קצרים
"העלוב מכולם הוא אדם שיכול לראות אולם אין לו חזון"
"סומא חשיב כמת", אומרים חכמים (נדרים סד, ב).
איך ייתכן?
סומא, בהמשגת תורת הנפש, איננו מי שאיבד את מאור עיניו. זה דווקא נקרא סגי נהור. בארמית אור גדול.
סומא הוא מי שרואה רק את החומר, את המציאות הגשמית השייכת אליו. באותו הזמן דחפיו הם המכוונים את עיניו. וכתוצאה מכך הוא כמו מתעוור. הוא רואה מציאות מצומצמת, חלקית, אינטרסנטית, ולא מגשים את התכלית לשמה נבראו העיניים.
הלן קלר מנסחת זאת יפה: "העלוב מכולם הוא אדם שיכול לראות אולם אין לו חזון."
עכשיו אפשר להבין מדוע העיוור בעיניו נקרא סגי נהור. שכן הוא יכול לראות מציאות רוחנית עמוקה יותר, עם פחות הסתרים חומריים.
(וראו אגרות קודש, יט, שדמ, תורת מנחם כ, ה'תשי"ז, עמ' 78)
