אחת התובנות המשמעותיות ביחס לעולם היא שלא נברא בו דבר אחד לבטלה

אחת התובנות המשמעותיות ביחס לעולם היא שלא נברא בו דבר אחד לבטלה*.

למה זו תובנה כל כך חזקה?

כי היא מלמדת שאין דומם, צומח, חי או מדבר שאין לו ערך ביחס לתכלית הבריאה ולכוונתה הכללית.

ואם כך ביחס לכל דבר נברא הרי שבוודאי שאין לך אדם שאין לו ערך, חשיבות ויכולת השפעה.

בשל כך, לכל אדם מגיע כבוד והערכה מעצם בריאתו ועל אחת כמה אם הוא מקיים את תכליתו ומגלה את כוחותיו.

התובנה הזו חזקה לא פחות בעולמו הפרטי של כל אחד מאיתנו.

היא אומרת, מצד אחד, שאין שום דבר שעברנו, שום מפגש שחווינו, שום מקום בו היינו שהיה מיותר. כולם יכולים ללמד אותנו משהו על עצמנו, על הבחירות שלנו ועל התכלית שלנו.

מצד שני, וכמעט הפוך, התובנה הזאת מלמדת שזו משימה אדירה אך חשובה, להתאמץ שלא יהיו אצלנו עניינים מיותרים, כאלה שיונקים כוחות וזמן ואין בהם ערך ממשי.

(*שבת, עז, ב)