתערב בטבע מפני שהוא מצוי בו במידה שווה במאורעות הגדולים והמכוננים כמו בהתנהלות היומיומית. מהגמרא למדים כי מזונותיה של הנמלה הקטנה, שנדמה כי מצויים בשפע, מזומנים לה על-ידי הבורא בדיוק כמו שמזומנים מזונותיה של חיה גדולה הנדרשת לציד ולמה שנראה כמופע של מזל ומקריות. גם החיה הנטרפת אינה ניצודה אם לא הוכרז על כך מלמעלה[3].

המסקנה היא שהמאמין היהודי אינו אמור להתרגש מנבואות אפוקליפטיות, יהיו אלה תוצאה של רטוריקה זולה או אמת לאמיתה. צונאמי ביפן אמור להוות עבורו הוכחה לקיום הבורא ולהתבוננות במציאותו לא יותר ולא פחות מילד שנולד, מפרח שצומח, מגשם שיורד וממכוניות נוסעות.

שויתי ה' לנגדי תמיד

על המאבק לגילוי הבורא בחיים היומיומיים ניתן ללמוד מפירושו של הבעל שם לפסוק 'ושויתי ה' לנגדי תמיד'[4]. 'שויתי' הוא מלשון שוויון. הבעל שם טוב מדגיש כאן כי אחת המעלות הרוחניות הגבוהות ביותר אליה האדם יכול לטפס היא שהיחס שלו אל כל רגע מיומו, אל כל אירוע שהוא חווה, יהיה שווה לכל רגע אחר ולכל אירוע אחר. עליו לפתח יחס רגשי שווה לזמנים בהם מבזים אותו וזמנים בהם משבחים אותו, לעת שהוא יושב ולומד ועת שהוא מהלך ברחוב[5]. הסיבה לכך שיחסו למציאות צריך להיות נטול העדפות היא שהכל הוא חלק מהאלוקי. אין דבר המתרחש בעולם והוא אינו תוצאה של כוח הבורא המהווה אותו. לכן השוויון מוכרח להימצא תמיד, בכל רגע ורגע של יצירת העולם[6].

גם אם נתעלם מהקטסטרופות השוטפות את ארץ ישראל, ונתייחס לארצנו כאל חוף מבטחים, המסר מ'ההצלה' של ישראל הוא כי הקב"ה דורש מאיתנו לגלותו במדרגה גבוהה יותר מאשר באמצעות טרגדיות, קשיים ומשברים. הוא דורש מאיתנו התבוננות, לימוד, עיון, הבנה של העולם. לשם כך אנחנו לא ממש צריכים את נבואות הזעם.


יתר על כן, חג הפסח, שעיקר עניינו הוא טיפוח האמונה, מלמד שלא צריכים להתרגש מתיאורי גוג ומגוג, ולו בגלל שמיסודות האמונה הוא שבכוחנו לשנות ולהשפיע על המציאות. דהיינו גם אם מתרגשים אסונות על העולם, אנחנו יכולים להשפיע עליהם.

 

רשימה זו הותירה שאלות יסוד חשובות לברור ברשימה נוספת, ובהן מה הערך של חכם ביחס לנביא, האם נותרה עדיין נבואה בישראל, ולמרות האמור, וכדי לספק את היצר הסקרני, האם ייתכן שנבואותיו של הרב בן ארצי הן אמת.

בכל מקרה עם התוצרים של דברי הרב בן ארצי בהחלט כולנו יכולים להזדהות. כדאי לשמור על אחדות, להתגבר על מחלוקות פנימיות וללמוד להכיל גם דעות הפוכות. בהחלט מומלץ לעלות לארץ ישראל, גם אם מתוך אידיאולוגיה ולא מפני חשש מקטסטרופה, וכמובן אין עצה טובה יותר מאשר לעמול כדי להכיר את הבורא ובדרך זו ממילא גם להתקרב אליו.

