כיצד מעוררים התחדשות?
כיצד מעוררים התחדשות?
ישנם כמה מסלולים ועצות שנועדו לעזור לנו לעורר התחדשות. אחד מהם הוא התחדשות על ידי הצבת גבול.
הרעיון הבסיסי של התחדשות הוא שמשהו חדש שלא היה קיים מגיח לעולמנו או מתעורר בנפשנו. החדש הזה יכול להיות דבר מה חיצוני, פיזי, כמו רכב או פלאפון, או דבר רוחני, כמו תובנה מעוררת או רגש מפעים.
יחד עם האמור לא תמיד ההתחדשות היא מאין ליש. למשל כשאנחנו בזוגיות רצויה או להבדיל במקום עבודה יציב אנחנו לא רוצים שינוי. אנחנו רוצים התחדשות מבלי לשנות סדרי עולם, מבלי לפגוע בזוגיות או להחליף מקום עבודה. במובן הרוחני לפעמים אנחנו מכירים רעיון מסוים, אבל עדיין לא הגיע הרגע שלו להתבשל בתוכנו. אנחנו מבינים את ערכו אבל לא מרגישים שהוא מעניק לנו תחושה של התחדשות ושינוי.
במקרים אלה התחדשות אפשרית על ידי שימוש בכוח הגבול.
באופן אינטואיטיבי נראה לנו שהתחדשות קשורה עם חסד, נתינה, גילוי של אור חדש. אבל במקרים רבים התחדשות יכולה להתעורר דווקא על ידי הגבלה.
כשבני זוג שומרים על ימי הריחוק ביניהם הם מוצאים את עצמם בהשתוקקות גדולה בסיומם של אותם ימים. הגבול, הריחוק יצר התחדשות, כמיהה והשתוקקות שלא בערה בעוצמה קודם לכן. כשאדם עוסק בסוגייה מסויימת ולאחר מכן למרות המשיכה לעיסוק בסוגייה, הוא כופה על עצמו הפסקה ורענון, הרענון יחזיר אותו לסוגייה עם זוויות חדשות של הסתכלות. גם תובנה רוחנית שהתרחקנו ממנה ועתה היא זוכה למבט חדש יחד עם הטמעה, אחרי שכבר לא ייחסנו לה דומיננטיות בחיינו, יכולה לעורר בנו תנועה של התחדשות.
בכל פעם שאנחנו לוקחים הפסקה, מתרחקים מדבר שאנחנו אוהבים ומעניין אותנו, אנחנו מעצימים את אותו הדבר, גורמים לו להתחדש בתוכנו. כלומר כוח הגבול עוזר ליצור התחדשות ולגלות רגשות, תובנות וזוויות ראיה חדשות.
יחד עם זאת העצה הזו להתחדשות לא טובה בכל המקרים. היכולת של ההגבלה ליצור התחדשות תלויה בתנאי אחד. שהיה קשר בינינו לבין מה שהגבלנו. שהיה קשר ומשיכת הלב בין בני הזוג לפני ההגבלה. שבאמת אהבנו מאכל מסוים ועתה, לאחר שהתרחקנו ממנו אנחנו כמהים אליו שוב. בשפת החסידות כוח הגבול רק מגלה את מה שכבר קיים. ההתחדשות היא לא מאין ליש אלא מהעלם לגילוי. הגבול, ההעלם, מעורר את הגילוי בעוצמה.
כוח הגבול, המשמש כאן בתפקיד חיובי בחיינו יכול להוות גם אינדיקציה למה באמת אנחנו מחוברים. אם התרחקנו מהדבר או מבן הזוג, יצרנו בינינו לבינו גבול זמני, ואנחנו לא מתגעגעים אליו חזרה, אנחנו לא חושבים עליו ומשתוקקים אליו, כנראה שמלכתחילה החיבור לא היה חזק דיו ויהיה לנו קשה להתחדש במסגרתו.
ראו בהרחבה גם המשך תער"ב, יום ב של ר"ה, העת"ר, ומאמר שבת תשובה העת"ר.
