מתי מופרת היציבות הרגשית

יש כאלה שמחלקים זה אדם רגשי וזה שכלי
זו שיטה רגשית וזו תורה שכלית
והאמת היא שהשכל והרגשות לא נפרדים אלא יש להם תפקידים שונים.
כל אדם הוא רגשי. עיקר האדם, כל אדם זה המידות שלו.
והמידות רוצות בלשון בעל התניא לחפוץ איזה דבר, להרגיש.
אבל לבד המידות לא יודעות מה לחפוץ
השכל הוא הכלי שמראה להם מה לחפוץ ואיזה דבר הוא טוב ואיזה לא.
כלומר השכל הוא כלי למידות להראות להם מה להרגיש, מה לרצות וביחס למה.
כלומר אדם שלא רוצה לאמץ את השכל שלו, לבחון ולהתבונן
הוא כמו אדם שאומר אני רוצה שהלב ירגיש למרות שהוא לא יודע מה.
ואז מה יקרה, כשהשכל לא עושה את התפקיד שלו, יהיו כל מיני גורמים אחרים מבחוץ
שישתלטו על האדם ויגידו ללב שלו מה לרצות ומה להרגיש.
וזה בדיוק המצב שבו האדם יוצא משליטה רגשית.