מתי זה נכון לסמוך רק על עצמי – ראש השנה
אני רוצה שמישהו יפתח לי את הלב, יעורר אותי, יחדש אותי.
אז זהו, שבכל הנוגע לעבודה פנימית, אני יכול לסמוך רק על עצמי. ראש השנה קורא לנו להאמין בעצמנו יותר ולסמוך בעיקר על עצמנו.
מקורות
מכתבי הרבי מליובאוויטש לראש השנה, ראו עמ׳ 17.
לראש השנה ויום כפור, א׳
התקינו חכמינו ז"ל שיהיו תוקעין בכל שנה מראש חודש אלול, כמו שופר המדבר (פרקי דר"א פרק מ"ו), והיינו אם ראשי הדור משפרים מעשיהם כמשה במדבר, להתבודד מראש חודש אלול, אז יעלו ויתחברו עם בני הדור מה שאין כן אם ראשי הדור אינם עושין כך רק הם בגלות היצר הרע, אז ישתדלו העם עבור עצמן, כמו ששמעתי בשם מורי זללה"ה שאמר נגד בעלי תפלות שהם ראשי אנשי המלחמה שראוי שילביש שריון וכו', ואם לאו ישתדל כל אחד עבור עצמו, שאין לסמוך עליהן וכו' ודפח"ח:
(צפנת פענח דכ"ה ע"ד)
בעל שם טוב, לראש השנה ויום כפור ד׳
משל ששמעתי ממורי, למדינה שהיה להם גבור אחד, ובטחו עליו כל בני המדינה ולא למדו תכסיסי המלחמה, כי סמכו את עצמם על גבור המלחמה שהיה ביניהם, ואחר כך בעת המלחמה, שרצה הגבור להכין כלי זיינו, והשונא נתחכם וגנב ממנו כלי זיינו אחד לאחד, עד שלא נשאר לו במה להלחם, וגם אנשי המלחמה שסמכו עליו נלכדו עמו וכו' ודפח"ח, ובזה יובן (תהלים פ"ט) אשרי העם יודעי תרועה, ר"ל כשהעם אינם סומכים על הגבור רק הם עצמן יודעין תרועת המלחמה, ואז באור פניך יהלכון לקראת המלך, ואינן סומכין על הגדולים בלבד וכו':
(תוי"י אמור דקי"ד ע"ד, קדושים דק"ב ע"ב)
תהלים פט פז
אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃
רש"י טז יודעי תרועה. שיודעין לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה שמסדרים עליה מלכיות זכרונות ושופרות: