איך לחזק את כוח האמונה בנפש – לפי אדמו״ר הזקן
אמונה היא אחד הכוחות החשובים שבאדם. מהי אמונה על פי בעל התניא, איך היא משפיעה על חיינו, למה חשוב לחדש אותה בכל יום ואיך עושים זאת.
מקורות
אגרת יא
וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה יש מאין הנק' ראשית חכמה והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית' המחיה את הכל
מהי האמונה – אור מקיף
כי האמונה בחי' עטרה ע"ג הראש כי שרשה בחי' אור מקיף ובאמונתו שלמעלה מן השכל יחי' לעוה"ב שאז יהי' הצדיקי' נהנין מאותו האור בבחי' גילוי כמשי"ת),
איך אמונה משפיעה עלינו:
מונעת טרדה והאשמות
אגרת הקודש פרק כה
והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס כלל ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום ולא עוד אלא אפילו בשעה זו ממש שמכהו או מקללו מתלבש בו כח ה' ורוח פיו ית' המחייהו ומקיימו וכמ"ש כי ה' אמר לו קלל
יא
וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעוה"ב
רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או יסורים
אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו
הכל אחד
שער היחוד והאמונה ט
אך הנגלות לנו להאמין אמונה שלימה דאיהו וגרמוהי חד
דהיינו מדותיו של הקדוש ב"ה ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו עם מהותו ועצמותו המרומם לבדו רוממות אין קץ מבחי' חכמה ושכל והשגה ולכן גם יחודו שמתייחד עם מדותיו שהאציל מאתו ית' ג"כ אינו בבחי' השגה להשיג איך מתייחד בהן ולכן נקראו מדותיו של הקדוש ב"ה שהן הספירות בזה"ק רזא דמהימנותא שהיא האמונה שלמעלה מן השכל:
התכלית של האדם היא לחזק את האמונה
לחזק את האמונה בכל יום
וכן כנסת ישראל חדשים לבקרים רבה אמונתך שבכל יום צריך לקנות בנפשו אמונה חדשה מהמקור כי ימים יצרו כל ימי האדם שהם שבעים שנה הם יצרו וקצובים לאדם ולא אחד בהם שהקרי הוא בוי"ו שהימים הנקצבים הוא בשביל שיתגלה ויתרבה הארה באמונה בתוספת חדש בכל יום וזהו רבה אמונתך מבחי' סובב ע"י שרואה בכל יום ערב ובקר תמידין כסדרן מזה יכיר למעלה מהזמן:
למה לחזק את האמונה – לא רק בגלל התועלת – כי זה תכלית האדם
וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם להאמין דלית אתר פנוי מיני' ובאור פני מלך חיים וע"כ עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום
וע"כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע
ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה והרי זה ככופר ח"ו וע"כ הרחיקו מדת העצבות במאד חכמי האמת.
אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית
ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין ואוהב א"ע לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עו"ג בשביל אהבתו א"ע וע"כ הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני כי זה טוב לו ונוח לו שלא נברא כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו ולדעת את אשר בלבבו אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים שהם תאוות הגוף המשתלשלים מס"א ובהם הוא חפץ או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים אף שאינו יכול:
ויאמין שבאמת הוא חי בהם וכל צרכיו וכל עניניו משתלשלים באמת בפרטי פרטיותיהם שלא מס"א כי מה' מצעדי גבר כוננו ואין מלה כו'
ואם כן הכל טוב בתכלית רק שאינו מושג ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי שבאמונה זו שמאמין שהרע הנדמה בגלוי כל חיותו הוא מטוב העליון שהיא חכמתו יתברך שאינה מושגת והיא העדן שלמעלה מעוה"ב הרי באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז:
איך מחזקים את האמונה
- הרגל
איך – ללקוטי אמרים מב
העיקר הוא ההרגל להרגיל דעתו ומחשבתו תמיד להיות קבוע בלבו ומוחו תמיד אשר כל מה שרואה בעיניו השמים והארץ ומלואה הכל הם לבושים החיצונים של המלך הקב"ה וע"י זה יזכור תמיד על פנימיותם וחיותם וזה נכלל ג"כ בלשון אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו וכו'.
- להידבק בצדיק. משה רעיא מהימנא הוא לזון ולפרנס האמונה
- צועק מחפש – והנה כאשר צעק לבם אל ה' ויצעקו אל ה' בצר להם ומחמת זה יכול לבא לידי האמונה שהוא בחי' הלילה הזה כצאן טבחה.
