איך לשמור על הזמן

יש שני סוגים של ספירה.
יש ספירה שאני רוצה כבר להתקדם, להגיע ליעד. התלמיד רוצה שיגיע החופש אז הוא סופר את הימים עד אז.
ויש ספירה הפוכה, שאני מייקר את מה שאני סופר, ולכן הספירה נותנת ממשות למה שאני סופר, כמו מי שסופר יהלומים או אוצר שנמצא בידיו.
ושני סוגי הספירה האלה מתקיימים גם ביחס למשאב הכי חשוב שיש לנו – זמן.
יש כאלה שסופרים את הזמן שרק יעבור ורק יגיע משהו אחר ורק נגיע כבר מכאן לשם, לחופשה שמחכה מעבר לדלת, או לזמן שהילדים יגדלו, או שתיגמר המשכנתא
ולעומת זאת יש ספירה שמייקרת את הזמן, שמעריכה כל יום.
על הספירה הזו אנחנו אומרים בתהילים: לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חׇכְמָה׃
כלומר אנחנו מבקשים לדעת להעריך את הימים, לתפוס את הערך של כל יום, לנצל כל יום בצורה המיטבית
ולא לחכות שיום אחד יסתיים כבר כדי שנגיע ליעד אליו אנחנו מחכים,
וככה נביא, נצמיח מכל יום חכמה, ערך רוחני אמיתי.
וזו גם המשמעות של ספירת העומר, מצד אחד לספור כדי לצפות ליעד, להגיע למתן תורה, שזה רצון בריא
אבל מצד שני לספור כדי לייקר כל רגע וכל יום בתהליך.
וכדי שהימים לא ייאבדו סתם כך.