איך לעורר רצון ומוטיבציה פנימית

שני כפתורי ההנעה האיכותיים של הנפש הם כפתור הסבל וכפתור התענוג וגילוי הכוחות. מה מאפיין את כפתורי ההנעה הללו, כיצד להשתמש בהם ומהי הטעות הרווחת בניסיון להשיג מוטיבציה.

להרשמה להגרלה

מקורות

מאמר ויאמר ה׳ אל אברם, תשל״ח

אדם צריך להיות בדרגת מהלך
והרי מעלת האדם היא שהוא מהלך (שבזה נעלה הוא גם על מלאכי עליון שאינם אלא עומדים). וזהו גם ענין של יציאת מצרים בכל יום – לצאת מן המצרים והגבולים ולעלות גם עלה, בעלי' אחרי' עלי'. ומעשה הוא העיקר

תורת מנחם, שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג, 239
הענין בזה:
יהודי – הוא "מהלך"74, וכיון שזהו המהות והעצם שלו, לא שייך בזה שינויים – לומר שחצי שעה הוא "מהלך", וחצי שעה הוא "עומד" או "יושב", ולכן, במשך כל היום כולו, בכל רגע, צריך תמיד לילך בעילוי אחר עילוי, וזאת – אפילו בשעת השינה, שגם אז ישנו ענין של עבודה, כדאיתא במדרש75 שבשעת השינה שואבת לה הנשמה חיים, כך, שאין זו שינה סתם, אלא יש בה "עבודה" של שאיבת חיים, ועאכו"כ בשעות שהוא ער, בודאי אסור לו לנוח אפילו רגע אחד, אלא לעבוד עבודתו באופן ש"אין להם מנוחה".

ומובן, שהסדר ש"אין להם מנוחה" שדורשים מיהודי הוא לא בגלל שרוצים ח"ו שלא תהי' לו מנוחה… אלא רוצים שיהודי יוכל ליקח כל מה שביכלתו, וכיון שביכלתו ליקח "אין סוף", הנה כדי שיוכל ליקח "אין סוף", עליו להיות במעמד ומצב ש"אין להם מנוחה", שלעולם לא יסתפק במה שיש לו, אלא ירצה יותר ויותר, וכנ"ל ש"מי שיש לו מנה
רוצה מאתיים וכו'", ומצד רצון זה, אין לו מנוחת הנפש, ובמילא גם לא מנוחת הגוף, כיון שממשיך לילך תמיד בעילוי אחר עילוי.

וכשיהודי מתנהג באופן כזה, אזי "רצון יראיו יעשה"76, שהקב"ה ממלא את רצונו להשיג מאתיים וד' מאות וכו', ולילך תמיד בעילוי אחר עילוי77.

בחוקותי תלכו – תהיו בתנועה
ברכות ס״ד א:י״ב
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן

התכלית דכל סדר ההשתלשלות היא איפוא בשביל לעשות מ"עומד" – "מהלך",
כלומר, תמורת זה שקודם ירידת הנשמה לעוה"ז היתה בבחי' "עמידה", כמ"ש "חי ה' אשר עמדתי לפניו", עמידה בלבד [דאף שלפי הפירוש הפשוט ה"ז ענין של מעלה, מ"מ, יש בזה גם ענין של העדר השלימות, שאין זה אלא בחי' עמידה בלבד] – יתוסף אצלה העילוי דהליכה, שכן, מיהודי תובעים להיות "מהלך", כמ"ש217 "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה".
כיצד נעשים בבחינת "מהלך"? – ב"האי עלמא" דוקא, עוה"ז הגשמי, ולא די בכך, אלא גם החומרי, היינו, עי"ז שמתעסקים בבירור ענינים גשמיים, ויתירה מזה, ענינים חומריים, ענינים השייכים ל"ארור המן".