- כוח המדמה
הנה כתיב מלא כל הארץ כבודו שהוא זיו והתפשטות. וכתיב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. ושניהם אמת כי את השמים ואת הארץ הוא מלא רק הגוף הוא המסתיר לזה ומכה"כ הוא בחי' זיוו והתפשטותו ית' להחיות העולמות והוא בחינת תפיסא מושגת להיבטל וליכלל וכולא קמיה כלא חשיב ואף שהוא בבחי' לילה יכול להיות בבחי' זה דהיינו לנכח מחמת גודל האמונה שיאמין באמונה שלימה זכה וטהורה כאילו עיניו רואות ממש.
- ללמוד על האמונה – שער הייחוד והאמונה
- ללמוד על הבורא עד כמה שיכול
- להסיר חסמים וטרדות – גשמיות
הנשמה רואה – לא לחסום אותה
והענין כי הנה כל ישראל מאמינים בני מאמינים כו' מה שנלאו חכמי הפילוסופים והמחקרים להבין בשכלם כי האמונה היא למעלה מן ההשגה והשכל ואפי' מההשגה שבשרש נפש האלקית שבישראל דמזליה חזי כו' שהרי לית מחשבה תפיסא ביה והוא רם ונשא למעלה ממזלייהו. והנה בזמן בית ראשון היו נשמות ישראל במעלה העליונה והי' אוא"ס שורה ומתגלה בנפשם להיות אצלם גילוי אמונה זו כאילו רואה כו'. אך בזמן בית שני לא היו הנשמות במעלה עליונה כ"כ תקנו אנשי
- לצמצם את עצמך
וירא ישראל את היד הגדולה
שביעי של פסח בעזר"ה
וירא1 ישראל2 את היד הגדולה אשר עשה הוי' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו. להבין למה הקדים בחי' יראה לבחי' אמונה אחר שהי' להם יראה שהוא בחי' התגלות איך יתכן שאח"כ באו לבחי' אמונה שלמעלה מן ההשגה והשכל כו'. אך הנה כתיב ויקרא3 הוי' הוי' אל רחום כו' ויש להבין מה זה שכפל ב"פ הוי' כו' להיות שיש ב'4 מדריגו' בשם הוי' הא' הנק' על שם ההתהוו'5 של כל העולמו' מאין ליש לכך נק' בשם זה הוי' לפי שהוא מהווה אותם מאין ליש תמיד ותחלה יש להבין ענין ההתהוו' מאין ליש ואח"כ יש להבין מה שהוא ע"י ד' אותיו' הללו דוקא דשם הוי' יו"ד ה"א כו'.
הנה לכאורה אינו מובן איך שייך ענין התהוו' דבר מה שיקרא בבחי' נפרד חוץ מאלקי' חיים והלא ממך6 הכל כתיב ואין לך דבר חוץ ממנו וגם אחר שנברא הבריא' אין שינוי מכמו קודם הבריא' כמ"ש אני7 ה' לא שניתי כו'. אך הענין הוא משום דבאמת אין ערך כלל בין בורא עם הנברא מאחר שהבורא הוא בחי' א"ס בלתי מוגבל והנבראי' הם בבחי' הגבול ואין ערוך כלל וכלל בין ב"ג לבלתי ב"ג ע"כ כשהי' צריך שיתהווה מציאו' ב"ג מבלתי ב"ג א"א הי' בדרך עילה ועלול כשאר השתלשלו' אלא ע"י צמצום האור של אלקו' בתחלה והוא בחי' היו"ד8 דשם הוי' שהוא רק נקוד' א' כלומר בחי' הצמצום להעלים כל עצמותו מכל וכל כו' עד"מ הידוע מהשפעת שפע שכל מרב לתלמידו שצריך הרב לצמצם בתחלה כל עצמו' השכלתו באותו השכל ולא ישאר רק כקוצו של יו"ד כו' ואח"כ בא השפע בבחי' ההתפשטו' אורך ורוחב כדי הצורך לההשפעה כו' ואח"כ הוי"ו הוא ההשפעה עצמה שהוא הנק' בשם המשכה מלמעלה למטה ואח"כ הה"א אחרונ' הוא תפיס' וקליט' ההשפעה במקבל לאורך ורוחב
- אינדיקציה – סלחו לך
לקוטי אמרים כו
כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:
