אנשים קשים שהופכים לרכים – זה לפעמים יותר קשה מקריעת ים סוף

יש אנשים קשים. הם יודעים מה הם רוצים מעצמם ומהסביבה שלהם ועומדים על זה בלי פשרות. רק שלפעמים חסרה להם הגמישות. וזה הופך אותם לאנשים שמצטיינים במה שהם עושים אבל בו זמנית אנשים שקשה להיות לצידם.
על כך בדיוק מתאר ספר תהילים את נס קריעת ים סוף בפסוק:
הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם׃
כלומר, לפי המלבי״ם הצור, האבן הקשה הפכה לאגם מים. והחלמיש שהוא אפילו קשה יותר התגלה כמעיין.
בעומק מסביר הצמח צדק, מדובר כאן על אדם שהתנועה שלו הייתה של גבורה, דין. אדם קשה, שנצמד לאמת שלו, ודווקא הוא הצליח להפוך את האבן, הצור, למים, לתנועה של חסד, קלילות ונתינה.
וזה המקום שבו סיפור יציאת מצרים הופך לעבודת המידות, כך שלב האבן, צור לבבי, הופך ללב רך, על פי רבי נחמן, לב של נתינה וחסד.
וכשהאדם הקשה מצליח לעשות את זה פעם אחת, הוא מזהה שהוא יכול, ואז חוזר על זה שוב ושוב, והופך מאדם קשה לאדם רך, נעים. וזה יכול להיות דבר אפילו יותר גדול מקריעת ים סוף.