חשבתי שכבר התגברתי | מתרגלות תניא 18 – ענת הררי

התגברתי, הייתי בטוחה שזה כבר מאחורי, ושוב אני מרגישה שאני נחלשת ועומדת למעוד. למה זה קורה ואיך מתגברים שוב.

תניא פרק י

וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאָדָם מַגְבִּיר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְנִלְחָם כָּל כָּךְ עִם הַבַּהֲמִית, עַד שֶׁמְּגָרֵשׁ וּמְבָעֵר הָרַע שֶׁבָּהּ מֵחָלָל הַשְּׂמָאלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב¹: "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ", וְאֵין הָרַע נֶהְפַּךְ לְטוֹב מַמָּשׁ, נִקְרָא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר וְצַדִּיק וְרַע לוֹ. דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן מְעַט מִזְּעֵיר רַע בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, אֶלָּא שֶׁכָּפוּף וּבָטֵל לַטּוֹב מֵחֲמַת מִעוּטוֹ, וְלָכֵן נִדְמֶה לוֹ כִּי וַיְּגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ לוֹ כֻּלּוֹ לְגַמְרֵי. אֲבָל בֶּאֱמֶת, אִלּוּ חָלַף וְהָלַךְ לוֹ לְגַמְרֵי כָּל הָרַע שֶׁבּוֹ, הָיָה נֶהְפָּךְ לַטּוֹב מַמָּשׁ.

וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה צַדִּיק גָּמוּר שֶׁנֶּהְפַּךְ הָרַע שֶׁלּוֹ לְטוֹב וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, הוּא עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי מֵהָרַע. דְּהַיְנוּ לִמְאֹס מְאֹד בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה לְהִתְעַנֵּג בָּם בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם לְמַלֹּאת תַּאֲוֹת הַגּוּף בִּלְבָד וְלֹא לַעֲבוֹדַת ה', מִפְּנֵי הֱיוֹתָם נִמְשָׁכִים וְנִשְׁפָּעִים מֵהַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַצַּדִּיק הַגָּמוּר הוּא שֹוֹנְאוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ לַה' וּקְדֻשָּׁתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה בַּתַּעֲנוּגִים וְחִבָּה יְתֵרָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי הֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּדִכְתִיב²: "תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹיְבִים הָיוּ לִי, חָקְרֵנִי וְדַע לְבָבִי" וגו'. וּכְפִי עֶרֶךְ גֹּדֶל הָאַהֲבָה לַה', כָּךְ עֶרֶךְ גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה לְסִטְרָא אַחֲרָא וְהַמִּאוּס בָּרַע בְּתַכְלִית. כִּי הַמִּאוּס הוּא הֶפֶךְ הָאַהֲבָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ הַשִּׂנְאָה.
וְצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר הוּא שֶׁאֵינוֹ שֹוֹנֵא הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, וְלָכֵן אֵינוֹ מוֹאֵס גַּם כֵּן בָּרַע בְּתַכְלִית. וְכָל שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה וְהַמִּאוּס בְּתַכְלִית, עַל כָּרְחוֹ נִשְׁאָר אֵיזֶה שֶׁמֶץ אַהֲבָה וְתַעֲנוּג לְשָׁם, וְלֹא הוּסְרוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל. וְלָכֵן לֹא נֶהְפַּךְ לְטוֹב מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה עֲדַיִן בַּבְּגָדִים הַצּוֹאִים, אֶלָּא שֶׁהוּא בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ וּכְלָא חָשֵׁיב, וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק וָרַע כָּפוּף וּבָטֵל לוֹ. וְעַל כֵּן גַּם אַהֲבָתוֹ לַה' אֵינָהּ בְּתַכְלִית, וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר.

וְהִנֵּה מַדְרֵגָה זוֹ מִתְחַלֶּקֶת לְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת, בְּעִנְיַן בְּחִינַת מִעוּט הָרַע הַנִּשְׁאָר מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָרָעִים, וּבְעִנְיַן בִּטּוּלוֹ בְּמִעוּטוֹ בְּשִׁשִּׁים עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, אוֹ בְּאֶלֶף וּרְבָבָה וְכַיּוֹצֵא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. וְהֵן הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיקִים הָרַבִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא³, דְּתַמְנֵיסַר אַלְפֵי צַדִּיקֵי קַיְּמֵי קַמֵּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַךְ עַל מַעֲלַת צַדִּיק גָּמוּר הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי⁴: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּה וְהֵם מוּעָטִים כו', שֶׁלָּכֵן נִקְרָאִים בְּנֵי עֲלִיָּה, שֶׁמְּהַפְּכִין הָרַע וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לִקְדֻשָּׁה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר בַּהַקְדָּמָה, שֶׁכְּשֶׁרָצָה רַבִּי חִיָּיא לַעֲלוֹת לְהֵיכַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שְׁמַע קָלָא נָפֵיק וְאָמַר: מַאן מִנְּכוֹן דִּי חֲשׁוֹכָא מְהַפְּכָן לִנְהוֹרָא וְטָעֲמִין מְרִירוּ לְמִתְקָא עַד לָא יֵיתוּן הָכָא וכו'.
וְעוֹד נִקְרָאִים בְּנֵי עֲלִיָּה, מִפְּנֵי שֶׁגַּם עֲבוֹדָתָם בִּבְחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ הוּא לְצֹרֶךְ גָּבוֹהַּ וּמַעְלָה מַעְלָה עַד רוּם הַמַּעֲלוֹת, וְלֹא כְּדֵי לְדָבְקָה בוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְבָד לְרַוּוֹת צִמְאוֹן נַפְשָׁם הַצְּמֵאָה לַה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב⁵: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם", וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶלָּא כִּדְפֵרְשׁוּ בַּתִּקּוּנִים⁶: אֵיזֶהוּ חָסִיד, הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ, עִם קַן דִּילֵהּ, לְיַחֲדָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בַּתַּחְתּוֹנִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת תֵּצֵא: כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדַּל בָּתַר אֲבוֹי וְאִמֵּהּ דְּרָחֵים לוֹן יַתִּיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ וְנִשְׁמְתֵיהּ כו', וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה עֲלַיְהוּ לְמִפְרַק לוֹן כו', וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. [וּשְׁנֵיהֶם עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד, כִּי עַל יְדֵי הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִים מִנֹּגַהּ מַעֲלִים מַיִין נֻקְבִּין, וְנַעֲשִׂים יִחוּדִים עֶלְיוֹנִים לְהוֹרִיד מַיִין דְּכוּרִין, שֶׁהֵם הֵם מֵימֵי הַחֲסָדִים שֶׁבְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה מֵרַמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, שֶׁכֻּלָּן הֵן בְּחִינוֹת חֲסָדִים וּמַיִין דְּכוּרִין, דְּהַיְנוּ הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בַּתַּחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר].