מה עובד בחינוך ומה לא
אנחנו נוטים לטעות במה זה חינוך.
חינוך זה לא לטעת הרגלים וזה גם לא לעקור הרגלים.
חינוך זה לא להרגיל את הילד לישון מוקדם ולהתנתק מהמסך.
חינוך זה גם לא העברת ידע או פיתוח מיומנויות,
ןגם לא להכשיר מישהו לחיים בחברה.
אלה הם מקסימום כלים שמסייעים לתהליך החינוכי.
חינוך, בהגדרה היפה של הרב שטיינזלץ,
זה התהליך שבו לומדים לפתח הערכה למשהו, לאובייקט לערך, לרעיון.
אם אני מחנך ילד לאהוב מתמטיקה או אסתטיקה,
זה אומר שאני מפתח בו ,בהדרגה, הערכה למתמטיקה או אסתטיקה בחייו.
ואם אני מחנך אדם לאהוב את ארצו, את עמו, את הוריו, וכמובן את בוראו זה אומר שאני גורם לו להעריך אותם בחייו.
ועכשיו כשאדם מתחנך להעריך משהו בחייו הוא מוכן בשל אותה הערכה להיפטר מהרגלים רעים, להתגבר על פיתויים, וללמוד, להתאמץ ולהשקיע.
וזו הסיבה שעונשים וצעקות לא עובדים בחינוך.
כי אף אחד לא מעריך שום דבר כשצועקים עליו.