(1) ראו בספרו החשוב של ד"ר מייקל קוצ'ין:
Michael S. Kochin, Five Chapters On Rhetoric: Character, Action, Thing, Nothing and Art, Pennsylvania State Univ Pr, 2009.
[1] ראו למשל דרך מצוותיך, מצוות השבתת חמץ ואכילת מצה.
[2]הכוח המהווה את הנבראים אינו אחד עם רעיון ההשגחה הפרטית על-פי הבעש"ט, אולם ישנו קשר ביניהם. להרחבת הדיון בנושא ראו: לקוטי שיחות, חלק ח, עמ' 278, 283.
[3] ראו חולין ס"ג, א, ואצל הרבי מליובאוויטש, שבת פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו, ה'תשי"ז.
[4] תהלים טז, ח.
[5] הבעש"ט, כתר שם טוב, חלק ראשון, רכ-א.
[6] יש להדגיש כי תורת חב"ד, ביחס לחסידות הכללית, מדגישה דווקא את חילוקי הדרגות, העדר ההשתוות וההתייחסות לכל פעולה וסיטואציה לפי עניינה. ראו: הרבי מליובאוויטש, שיחת ח"י אלול, ה'תשמ"ב, סעיף י"ח ובאריכות בסעיף כ"ו ואילך.

עוד בקטגוריה זו:

13 Comments

  1. ראיתי היום ב"אור הגנוז" (עמ' 100) אמרה המיוחסת לבעל התניא וקשורה למסר הכללי של הרשימה:
    "מה לנו רוח הקודש, מה לנו מופתים? בבית רבי, המגיד הקדוש, היו שואבים רוח הקודש בדלי, ומופתים היו מונחים תחת הספסלים, ולא היה פנאי להגביהם"

  2. בתגובתך כתבת "לא הסברת למה גילוי העתיד ונבואות מקדם אמונה חזקה יותר"

    אסביר, שכל ענין הנבואות מפי הרב בן ארצי הוא כדי להציל ולהזהיר את היהודים מכל העולם לעלות דחוף לארץ, בגלל שצפויים אסונות טבע גדולים ומה שהיה ביפן בא להזהיר מרחוק להראות מה שיגיע יותר קרוב אליהם,

    וגם מבחינה כלכלית שהכל יקרוס כמו שכולם רואים (והרב בן ארצי אגב מזהיר כבר כמה שנים עליהם, ורק לאחרונה התפרסמו), וגם שהאנטישמיות בעולם תתגבר במהירות,

    ושהקב"ה יעשה גם בארץ דברים (כדוגמת הפרעות מעזה ולבנון) כדי שאנשים יתעוררו בתשובה, ושבארץ הכלכלה תפרח עד בלי די והגנה גם כשיש הפרעות (דבר שהוכיח את עצמו, שהכלכלה עולה בניגוד לכל עולם ובניגוד לשכל הישר, ובדרום נפל רק בשטחים פתוחים), הכל לרמז "שהגיע זמן גאולתכם"

    וכשאנשים רואים שדברים שאמר קרה מבינים שלא מדובר בעוד איזה מפגר/ משיחיסט (סליחה על הביטוי) שהחליט לשחרר סיסמאות ללא כיסוי, אוטומטית מקבלים את שאר דבריו לחיזוק בתורה ומצוות, ואני יודע שהרבה אנשים חוזרים בתשובה ומשפרים מעשים ומגיעים לאמונה חזקה שיש מנהיג לבירא, שמכוון כל פרט ופרט בעולם ושקרובה ישועתו של ישראל (שזה גם אחד מ-13 אני מאמין, רק הרבה רק אומרים ואצלו זה מוחש.

    וכל הענין של עלית ע"י, ולהכניס את ע"י גם בארץ ליראת ה' הוא לדבריו שהקב"ה מגלה מלך המשיח בזמנינו.

