'נשמה שנתת בי' – המאבק על המחשבה השנייה של היום | לדעת להתפלל
המחשבה השנייה של הבוקר משפיעה על היום כולו. המטרה שלה היא לעבור ממודעות של תוהו למודעות של תיקון. המשימה הזו עוברת דרך ההכרה מי אני באמת. לימוד בסידור על-פי אדמו"ר הזקן.
מוזמנים להצטרף ללימוד בזום. עדכונים לגבי שעות הלימוד ולינק להצטרפות בקבוצת הוואטספ הייעודית. השבוע הלימוד יתקיים ביום שני 21:00. לקבלת הלינק בזום (הלינק הקבוע של פסיכולוגיה בפרשה)
מקורות
אֱ-לֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה אַתָּה בְּרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וְאַתָּה עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ׳ אֱ-לֹהַי רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:
אדמו"ר הזקן:
- בבינונים שנפש החיונית המחיה הגוף היא בתוקפה כתולדתה, נמצא היא היא האדם עצמו.
ועל נפש האלוקית שבו נאמר נשמה שנתת בי טהורה היא. שנתת בי דייקא, מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה.
(כי אם בצדיקים שבהם הוא להפך, הנשמה הטהורה שהיא נפש אלוקית היא האדם וגופם נקרא בשר אדם כו' שהרע שהיה בנפש החיונית המלובשת בדמו ובבשרו נהפך לטוב ונכלל בקדושת נפש האלוקית ממש – ומכל מקום גם הצדיקים אומרים נשמה שנתת בי…)
- הנה כל אחד ואחד מישראל אומר נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה אתה משמרה בקרבי, והנה מי האומר בי ובקרבי – שלא שייך לומר זה על הגוף – כי אין בו אומר ודברים. אלא זו היא הנפש החיונית והשכלית המדברה כו'.
- ואומרת נשמה שנתת בי היינו על בחינת נפש האלוקית שהיא חלק אלו-ה ממעל וטהורה היא ואחר כך בראשה יש מאין כו' עד שנפחת בי שמתלבשת ממש בתוך נפש השכלית.
- ידוע הקושיא איך שייך לומר טהורה קודם שהזכיר בריאתה. וגם מהו' ג' לשונות בראתה, יצרתה, נפחתה. אך העניין שפירוש טהורה היא כמו שכתוב וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר[1] שהוא בחינת בהירות האור. וכן תרגום להרים טיהרא. וכך שורש הנשמה נמשכה ממקום גבוה מאוד והוא גם כן מה שאמרו רז"ל: דע מאין באת – שבחינת אין הוא שמתאחד עם אלוקותו יתברך בתכלית כו' הוי' אלוקינו ממש
וזהו בחינת הבהירות דהיינו שאינו יש ודבר בפני עצמו כלל. אך אחר כך ירדה למטה בבחינת בריאה יצירה עשיה להיות יש ודבר. וזהו כפל הג' לשונות בראתה יצרתה נפחתה בי. - טהורה היא – פירוש מקור הנשמה בעודנה במקור חוצבה נקרא טהורה כו', והיינו לפי שאז היא בחינת אלוקות ממש ואחר כך אתה בראתה, הוא כשיורדת משם להתלבש בגוף שמתחלה נמשכת בעולם הבריאה ואז היא נברא יש מאין וכמו שכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו' ואחר כך אתה יצרתה בעולם המלאכים והן הן בחינת השתלשלות וירידת הנשמה ממדרגה למדרגה בשלשלת האחוזה זו בזו כו' עד שנפחת בי, בעולם העשייה ונתלבשה בעולם הזה ובגוף החומרי.
- טהורה היא אתה בראתה… להבין ענין ב' בחינות אלו בעבודת ה' היא כי יש בחינת אהבה הנמשכת מצד הבינה והדעת בגדולת ה'. אמנם עיקר בחינת האהבה אינה מצד הדעת וההתבוננות כי אנו רואים שגדול כוח הרצון והאהבה יותר מערך השכל וההתבוננות שהרי אפילו קל שבקלים יכול למסור נפשו על קידוש השם שלא מצד ערך ההתבוננות כלל. נמצא שעצם הרצון בכל נפש לה' זהו למעלה מהדעת רק שעובר דרך מעבר על ידי השכל והדעת. ולכך בלי התבוננות לא יומשך בגילוי. מכל מקום עצם שורש הרצון הוא למעלה מהשעת והוא מצד בחינת נשמה שנתת בי טהורה היא, והוא בחינת אהבת הבן אל האב מפני שה' אלוקינו ממש.
- ואתה נפחת בי. שהנשמה היא חלק אלו-ה ממעל ממש כמו שכתוב ויפח באפיו נשמת חיים כו' וכמו שכתב בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח, פירוש מתוכיותו ופנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח כך על דרך משל הנשמות…
- ואתה משמרה בקרבי. פירוש אתה נפחתה בי הוא חלק הנשמה המתלבשת בתוך הגוף. שלא כל הנשמה מתלבשת בתוך הגוף, רק הארה ממנה. ועיקר הנשמה הוא בבחינת מקיף ואינו מתלבשת בכלי הגוף ואף על פי כן על ידי זה הוא ואתה משמרה בקרבי שעל ידי המקיף תתקיים הנשמה שבפנימיות, ועל ידי זה משמרה בקרבי.
- ואתה עתיד ליטלה ממני. כלומר מאחר ואתה נפחתה בי ואתה עתיד לטלה ממני לכן מעתה אני מוסרה ומחזירה לך ליחדה באחדותך וכמו שכתוב אליך ה' נפשי אשא והיינו על ידי התקשרות מחשבתי במחשבתך ודבורי באותיות התורה והתפלה ובפרט באמירת לה' לנוכח ברוך אתה וכהאי גוונא. והנה בהבנה זו של מסירת נפשו לה' יתחיל ברכות השחר ברוך אתה כו'.
- כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני כו'. שכל אחד ואחד יכול להודות לה' אבל אחר כך צריך להיות ברוך אתה, הוא המדרגה הגבוהה יותר מבחינת הודאה. ולהבין זה מהו ההודאה. כי מודים חכמים לר' מאיר לפי שמחולקים תחילה ואיך שייך לומר כן נגדו יתברך. אך כי אנו שוכני מטה אנו אומרים שהבריאה היא יש מאין שהשמים וארץ ושמי השמים דבר היש הנראה לעינינו ומה שלמעלה הוא האין (שאינו מושג) אבל אצלו יתברך הוא ההפך מן מה שנדמה לנו כי כולה קמיא כלא חשיבי וכל מה שלמטה מטה הוא יותר בלא ובאין והוא יתברך היש האמיתי.
ועל זה אנו אומרים מודים אנחנו שאנו מודים שהאמת הוא כמו שהוא בידיעתו יתברך וכל אחד ואחד מישראל יש בו בחינת הודאה זו. אך על כל זה ההודאה הוא מרחוק דהיינו הגם שבעצמו אינו אצל וסמוך לזה שמודה אלא בחינת אמונה כו' ולכן אפילו גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא, הרי שמאמין ביכולת רבונו של עולם כו' אבל ברכה הוא גילוי מן העלם דאתכסיא עד העולם דאתגליא. - המחזיר נשמות לפגרים מתים – בלילה בעת השינה שהנשמה מסתלקת מן הגוף ונשאר קיסטא דחיותא הרי שינה אחת משישים במיתה (שאזי נעשה הגוף פגר כאבן) ולכן מברכין בכל בוקר בעמידה משינה ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי בכל יום מתחדש החיות ונעשה בריה חדשה.
[1] וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. שמות כד, י.
