לפעמים חולף ראש השנה. חולפים הימים הנוראים, מבלי שניכר כל שינוי לטובה במצבו של האדם. מדוע?

לפעמים מגיע ראש השנה. מגיעים הימים הנוראים. וחולפים. חולפים מבלי שניכר כל שינוי לטובה במצבו של האדם.

ומדוע? אחת הסיבות לכך היא הנטייה לעסוק בכל הבעיות של העולם, חוץ מאשר בעבודה עצמית. במקום לנצל את ימי ההתעלות והתרוממות הרוח לעבודה עצמית, מתמכרים לחדשות ועוסקים בעניינים כלליים ובהפרחת מסרים שאינם מחייבים איש.

דרך זו משביעה את רצון הכול, וקל למצוא לה 'הצדקה'.
אלא שבדרך כלל הדיבורים, הלהט וקבלת החלטות תקיפות בבעיות-עולם 'נעלות' וחשובות כל-כך, בתחומים שברוב המקרים אין למחליטים שום השפעה בהן, משמשים אמתלה נוחה ו'נאה' לאי-מתן תשומת-לב הכרחית וחיונית לחשבון-הנפש האישי. חשבון נפש שבו כל החלטה וקבלה טובה היא בעלת ערך מכריע על חייו של האדם.