  3. אגיב ממש בקצרה, עוד מעט שבת קודש
    יום יגיע והוא קרוב שכולם יבינו מה היתה מטרתו ותפקידו של הרב, למה מתחנן לע"י לעלות מחו"ל לארץ, ולמה מתרוץץ לכל פינה בא"י פעמים שלש בשבוע לקרב את ע"י לאחדות ולתשובה, ולמה הוא עסוק כל הזמן עם גאולה, ולמה באמת הוא מנבא בשונה מכל האדמורים ורבנים שלנו, ולמה בחר לעצמו לשחרר מסרים ועוד לכל העולם. עכשיו זה "עת לחשות"!
    שבת שלום ומבורך

  4. איני מכיר את הכותב, אבל אתייחס לדבריו.

    1. לא חכמה לקחת את כל הרב בן ארצי כאילו ש 24 שעות עסוק רק בנבואות כל שיעוריו הוא קיום 10 הדיברות, לימוד תורה, מנינים אהבת ישראל, (אגב איני מהמגזר שלהם, ליתר דיוק אני חסידי) איך אמר חבר שלי באתי כדי להתברך בגשמיות וקיבלתי אצלו רוחניות.

    2.אתה כותב "גילוי העתיד מעודד את האמונה מהסוג הנמוך ביותר. המגלה כמו אומר: אין לכם כלים לדעת מה צופן בתוכו העתיד, אז כדאי לכם להאמין ל"דברים הבאים".
    אז אגלה לך שהדבר החזק ביותר זה גלוי העתיד (ועוד לעיני מצלמות ועדים), כי אחרי תקופה אתה יכול לראות אם זה אמת או שקר, וכאחד שיותר משנה עוקב אחרי דבריו, כל מה שהוא אמר התקיים עובדא!

    3. אתה כותב "המסקנה היא שהמאמין היהודי אינו אמור להתרגש מנבואות אפוקליפטיות, יהיו אלה תוצאה של רטוריקה זולה או אמת לאמיתה"
    לפי המקורות כל מה שקורא בעולם מרמז לעם ישראל כללית משהו, חוץ מההשגחה פרטית על כל אחד.

    4. אתה מצטט 2 פעמים את בעל שם הקדוש
    בתור חסידי אזכירך שגם בזמנו היה התנגדות חריפה נגדו ואמרו "נביא שקר" "כת" "לומדים חסידות במקום תורה" צחקו על רוח הקודש שלו ושל חסידיו רק אח"כ ראו שהכל אמת לאמיתה.

    5. אתה כותב "את חלקם הכרתי כשהתגוררתי במושב הסמוך לתלמים"
    מה שנראה לי שאתה מכיר אולי חלק מחסידיו אבל לא את הרב עצמו, (אולי מהתקשורת) בכלל בזמן האחרון כל אחד שרוצה פירסום רוכב על גב "בן ארצי" כי מה לעשות הוא בכותרות כי מה שאומר מתקיים.

    לבסוף, אמליץ שתצפה בשיעוריו ורק אח"כ תהיה אובייקטיבי ותכתוב עליו לא חכמה לשחרר סיסמאות ולכתוב "לשם כך אנחנו לא ממש צריכים את נבואות הזעם" (הצעה בעלמא: לבקש סליחת הרב, הזהרו בגחלתן של צדיקם)
    יעקב

    1. יעקב, ראשית לנושא העיקרי, לא הסברת למה גילוי העתיד ונבואות מקדם אמונה חזקה יותר. לפי ההיגיון שלך, המצב הוא הפוך. ככל שמשהו מוכח יותר כאמיתי הוא פחות זקוק לאמונה. שכן מי זקוק לאמונה כשהדברים מוכחים עבורו באותות ובמופתים? ולכן ממילא זו אמונה נמוכה יותר.

      בסעיף 3 שלך אתה תומך בדברי. שכן אם מכל דבר יש הוראה ליהודי, מה המעלה או הערך בגילוי צפונות העתיד על-פני כל תופעה אחרת המתרחשת בחיינו?

