האם לחושך יש מציאות אמיתית?
יש שתי דעות ביחס לחושך. דעה אחת היא שהחושך הוא רק העדר אור.
הדעה השנייה היא שהחושך הוא בריאה בפני עצמה.
והנה, אם החושך הוא העדר אור, לא שייך להפוך אותו עצמו לאור, שהרי החושך אינו מציאות כלל. כלומר להפוך את החושך לאור, אתהפכא חשוכא לנהורא, משמעו רק שלא יהיה עוד חושך במקום שהיה בו חושך.
מכיוון שאנו יודעים שהחושך באמת נברא על-פני תהום, ובאמת יש חושך ורע והסתר בעולם, אין לנו ברירה אלא לאמץ את המובן השני. שיש מציאות אמיתית של חושך.
העבודה הפנימית של ראש השנה היא שהחושך עצמו, שהוא בריאה בפני עצמה, ייהפך לאור. כלומר שההחמצות, הטעויות, הזדונות, הרעות, כל אלה יתהפכו וייהפכו באמת לזכויות. לאור בחיינו.
וזאת אי אפשר לעשות במאבק עם החושך, אלא רק על ידי חיבור לנקודה הפנימית והגבוהה ביותר בנפש. דרגה שבה החושך הוא עדיין חלק מהאור.
(וראו הרבי מליובאוויטש, יום ב' של ראש השנה, התשי"ג)
