לגלות כוח עצמי – קול השופר

השופר מגלה כוח עצמי בנפש. מהו אותו כוח עצמי? כיצד ניתן להגדיר אותו ואיך הוא משפיע על חוויית החיים שלנו.

מקורות

וראו הרש"ב, ליל ב' דר"ה, תרס"ו.

הרבי מליובאוויטש, מאמר יום טוב של ראש השנה, ליל ערב ר"ה ה'תשל"ג.

• ויקרא  כ״ג:כד

דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ׃

• במדבר  כ״ט:א

וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

מצות היום בשופר – ר"ה כו, ב במשנה

• הרמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה  ג׳

אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה.

למה שופר?

• מסכת ראש השנה טז א

בשיטה דומה אמר ר' אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם שנשחט תמורתו איל, ומעלה אני עליכם כאילו אתם עקדתם עצמכם לפני.

איך קשור המלכה לתקיעת שופר ברור–

• המשך תער"ב, חלק שני, יום ב' דר"ה, העת"ר

א"ר אבוהו למה תוקעין בשופר של איל אלא אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל ומזכיר אני לכם עקידת יצחק ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם,

וצ"ל מה שייך העקידה לתקיעת שופר דתק"ש הו"ע התשובה ומה שייך זה אל העקידה שעי"ז אני מזכיר לכם כו', ומה"ע ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם כו'...

מה ראו חז"ל לבטל מצווה דאורייתא ובפרט מצות שופר שהיא רמה ונישאה מאוד משום גזירה בעלמא, ואיך מנעו בשביל זה המצוה מכמה צדיקים גדולים וטובים.

הביאור  – שבר"ה צריך לתקוע בשופר כדי לעורר תענוג בבריאת העולמות, ובשבת מצד עצמו יש תענוג.

העבודה בשבת גם קשורה עם ביטול – ששובת ונח כעומד לפני המלך בביטול.

• נחמיה ח, י

וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל שָׁנָה שֶׁרָשָׁה בִּתְחִלָּתָהּ — מִתְעַשֶּׁרֶת בְּסוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״ — ״מֵרֵשִׁית״ כְּתִיב. ״וְעַד אַחֲרִית״ — סוֹפָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַחֲרִית. ר"ה – טז , ב.

הרש"ב

וע"י העבודה בבחי' היש דוקא עי"ז ממשיכים אור חדש מבחי' עצמות א"ס ב"ה, ובא שלא בסדר והדרגה דבחי' העלם וגילוי כ"א שנמשך אור עצמי מבחי' עצמות א"ס ב"ה כו'. ולכן מ"ת שהתורה היא בחי' המשכה עצמיות הי' ע"י שהקדימו נעשה לנשמע דוקא שהו"ע קבלת עומ"ש כו', וכן ע"י התשובה דוקא ממשיכים מבחי' עצמות א"ס כו',

והעיקר הוא בתשובה שמצד הנה"ב דוקא כו', וזה על ב' אופנים אם שהתשובה הוא בהנה"א אך זהו מהריחוק שע"י הנה"ב, והוא מהריבוי העלמות והסתרים דנה"ב המחשיך ומעלים אור הנה"א כו', שצר לו מאד להנה"א הריחוק ומתפעל בהתעוררות לצאת מן החשך כו', והו"ע מן המיצר קראתי כו' מן המיצר דוקא דאז היא הצעקה ביותר בתוקף ההתגלות וביציאה יתירה מכל ההעלמות וברצוא גדולה לבחי' עצמות א"ס כו', או שהתשובה היא בנה"ב שלו צר מהענינים המכוערים שלו (עמשנת"ל פ' ש"א) ומתמרמר בנפשו מאד ושב לה' בבל לבו ונפשו כו', שכ"ז מגיע בבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו'. וכן הגילוים דלעתיד יהי' ע"י עבודה דעכשיו בבחי' ביטול היש דוקא כו', דהתהוות היש הוא מבחי' העצמות בבחי' התחדשות כו', וע"י העבודה בבחי' היש ממשיכים אור חדש ממש מבחי' עצמות א"ס ב"ה כו'.

וע"פ הנ"ל יובן משארז"ל אר"א כו' תקעו לפני בשופר של איל ואני מזכיר לכם עקידת יצחק, דהנה ענין העקידה הוא מסירת הגוף בפו"מ לא רק מסירת הרצונות כו', וע"כ שייך זה לתקיעת שופר שהוא ג"כ בחי' מעשה כו', והגם דתקיעת שופר הוא חכמה ואינה מלאכה, מ"מ לגבי דבור הוא בחי' מעשה כו', ועוד מה שתוקעין בשופר של איל הו"ע אדם ובהמה תושיע ה', והרי הדבור הוא רק באדם אבל בהמה הוא בחי' המעשה כו', וזהו"ע אדם ובהמה תושיע דהיינו בחי' המעשה דוקא, ובעבודה הו"ע הקבעמ"ש דר"ה, וידוע דקבעמ"ש הוא בחי' מעשה לבד לפי שאין בזה גילוי אור שכל ומדות רק קבלת עול כעבד כו', אך הקבעומ"ש דר"ה הוא הנתינה והמסירה לאלקות בכל עצם נפשו כו'. וזהו ענין תק"ש בשופר של איל בחי' המעשה דקבעומ"ש כו', ועי"ז אני מזכיר לכם עקידת יצחק כו', ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם הו"ע התשובה, שזהו ג"כ ענין תקיעת שופר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל רמז יש בו עורו ישינים כו', ובזה ג"כ יש בחי' אדם ובהמה והוא התשובה דנה"א ודנה"ב כנ"ל, דהתשובה דנה"א כאשר היא מן

המיצר ה"ז מגיע למעלה מאד, ובפרט התשובה דנה"ב שמגיע בבחי' עצמות א"ס כו', ועז"א כאלו עקדתם עצמיכם בבחי' מסירת הגוף כו', וממשיכים עי"ז הגילוי מבחי' עצמות א"ס כו'.