      מכאן גם אפשר להניח בצד את שאלת אמיתות נבואות הרב, כפי שהארכתי ברשימה, שכן שאלה זו היא חסרת משמעות אמיתית, לאור האמור. דרך אגב, הבעש"ט התקבל לא בגלל המופתים שלו, אלא בגלל חדשנות ועומק התורה שלו, ולכן הסעיף השני אינו רלוונטי. כיום אני לא יכול להוכיח אף אחד ממופתי הבעש"ט, אבל אני מקבל את תורתו. לכן גם סיפורי המופתים אודות הבעש"ט הם חסרי משמעות כמעט ביחס לתורתו. הם רק פנינים המסייעים לנו להבין ולעכל את עומק תורתו.

      ולעניינים המשניים, אני אכן לא מכיר את הרב, אבל דווקא כן יצא לי להקשיב לשיעורים ולקרוא בעיון את ספרו, למרות שברשימה לא התייחסתי לרמה התורנית ולתכני הספר. יחד עם האמור אי אפשר להתעלם מכך שחלק נכבד מפרסומו ופועלו היומיומי והתקשורתי כרוך בנבואות.
      אם אני פוגע ברב בדבר מה, אין לי שום בעיה לבקש סליחה. תגיד לי רק במה הוא עתיד להיפגע מהכתוב. אני דווקא סבור שכאיש של יושר פנימי, כפי שאתה מתאר, הוא אמור להסכים עם הנאמר ברשימה.

  5. ידידי, אתה נשמע כעוס קצת ובדרך פספסת את המסר העיקרי של הרשימה. אם לתמצת, המסר הוא ששאלת הכוחות אינה רלוונטית כלל לטיב האמונה הראויה ליהודי והיחס של האדם אל בוראו. ולכן גם כל הדיון באשר ל'כוחות' הוא חסר ערך מבחינתנו. ולהמלצתך, נדמה לי שתפיסת האמונה היהודית היא חלק מרכזי מרעיון הגאולה שמקדמת החסידות.

    מהלך העניינים בין הרב אבינר לרב בן ארצי ידוע ומפורסם, אך הוא לא שייך לכאן, והסברתי מדוע בחלק הראשון של הרשימה.
    ועוד, נהוג לכנות רב מי שמנהיג קהילה. הרב בן ארצי בהחלט עומד בקריטריון זה (שאחרת תשמיט את התואר רב מרוב רובם של מלמדי החסידות).
    ואחרון, אני מעדיף יחיאל על פני הכינוי כבודו.

  6. ב"ה
    א. מי הסמיך את הנ"ל לרב בישראל? וככל הידוע לי מהמקורבים ביותר, אינו רב ואינו תלמיד חכם. ממתי כבודו מסמיך רבנים?
    ב. ממליץ לך מאוד ולכולם להשיג ולקרוא אתספרו של הרב אבינר "בין חושך לאור" – שהתייחס עוד מזמן לתופעה בדרכהשל תורה נטו.
    ג. מכיון שכב' מזוהה איכשהו עם חב"ד מומלץ ללמוד היטב את שיחותיו של הרבי בנושא הנבואה, בפרט שיחת פרשת שופטים הידועה, וחבל לבזבז את הזמן על בעלי "כוחות" למיניהם. בחב"ד ידועה האימרה בדבר ריבוי מופתים שמתגלגלים מתחת לשולחן האדמורי"ם ולא מתאמצים כלל להתכופף להרימם.
    ד. ממליץבחום להשקיע את הכוחות בהפצת בשורתהגאולהשל הרבי מליובאוויטש קודש קודשים. חילך לאורייתא קדישא!

  7. מחילה…
    לא התכוונתי חלילה לקטרוג ולא לאבק קטרוג, רק בדיחה עצמית קטנה (כפולני מבית אבא). את הבדיחה פרסם כמדומני פולני ידוע אחר, יאיר גרבוז שמו.

  8. בס"ד
    הרמב"ם עוסק בסוגייה הנדונה בספר "הקדמות המשנה לתורה",, בעריכת יצחק שילת(עמ'כז- סג, כולל ביאור ההקדמה למשנה). יש הכוונה גם למקורות נוספים בהקשר.

    לטעמי, הקורא את הדברים תוך התבוננות פנימית בהם ימצא את התשובות הנכונות לסוגיות העולות במאמר, בהתאם לדרגתו הרוחנית- והרי המתעניין באתר אמור להיות בדרגה רוחנית כלשהי…

    ובהקשר לתגובה על הפולנים – האם הבדיחה אינה נוגעת בקטרוג?

    תמר

    1. תמר, ההקדמה למשנה היא בהחלט הפנייה מוצלחת לבחינת נושא הנבואה. מה גם שהרמב"ם מבאר לענייננו ש"הנבואה אינה מועילה בפרושי התורה.. אבל יתרון הנביא ופעלו במצוה.. הוא מן העיקרים הגדולים והעצומים…".
      הקושי העיקרי הוא לפרש את דברי הרמב"ם ביחס למציאות המדוברת.
      לגבי הפולנים.. אולי אבק קטרוג?? (אני לא ממש חושש לגבי הפולנים אלא למשמעויות נסתרות אפשריות של הבדיחה).
      רחלי, אני מסכים איתך בניתוח הכללי. השאלה מה זה אומר לנו כיהודים שאסון מתרחש במקום מסוים בעולם. האם זה אמור להוריד או להעלות באמונה שלנו וכהנה.
      אם להיות כנים, ברור שאסונות, בתי חולים, בתי קברות וכו' פועלים בנו תנועה של התעוררות. אבל תנועה זו היא מידה נמוכה ושטחית של אמונה. אפילו ביפן התחילו תנועות דתיות להתעורר בעקבות הצונאמי. הטענה היא כי מעלת האמונה היהודית הנדרשת היא כפי המתוארת ברשימה.

  9. "שבעים פנים לתורה" – כפי שמתגלה אלינו הקב"ה בדרך פרד"ס כל אות מילה פסוק פרק פרשה לובש צורה פושט צורה בהתאם לדור לזמן ומתפרש באופן המיוחד לו לאותו העת ע"י חכמנו. כך מתמזגת לה אחת מתובנות הקבלה והחסידות כי אין לצמצם את הקב"ה בשום דרך שהיא לא מעשית ולא רוחנית.כפי שכל אדם ניחן ביכולות ובכשרונות חלקם גשמיים וחלקם רוחניים (ואין על כך ערר) כך מדובר בשליח של הקב"ה לעזור לעם ישראל ולעשות עמו חסדים בדרך ייחודית זו.
    "נשמת אדם תלמדנו" – (אליהו בן ברכאל – מרעי איוב)- זה כאשר הנשמה מלמדת את האדם – זהו סוג של רוח הקודש לכל המשתמע מכך – ומתנה יקרה עד מאוד מאת הקב"ה במידה ומביטים מנק' שוויונית כפי שלימדנו הבעל שם טוב הדברים פשוטים מאוד, לא בידנו לאמוד את הקב"ה במידות ובשליחים הנסתרים והנגלים של הקב"ה.מהכרותי האישית ועוד רבים כמוני מדובר באיש צדיק העושה חסד ועוזר לעם ישראל בכוחות אשר חנן אותו ה'.(מה גם שלכל עין שווה,אנו נוכחים כי דבריו דברי אמת – מציאותנו בעולם זה מדברת בעד עצמה)
    רחלי

  10. המאמר מנוסח היטב . כל פי תורת החסידות מתעסקים רק בחיובי . ובטוב שבכל דבר .
    ואין לנו לעסוק בנבואות כאלה ואחרות .
    לעיתים נראה שבמקומות מסויימים לא הרבה השתנה מאז ימי הביניים וכל כך קל להתל בבני האדם ..

Back to top button
דילוג לתוכן